לעותרת נקצבו שלושה ימי עבודה להשלים את טיעוניה בכתב לשימוע. בקשת העותרת לארכה נדחתה. כעבור זמן קצר לאחר מכן, נמסרה לעותרת ההחלטה לשלול את רישיון העסק שלה. מכאן שההחלטה באשר לשלילת רישיון העסק של העותרת ניתנה בטרם זו מיצתה את זכות השימוע שלה, שעה שרשות הרישוי קצבה את המועד להשלמת הליך השימוע באופן שרירותי ובלתי סביר.
- ההחלטה באשר לשלילת רישיון העסק של העותרת מיום 5.05.2015 [להלן – ההחלטה], אף נערכה על בסיס תשתית ראייתית שגויה.
ראשית, תלונות התושבים באשר לריחות העולים לכאורה ממפעל העותרת הינן מוטות ואף יתר הבדיקות שנעשו, לא נערכו בהתאם לנהלי המשרד להגנת הסביבה. מאליו מובן כי אדנים רעועים שכאלה אינם יכולים לבסס ממצאים שיצדיקו את סגירת מפעל העותרת.
שנית, ניתוח נכון של הנתונים המטאורולוגיים מלמד כי מקור מרבית התלונות אינו במפעל העותרת.
שלישית, במקרים רבים ציוותי ההרחה שנקראו לאזור, לא מצאו כי קיים ריח ברמות שצוינו בתלונות או שמצאו כי לא קיימת בעיית ריח כלל.
- ההחלטה אף אינה מעניקה משקל ראוי להליכי השיפור שבצעה העותרת במפעל תוך השקעת ממון רב. לאחר תהליכים אלה היקף הריח שנפלט ממפעל העותרת אינו מגיע כלל לרמת "מפגע ריח". אף אם קיים מידי פעם ריח כזה או אחר, מן הראוי לנקוט בצעד מידתי יותר שימנע פגיעה כה חמורה בעותרת, שעושה כל שלאל ידה בכדי לקיים את דרישות רשות הרישוי ובכדי לפעול במינימום הפרעה לשכניה.
עיקר טענות המשיבים
- המפעל פועל שישה ימים בשבוע, 20 שעות ביממה. כחלק מהליך הייצור פולט המפעל ריחות רעים, אופייניים וניתנים לזיהוי, בעוצמות משתנות.
החל משנת 2012, עם אכלוסה של השכונה, החלו להצטבר תלונות בעירייה בדבר ריח רע העולה מהמפעל. בתחילה כפרה העותרת כי מפעלה מהווה את מקור הריחות, אולם לאחר מכן הכירה באחריותה לכך.
- לנוכח הריחות הנפלטים מהמפעל, נדרשה העותרת לנקוט בצעדים מתאימים להפחתת הריחות. בין היתר, ננקטו הצעדים הבאים: הגבהת ארובות המפעל, התקנת מערכת Biothys ולאחר הליך השימוע, התקנת מערכת פלאזמה קרה.
מערכות אלה לא הביאו לשיפור המיוחל. מערכת ה – Biothys פורקה לאחר שנוכחו בחוסר יעילותה וגם מערכת הפלאזמה הקרה לא הוכיחה עצמה כמונעת את מפגעי הריח.
- העירייה הסתייעה במומחה מטעמה, מר אבי מושל, בכיר לשעבר במשרד להגנת הסביבה ומומחה בתחום הריחות ואיכות האוויר. מר מושל מצא כי המפעל אכן גורם מפגעי ריח לסביבתו, גם לאחר התקנת מערכת הפלאזמה הקרה ויתר השיפורים שנערכו במפעל.
בנסיבות אלה, בקשה העירייה לפעול לשלילת רישיון העסק של העותרת. לשם כך ביקשה למלא אחר חובת ההיוועצות עם המשרד הממשלתי הרלוונטי, הוא המשרד להגנת הסביבה. המשרד פעל להכנת חוות דעת כאמור, בה נמצא כי תושבי השכונה אכן סובלים ממפגעי ריח כתוצאה מפעילות מפעל העותרת.