פסקי דין

תאמ (ת"א) 36905-04-11 א.י.ק.נ פיננסים ואחזקות בע"מ נ' דורון איינהורן - חלק 3

07 אוקטובר 2015
הדפסה

 

  1. השיקים נשוא התובענות שאוחדו יכונו להלן: "השיקים" ו-"התביעה" בהתאמה.

אמנם בהתאם לדיני השטרות נטל ההוכחה מוטל על כתפי הנתבע, אך על מנת לספר את סיפור המעשה אני בוחרת להתחיל בתמצית טענות התובעת ולאחריו טענות הנתבע, כפי שיפורט להלן:

תמצית טענות הצדדים:

 

תמצית טענות התובעת:

  1. התובעת במסגרת עיסוקה קיבלה שיקים לניכיון מחברת גולדן מרקט ואיזי מרקט. בין השיקים שקיבלה מחברות אלו היו שיקים שנמשכו ע"י הנתבע. לטענת התובעת היא העבירה כנגד שיקים אלו כספים לגולדן מרקט ואיזי מרקט. שיקים אלו לא נפרעו ולכן נגרם לתובעת נזק כספי. לטענת התובעת היא אוחזת כשורה בשיקים, ולאחר שלא נפרעו  הגישה אותם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.
  2. לטענת התובעת, היא הולכה שולל בשל מצג כוזב שהוצג לה ע"י לקוח ותיק שלה, מר מוהיב, אשר מסר לה שיקים לניכיון משוכים ע"י הנתבע, תוך הצגתם כשיקים שנמסרו במסגרת עסקאות למכירת דלקים. בדיעבד, לטענתה, התברר לה, כי מדובר בעסקת "גלגול שיקים טובה".

לטענתה, השיקים נשוא התיקים נמשכו במסגרת עסקת "גלגול שיקים" שנעשתה בין הנתבע לבין ידידו ושותפו לעסקים, מר מוהיב, על מנת לסייע לחברות שבבעלות מר מוהיב ושותפו מר פרחי, לקבל אשראי. הנתבע העיד, כי כל מטרת "העסקה" הייתה לסייע להצלת עסקי מר מוהיב שעמדו על סף קריסה כלכלית בכדי שיקבל אשראי באמצעות ניכיון השיקים. הנתבע, לטענתה, היה מודע למצג המטעה שהוצג לגוף המנכה, כאילו נעשתה עסקה כלכלית אמיתית של מכירת דלקים, שהרי זו כל מהותה של עסקת גלגול שיקים. זו גם הסיבה לכך שהשיקים נמשכו על שם בית עסק למכירת דלקים, "איינהורן אריה מוצרי דלק", ונחתמו בחותמת "דורון דלקים בע"מ", והכול לשם יצירת מצג כוזב בפני הגוף המנכה.

  1. מוסיפה התובעת, כי טענת "כישלון התמורה" שהעלה הנתבע דינה להידחות על הסף, שכן הנתבע עצמו העיד, כי מניעיו בעסקת היסוד לא היו כלכליים וכי כל מטרתו הייתה לסייע לידיד, כך שהוא מנוע ומושתק מלטעון לכישלון תמורה.

--- סוף עמוד  4 ---

כמו כן, בהתאם לסעיף 27 לפקודת השטרות (נוסח חדש) (להלן: "פקודת השטרות" או "הפקודה") מקום שמדובר ב"שטרי טובה", ידו של האוחז בעד ערך על העליונה אף אם אין מדובר ב"אוחז כשורה". לפיכך, הטענה לפיה השיקים הנגדיים לא כובדו לא תשמש טענת הגנה ככל שהיא מופנית כלפי התובעת כצד רחוק לעסקת היסוד.

  1. לחילופין, לטענתה, הוכח כי מר מוהיב העביר לנתבע תמורה חלף השיקים הנגדיים שחוללו, באופן שהטענה לכישלון תמורה הופרכה גם מהבחינה העובדתית. התובעת טוענת לעניין זה כי מלוא החוב של מר מוהיב והחברות מטעמו, בגין השיקים הנגדיים שחוללו, סולק באמצעות קיזוז חובות הנתבע למר מוהיב או חברות מטעמו, וכן באמצעות חילוט כספים שונים (עליהם יורחב בפרק הדיון וההכרעה).
  2. לעניין טענת חריגה מהרשאה בעת מילוי פרטי הנפרע וסיחור השיקים לתובעת, טוענת התובעת, כי החשש לחריגה מהרשאה שקינן בלב הנתבע בעת מסירת השיקים, כפי שהעיד, ובחירתו שלא להפיג חשש זה בדרך של הגבלת סיחור השיקים, מקים השתק ומניעות מהעלאת טענה זו. כמו כן, הימנעותו של הנתבע מלחקור את מר מוהיב לעניין זה אף היא תיזקף לחובת הנתבע.
  3. בנוסף, הנתבע ידע או היה עליו לדעת, כי קיים סיכוי סביר ביותר שהשיקים יוסבו לתובעת, שכן משנת 2007 ובמשך קרוב ל- 4 שנים, נהגה התובעת לבצע עסקאות ניכיון שיקים שנמשכו ע"י בית העסק "איינהורן אריה ודורון דלקים" בגין רכישת דלקים מאיזי מרקט.
  4. כמו כן, משמסר הנתבע שיקים סחירים לניכיון היה עליו לדעת כי הוא עלול למצוא עצמו חייב את סכום השיקים לצד ג', ואין זה משנה לאיזה צד ג', כלומר לבנק או לכל גוף מנכה אחר. משהופרכה טענת החריגה מהרשאה הרי שיש לשלול את יתר הטענות הנגזרות מכך בטענה כי השיקים אינם שלמים או תקינים.
  5. לעניין הטענה בדבר תרמית וקנוניה, טוענת התובעת, כי אין לטענה זו כל ביסוס וכי ההנחה כאילו עיסוקה של התובעת בניכיון שיקים הנו עיסוק בלתי לגיטימי, אין לה מקום, כמו גם ההנחה לפיה עיסוקו של מנהל התובעת בעריכת דין צריכה להיזקף לחובת התובעת, מוטב שלא הייתה מועלית.
  6. כמו כן, הקרבה אותה תיאר הנתבע בסיכומיו מובאת באופן מסולף ואין בה בכל מקרה לשלול את תום לבה של התובעת ובוודאי שלא להצביע על קנוניה. פרט להיכרות רבת השנים בין מנהל התובעת למר מוהיב ומר פרחי, לא הוכח "דבר מה נוסף" אשר יצביע על קנוניה.
  7. למעשה, הוכח כי הנתבע עצמו הנו בעל קרבה הדוקה יותר למר מוהיב ומר פרחי מאשר התובעת. העיד הנתבע, כי הוא בעל קשרים עסקים וחבריים עם השניים והחברות

--- סוף עמוד  5 ---

עמוד הקודם123
4...24עמוד הבא