--- סוף עמוד 13 ---
כללה סעד של אכיפת הסכם. היא נגעה להקפאת הליכי המכרזים ולתשלום גמול חודש ינואר 2006 בלבד. שנית, גם אם נתעלם מהקושי הדיוני ונבדוק דברים לגופם, נראה כי קיים קושי רב בהשבת המצב לקדמותו. כאמור, משמעות השבת המצב לקדמותו במקרה זה הינה מתן צו המורה למשיבה לאפשר למבקשים להמשיך לשמש כסוכניה - תפקיד המחייב אמון הדדי ושיתוף פעולה יום-יומי בין הסוכן לבין המשיבה. זאת, לאחר שהמשיבה הודיעה כי היא מסרבת לכך בתוקף וכאשר ההסכם בין בעלי הדין מורה כי ניתן לבטלו, מכל סיבה שהיא, בהודעה מוקדמת של 60 ימים מראש. הלכה היא כי בית המשפט נוקט זהירות מיוחדת ונמנע מלאכוף - ולוּ לתקופה מוגבלת - הסכם עסקי מסוג זה שבין המשיבה למבקשים .. לא מצאנו בסיס לחרוג מהלכה זו במקרה דנא. לפיכך, ומשלא הצלחנו להביא את בעלי הדין להסכמה, על אף ניסיונות רבים, לא ניתן להורות על השבת המבקשים לעבודתם בצו."
בית המשפט העליון קבע, כי אף שבדברים האמורים לעיל הוכרעה השאלה האופרטיבית העיקרית העולה בבקשות רשות הערעור שלפניו, מן הראוי לדון בהחלטותיו של כב' השופט זפט לגופן, כאשר בהקשר זה בחן בית המשפט העליון את קביעותיו ביחס לקיומה של זכות לכאורה ומאזן הנוחות.
בית המשפט העליון הבהיר, לעניין זה, כי כב' השופט זפט בחן את מאזן הנוחות תוך שהוא יוצא מנקודת הנחה, כי ההסכמים בין המשיבה למבקשים בטלים, וכי בכך נראה כי נתפס לטעות. בית המשפט הבהיר לעניין זה, כי:
"המשיבה הגישה המרצת פתיחה בה היא מבקשת הצהרה של בית המשפט אודות הפרת ההסכם, המקימה לה זכות ביטול מיידי. תובענה זו טרם הוכרעה. לפיכך, נקודת המוצא לדיון בבית המשפט המחוזי הייתה צריכה להיות כי ההסכמים תקפים, ושאלת הנזק הייתה צריכה להיבחן לאור אפשרות ביטולם."
בית המשפט העליון הבהיר, כי את נזקם של המבקשים במקרה דנא יש לבחון בשני מישורים - המישור האישי הנוגע לסוכן הדואר היחיד, והמישור הקיבוצי הנוגע לסוכני הדואר כולם:
"במישור האישי, הצו המורה למבקשים להשיב לידי המשיבה את הציוד שברשותם משמעו סגירתן דה-פקטו של הסוכנויות שבעליהן סירבו לחתום על הסכם חדש עם המשיבה, ופגיעה חמורה בפרנסתם. כל זאת, בטרם נקבע בבית משפט קמא כי המבקשים הפרו את ההסכמים. במישור הקיבוצי, הצו הארעי והצו הזמני שניתן לאחריו היוו אמצעי לחץ ששימש את המשיבה במאמציה לשכנע את הסוכנים לחתום על ההסכם החדש. כתוצאה ממתן הצווים התפוררה ההתנגדות המאורגנת של סוכני הדואר נגד החתימה על ההסכם החדש. בכך נגרם נזק נוסף לסוכנים, שכן ברי, כי לכל אחד מהסוכנים היחידים אין ולא יכול להיות אותו משקל במשא ומתן כמו לארגון המייצג קבוצה גדולה של סוכנים. כך אפוא, הסעד הזמני טמן בחובו נזק חמור במיוחד עבור המבקשים. לעומת זאת, את הנזקים שהיו עשויים להיגרם למשיבה ולציבור ניתן היה למנוע באמצעות צו המורה לסוכנים השובתים לשוב לעבודתם (הסוכנים גם הודיעו על מוכנותם לעשות כן בבית המשפט המחוזי ובבית משפט זה). יש לציין כי נסיבותיו המיוחדות של המקרה הנוכחי הובילו לכך שהדיון בערכאה זו מתנהל בדיעבד, לאחר שנגרם כבר הנזק למבקשים. בכך קיים לנו יתרון על הערכאה הדיונית. ואולם, את נזקם של המבקשים והקושי בהשבת המצב לקדמותו ניתן וצריך היה לצפות מראש."