--- סוף עמוד 3 ---
מסגרת נורמטיבית
- כתב האישום בתיק שבכותרת אוחז 21 אישומים. העבירות העיקריות שבו, החוזרות כחוט השני באישומים השונים, הן צד להסדר כובל; צד להסדר כובל בנסיבות מחמירות; וקבלת דבר במרמה. בטרם אדון בפרטי האישומים השונים, אעמוד עתה על המסגרת המשפטית הכללית הנוגעת לעבירות אלה. תחילה, לעבירה של צד להסדר כובל.
°
- צד להסדר כובל. סעיף 47(א)(1) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988 (להלן – חוק ההגבלים העסקיים) קובע, כי מיש"היה צד להסדר כובל שלא אושר כדין ושלא ניתן לו היתר זמני או פטור לפי סעיף 14", דינו מאסר שלוש שנים או קנס. הוא מצטרף לאיסור על הסדר כובל שבסעיף 4 לחוק, בו נקבע כי "לא יהיה אדם צד להסדר כובל, כולו או מקצתו, אלא אם כן קיבל מאת בית הדין אישור לפי סעיף 9 או היתר זמני לפי סעיף 13 או פטור לפי סעיף 14, או שכל הכבילות שבהסדר פטורות בהתאם לפטור סוג שנקבע לפי סעיף 15א".
- המונח הסדר כובל מוגדר בסעיף 2(א) לחוק. נקבע, כי מדובר ב"... הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, או חלק מהם, או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר".המונח "הסדר" מוגדר בסעיף 1 לחוק ההגבלים כך: "בין במפורש ובין מכללה, בין בכתב ובין בעל פה או בהתנהגות, בין אם הוא מחייב עלפי דין ובין אם לאו".
- סעיף זה נועד למנוע הסדרים כובלים, העלולים לפגוע בתחרות, תהא דרך יצירתם אשר תהא (ראו הגדרת המונח "הסדר" שבסעיף 1 לחוק; ראו גם דברי ההסבר להצעת החוק הנ"ל, בעמוד 39; ראו גם ד' גילה, "האם המלצה על מחיר היא הגבל עסקי, ומדוע?"עיוני משפטלג 101 (2010), בעמוד 103). בהקשר זה פסק בית המשפט העליון בע"פ 4855/02 בורוביץ נ' מדינת ישראל פ"ד נט(6) 776 (20055), כי הגדרתו של הסדר היא "הגדרה רחבה ביותר" (בפסקה 79). היא רחבה יותר מן המונחים "חוזה" או "הסכם" (שם). היא "נועדה לכלול בחובה כל סוג של הסכמה וכל דרך של הגעה להסכמה בין הצדדים להסדר". ההסדר האסור "אינו צריך להיות בעל מעמד משפטי של חוזה (כך לדוגמה הוא איננו כפוף לכללים הרגילים של הצעה וקיבול או מסוימות)" (שם). לעניין זה, "די ברמה מינימלית כלשהי של הבנה משותפת, של הסכמה או של שיתוף פעולה בין הצדדים לשם יצירתו". בתוך כך, "ההסכמה להסדר איננה צריכה להיות מפורשת, והיא יכולה להיות גם הסכמה מכללא או הסכמה בהתנהגות.... די גם בהסכמה שבשתיקה ליצירת ההסדר" (שם).
--- סוף עמוד 4 ---
- לגישה יסודית זו ניתן ביטוי ציורי בפסיקה, בה צוין כי
"המילה הסדר כוללת כל דרך מתואמת שמגמתה השלטת הסדר כובל. אין זה מעניינו של החוק אם הושג בדרכי קונספירציה, או בדרכי הסדר, או באמצעות צד ג' או על ידי קריצת עין, או על ידי צחוק של הבנה, או על ידי מתאם שהוא זר להסדר, או על ידי דברים שנאמרו למאן דהוא שאינו שייך לעניין, כדי שהדברים יישמעו על ידי מי ששייך לעניין או בכל דרך אחרת... החוק דובר אל קוראיו כך: כל דרך שתנקטו אותה ושיש בה, או שהיא מובילה, לתיאום המוביל להסדר כובל, הוא ה'הסדר' הכתוב בחוק"