"יש להתאים את פירושה של הוראת סעיף 3(ט)(1)(א) אל המציאות הכלכלית המשתנה ולהתייחס להבחנה הנדרשת בין אופציות סחירות ובין אופציות שאינן סחירות בכל הנוגע למועד החיוב במס. אכן, הפירוש התכליתי והנכון של הוראת סעיף 2(2) לפקודה מחייב, לטעמי, גישה שלפיה יש למסות אופציה סחירה ככל טובת הנאה שוות כסף במועד שבו ניתנה לעובד, ואילו את דחיית המס הקבועה בסעיף 3(ט)(1)(א) לפקודה יש לפרש באופן מצמצם המחיל את הדחייה רק על אופציות שאינן סחירות, אשר לגביהן קיים קושי לקבוע את שוויה של טובת ההנאה הניתנת לעובד במועד ההקצאה... ודוק, מיסוי אופציות סחירות בעת הקצאתן איננו מיסוי ספקולטיבי הנשען על הכנסה עתידית העשויה לצמוח לעובד, אלא מיסוי של הכנסה קונקרטית שנצמחה לו כבר במועד ההקצאה. אכן, האופציה הסחירה שקיבל העובד חינם או במחיר הנמוך ממחיר השוק שלה ביום ההקצאה, מהווה טובת הנאה שוות כסף, ושווי זה ניתן לקבוע ללא קושי במועד ההקצאה. משנקבע שווי השוק של האופציה במועד ההקצאה, ניתן לחייב במס, כהכנסת עבודה, את ההפרש בין שווי זה לבין המחיר שנדרש העובד לשלם, אם בכלל, בעבור האופציה, בהתאם לשיטת הדיווח על בסיס מזומנים (ראו אלקינס, מיסוי עובדים [25], בעמ' א-69). (עא 7034/99 פקיד שומה כפר סבא נ' יאיר דר, פ"ד נח(4) 913, 928-929, 2004 )
- מכלל הלאו ניתן להסיק את ההן.
בניגוד למיסוי אופציות סחירות בעת הקצאתן שאינו מיסוי ספקולטיבי הנשען על הכנסה עתידית אלא מיסוי קונקרטי אשר צמח לו כבר במועד ההקצאה, בעת הקצאת אופציות לא עבירות ולא סחירות, כבעניינינו, בהכרח, מיסוין במועד הקצאתן יהיה ספקולטיבי. ברוח זו תוקנה פקודת מס הכנסה ונחקק סע' 102 לפקודה. קודם לחקיקת סע' 102 מוסו אופציות לא סחירות ולא עבירות במועד מימושן ולא במועד הקצאתן לעובד מכוח סע' 3(ט)(1)(א) לפקודה אשר קבע שיש לפרש באופן מצמצם המחיל את הדחייה רק על אופציות שאינן סחירות, אשר לגביהן קיים קושי לקבוע את שוויה של טובת ההנאה הניתנת לעובד במועד ההקצאה (ראו פס"ד דר, לעיל).
סע' 102 לפקודה קובע הסדר כולל לטיפול בסוגיה של הקצאת אופציות לעובדים ונושאי משרה בחברה. ההסדר הנוכחי מעמיד מסלולי מיסוי שונים, הנתונים לבחירת החברה המקצה. ראשית, ניתן להקצות אופציות או מניות באמצעות נאמן או שלא באמצעות נאמן. המסלול הראשון מחייב את הפקדת האופציות בידי הנאמן – במסלול פירותי של "הכנסת עבודה" יופקדו האופציות למשך 12 חודשים, ובמסלול "רווח הון" למשך 24 חודשים; בשני המסלולים לא תחויב הכנסתו של העובד במועד הקצאת האופציות, אלא במועד מימושן" (עא 6952/15 פקיד שומה גוש דן נ' גד קרן 19.1.17)
- בפס"ד הנרי שטרקמן נ' מס הכנסה פקיד השומה נתניה, סקר בהרחבה השופט אחיקם סטולר את סע' 102 לפק' מס ההכנסה:
הפרשנות המילולית של סעיף 102 משמיעה לנו כי הכנסתו של עובד מהקצאה של זכות (ואופציה בכלל זה) שאינה רשומה למסחר בבורסה לא תחויב במס במועד ההקצאה. לעומת זאת, ניתן ללמוד מלשון הסעיף, כי במועד המימוש תחויב במס. פרשנות זו המילולית די בה כדי ליתן תשובה למחלוקת שבפני. במסגרת קובץ הפרשנות לפקודת מס הכנסה (חב"ק) ניתן למצוא הסבר מקיף ובהיר על המסלולים הברורים שהוכנסו לפקודה לאחר תיקון 132, במסגרת תיקון נוסחו של סעיף 102 לפקודה. לפי האמור בחבק הקצאת זכות תתחייב במס כהכנסת עבודה: "החריג לאמור לעיל הוא במקרה של הקצאת זכות, שאינה רשומה למסחר בבורסה, לרכישת מניה (גם אם המניה רשומה למסחר). הקצאת זכות כאמור תתחייב במס לפי סעיף 2(1) או 2(2) רק בעת מכירתה או בעת מכירת המניה שמקורה באותה זכות (אך לא בעת המרתה למניה). ההתייחסות השונה לזכות שאינה רשומה נובעת, בין היתר, מהיותה, לעתים קרובות, זכות אישית שאינה ניתנת להעברה, ולאור הקושי הממשי הקיים בהערכת שוויה "(ההדגשה לא במקור). (ראו חב"ק ה -70.15). ( עמ (מרכז) 30776-06-12הנרי שטרקמן נ' מס הכנסה פקיד השומה נתניה 18.6.15 ).
- גם לדעת השופט אלטוביה מגן אין כל ערך שוק לאופציה לא עבירה ולא סחירה:
"לאופציות שהוענקו למערער אין שווי שוק, מאחר שאין כלל אפשרות לסחור בהן והן אינן ניתנות להמרה לכסף. למצער שווין מוקשה למדידה, שהרי תכלית תנאי הסחירות שנקבע בידי בית המשפט העליון, בן השאר היא קביעה נוחה של שווי ההטבה מבלי להידרש לשימוש במודלים כלכלים מורכבים שעה שהמחוקק סיפק את "המודל" הקבוע בסעיף 3(ט). (עמ (ת"א) 43833-02-10 דוד ניצן נ' פקיד שומה גוש דן 13.1.13)
- ההבחנה אצל רשויות המס בין אופציות סחירות לכאלו שאינן סחירות ולאור מסמך כתב נאמנות של הנאמן, ***, מיום *** המהווה אסמכתא לדרך שבה החברה בחרה להפקיד האופציות בידי נאמן בהתאם להוראת סע' 102 , אין חולק כי הנתבע לא שילם בגינן מס בעת שהללו הוקצו לו (צורף לפניית ב"כ תובעת מיום 20.8.14 למומחה ביהמ"ש), וגם אם היוו הטבת שכר, היתה זו הטבה רעיונית שתישאר כזו עד למימושן של האופציות.
- עו"ד ש' מ', אחראית על תחום אופציות עובדים במשרד עורכי דין *** בעלים של***, הנאמן של החברה עד לשנת 2012,העידה בחקירתה כי לא ניתן לקבוע שווי מניה של החברה בכל רגע נתון. לעניין האופציות גרסה כי בכל רגע נתון כל עוד אין אירוע מס והאופציות האלה מוחזקות בנאמנות לפחות לצרכי מס, לא נעשות הערכות שווי ואין צורך בזה. אני רוצה להגיד הערכות השווי, האופציה יכולה לפקוע מחר, יכולה להיות לא ממומשת. החברה היום יכולה להיות שווה איקס ומחר משהו אחר (ר' פרט' עמ' 20, שו' 7-16). תשובת העדה מלמדת על הקושי הרב בקביעה כי יש לערוך חישוב שווי האופציות ליום הקרע לפני קיומו של אירוע מס.
- ההתרשמות מדברי העדה כי לא מתבצעת הערכת שווי לאופציות נוכח נזילותה של האופציה והתנודתיות של שווי החברה. בקשת התובעת לדחות הערכת שווי האופציות להן היא זכאית עד למועד המימוש, בפועל, נושאת בחובה סיכוי וסיכון גם יחד. לסיכוי ולסיכון יחדיו, מוכנה ורוצה התובעת להמשיך להיות שותפה עד למועד מימושן של האופציות.
- עדות מר *** בעליה של החברה, אשר נחקר לעניין שווי מניות החברה וערכה בשוק לא תמכה בטענת הנתבע כי אין כל קושי בהערכת החברה, המניות והאופציות, כעת:
ש. אתה יודע להגיד לי שאתה אומר שהחברה הולכת להנפקה, לפי איזה שווי מניה. ת. אי אפשר לדעת כלום. זה שוק שבו עד שזה לא נגמר, אי אפשר לדעת שום דבר, זה יכול להיות גבוה וזה יכול להיות אפס. ש. קראתי את השוואים של ההשקעות שקרנות הון השקיעו בכם בשנים האחרונות. למיטב זיכרונך ההשקעה האחר ועל פי איזה שווי היתה? ת. כאשר מסתכלים על ערך חברה שאיננה ציבורית, חברה פרטית, יש הרבה סוגי מניות וכל מניה יש ערך שונה וההבדל ביניהם הוא מאד גדול. ש. אנחנו מדברים על מניות ק' ת. כן, ולזה אין ערך שאפשר לנקוב אותו. למניות ק' אין ערך נקוב, אלא אם כן היתה עסקה ובמקרה הזה לא היתה עסקה. יש רואי חשבון שתפקידם לשערך את מניות הבסיס מול המניות שקנו, הערך של החברה בשנת 2014 היתה עסקה שקרובה ל- 180 מיליון דולר למניות סוג D או E . אלה המשנות שקנו המשקיעים. ההבדלים בין זה למניות ק' הם עצומים. זה יכול להיות 50% או 80%. לשאלתך לגבי ערך היא שאלה חשבונאית שלא אני יכול לענות עליה (ר' פרו' עמ' 40, שו' 7- 20).
מומחה ביהמ"ש לא נקב בשם של מניות המיוחסות לנתבע ו/או לחברה, אולם משאלות ב"כ התובעת נראה כי המדובר במניות ק' שלהן אין ערך שאפשר לנקוב אותו כדברי הבעלים, לעיל.
- ער אני לטענת הנתבע כי קיים סיכון רב להותיר את מימוש האופציות לעתיד מחשש שמא יתנפץ החלום ולא יהיה אירוע אקזיט כלל ושוויין של האופציות ירד, אולם התובעת אישרה כי נטלה בידיעה ובמודע את הסיכון לדחיית חלוקת שווי מחצית האופציות למועד מימושן בעתיד, ומוכנה היא להיות "שותפה בחלום" – עד להתגשמותו או התנפצותו, לכאן או לכאן.
- משכך, טענת מומחה הנתבע כי היכולת לדחות את מימוש האופציות המוענקת לעובד הינה רכיב שכר עבורו כדוגמת רכיבי שכר אחרים כגון: הוצאות טלפון, דלק, אש"ל ועוד אינה מקובלת עלי. בעוד שעבור מרכיבים אלו ממוסה הנתבע במועד קבלתם, הרי שבגין האופציות אין מיסוי עד למועד מימושן, בפועל.
- סבורני שחקיקת סע' 102 לפק' מס הכנסה הינו מענה הולם לאי קבלת דעתם של מומחה ביהמ"ש ומומחה הנתבע אשר סבורים כי ניתן להעריך שווין של אופציות לא סחירות במועד הקרע, אף אם הדבר גובל בהערכה ספקולטיבית.
הכנסה רעיונית
- האופציות שהוקצו לנתבע אינן סחירות ואינן עבירות. משכך נקבע כי מיסוין יעשה במועד מימושן ולא בעת הקצאתן לעובד, זאת משום הקושי בהערכתן. על כן, במועד הקצאתן לנתבע, לא חל עליהן מיסוי ובפועל לא היתה הטבת שכר ריאלית אלא הכנסה רעיונית שבבוא היום, בעתיד תמומש ואז יחולו עליה הוראות המיסוי.
"כל עוד הרווח לא נתגבש – יראוהו בתור "הכנסה רעיונית", המתאפיינת בכך שהנישום הוא משלם ההכנסה ומקבלה בה בעת (רפאל, בעמ' 49). "הכנסה רעיונית" יכולה לנבוע מפעולה או הימנעות מפעולה ברכוש הנישום או בזכויותיו, שאין בצדה תמורה ריאלית ואשר נועדה להצמיח לו יתרון כלכלי עתידי; משימוש עצמי בנכס שבבעלותו או בכישוריו המקצועיים או האישיים; או מעצם עליית ערכו של נכס הנמצא בבעלותו, מבלי שמכר אותו, אשר עשויה לצמוח לכדי הכנסה פוטנציאלית בעתיד (שם)... ודוק, עקרון המימוש אינו מוחלט; נקבעו בפסיקה חריגים המאפשרים סטיה מן הכלל לפיו אין ממסים "הכנסה רעיונית" אלא דוחים את אירוע המס למועד מימוש הרווח (להרחבה ראו נמדר, בעמוד 74; בר, בעמודים 458-457). ככלל, חריגה תתאפשר מקום בו מתקיימים שלושה תנאים במצטבר (בר, בעמודים 460-459; עניין דפוס המרכז, בעמודים 597, 601): ודאות מראש בדבר הרווח או ההפסד הצפויים להתקבל מן העסקה; אפשרות נוחה וקלה לכימות הרווח; והעדר פגיעה בנזילות הנישום בשל מיסוי עליית ערך בלתי ממומשת. (ע"א 6952/15 פקיד שומה גוש דן נ' גד קרן 19.1.17)
- נכון הדבר לעניינינו.
אף בעניינינו אנו מתקיימים שלושת התנאים המקנים דחיית אירוע המס למועד מימוש הרווח ולא למועד הקצאת האופציות. התנאי הראשון- ודאות מראש בדבר הרווח או ההפסד הצפויים להתקבל מן העסקה, לא מתקיים. כחלק מטענות הנתבע כנגד חוות דעת מומחי התובעת כי האופציות הינן ספקולטיביות ולא נלקח בחשבון הסיכון הרב הקיים בדחיית חלוקת שווי האופציות לתובעת במועד הקרע. קרי, לא קיימת וודאות מראש בדבר רווח או הפסד. התנאי השני - אפשרות נוחה וקלה לכימות הרווח לא מתקיימת בעניינינו. כל המומחים תמימי דעים כי קיים קושי להעריך שווין של האופציות בעת הזו. התנאי השלישי - העדר פגיעה בנזילות הנישום בשל מיסוי עליית ערך בלתי ממומשת, אף הוא לא מתקיים בעניינינו. הראיה, כי הנתבע עצמו לא מימש עד היום את האופציות, יש להניח מתוך כוונה כי ערכן יעלה עם השנים.
- חזקה היא כי חלוקת אופציות במקומות העבודה הינה מענה לחברות צעירות, בפרט בתחום ההיי-טק המקנות לעובדיהן אופציות כתחליף לשכר מזומן משום חסרון כיס שבו הן מצויות בראשית דרכן, בפרט כשמדובר בחברות הזנק, ובמקביל יוצרות מחויבות מצד העובדים להמשיך ולעבוד בחברה, להשקיע את מירב מיומנויותיהם וכישוריהם זאת על מנת בעתיד להביא למכירת החברה או הנפקתה לבורסה, ברווח מקסימלי.
או אז ובקרות אחד האירועים כאמור, יתגשם החלום והעובדים יזכו בסכומי כסף גבוהים, אותם חסרו כל השנים, כדברי השופט (כתוארו אז) אשר גרוניס בפס"ד פקיד שומה תל אביב נ' יחזקאל לפיד :
"לשיטה של תגמול עובדים באמצעות הענקת אופציות יתרונות רבים. כך למשל, אין היא מחייבת תשלום כסף מזומן לעובד, דבר אשר עשוי להקשות על מצב הנזילות של החברה המעבידה" (ע"א 6159/05 פקיד שומה תל אביב 3 נ' יחזקאל לפיד פ"ד סג (1) 235, 250 2008).
- תגמול באופציות כתחליף לשכר חודשי, במהלך חייהם המשותפים של הצדדים לא הניבה ולמעשה לכאורה גרעה מהכנסה שכזו. היתרון הגדול בהחזקת מניות של חברת סטארט אפ כדוגמת הנתבעת אינו בשווין נכון להיום, אלא כאמור בתקווה (שלהבנתנו, עודנה קיימת גם נכון למועד חתימת פסק דין זה)שהחברה תירכש על ידי חברה גדולה אחרת (תע"א (ת"א) 12403-09 נאיל חדאד נ' מוביליקום בע"מ 28.8.12). מחד, הנתבע מקסם את כישוריו, ומאידך לא זוכה בשכר גבוה שיתכן ובמקום עבודה אחר היה משתכר שכר חודשי גבוה יותר, אשר ממילא היה משמש לצורכי התא המשפחתי או שהיה מחושב ככזה.
- מר ***, הבעלים של החברה סיפר על הקמת החברה :" אני ב-*** הקמתי חברה , ששמה *** שהייתי הבעלים שלה במאה אחוז, במשך שנה וחצי. אחרי זה גייסנו משקיעים...ובמשך שנה וחצי מימנתי אותה לבד, ואז השגנו משקיעים, זה המסלול הרגיל של ההיי טק (ר' פרו' עמ' 37, שו' 29- 32). ללמדנו כי בתחילה מי ששילם את המשכורות היה הבעלים ולא החברה, על כן האפשרות להקצות אופציות במקום שכר היתה מאד מקובלת בחברות הזנק בתחילת דרכן.
- יבוא הנתבע ויטען כי הפסד השכר החודשי נעשה על דעת שני הצדדים והתובעת נתנה הסכמתה לתנאי העסקתו של הנתבע.
אמת הדבר. שני הצדדים רקמו חלום משותף וציפו ליום שבו ניתן יהיה לממש את האופציות ולזכות בתגמול כספי נאות כפיצוי על כל השנים שהסתפקו בהכנסה חודשית נמוכה יותר. עתה, לאחר הגירושין, מבקש הנתבע לחלק את שווי האופציות במועד הקרע, לפני מימושן, במחיר נמוך מזה "שבחלום", זאת משום שלתובעת כבר אין כל חלק בהכנסתו החודשית לאחר הפירוד. משמע, על פי שיטה זו, התובעת תפסיד פעמיים.
- פעם ראשונה "הפסידה" במהלך חייהם המשותפים של הצדדים, שעה שלא נהנתה התובעת מהגדלת ההכנסה החודשית של המשפחה היות והאופציות לא תרמו מאומה להכנסה החודשית של הנתבע והיוו הכנסה רעיונית בלבד. ובפעם השנייה, במועד הקרע, שאז מחיר האופציה היה נמוך מאד, זאת ניתן להבין אף מהתנהלות הנתבע עצמו שלא מימש האופציות בעת ההיא חרף היותן בשלות והגיע להסדר עם החברה להמרתן לאופציות ממשיכות, אשר כשלעצמן ובהתקיימותן ממשיכות לתמוך ולהוות חלום, בפתרונו מבקשת התובעת להיות שותפה ולא להפסיד הזדמנות זו.
- האופציות שהוענקו במהלך חייהם המשותפים של הצדדים לא הניבו כל הכנסה. לא רק אז לא זכתה התובעת ליהנות מרווחה כלכלית, אלא שהנתבע מבקש כעת, לדחות את עתירתה משום שלאחר מועד הקרע אין לה כל תרומה להשקעתו של הנתבע בחברה, והכספים להם יזכה עם מימושן של האופציות שייכים, לדעתו, לו בלבד, כספים שאין חולק כי התובעת שותפה להם ושלא נכנסו לקופה המשותפת במהלך חייהם המשותפים ( ר' ע"א 6952/15 פקיד שומה גוש דן נ' גד קרן,19.1.17 לעיל).
- היות והנתבע לא מימש האופציות עד למועד הקרע, ועד בכלל, הרי שיש לקבוע כי הקצאתן לנתבע במהלך החיים המשותפים לא הניבה כל רווחים כלכליים והללו נותרו בגדר הכנסה רעיונית ומבחינה כלכלית, לא היתה בהקצאה כל הגדלה כספית בהכנסה המשפחתית.
- לשיטת מומחה ביהמ"ש, המדובר בהטבת שכר, משכך, לאחר מועד הקרע אין לתובעת כל חלק בהטבה זו. טענה זו השליכה אף על ערך הזמן של האופציות. מאחר והמדובר בתרומה אישית של הנתבע לחברה לאחר מועד הקרע, כל עלייה בשווי האופציות עם השנים שייכת לנתבע בלבד, ואין לתובעת חלק באותה השקעה ותרומה של הנתבע לחברה, השקעה ותרומה שבזכותן יתאפשר בעתיד ביצוע אקזיט. גישה זו בצורה זו או אחרת, מצאה ביטויה גם בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבע עצמו.
- למול טענת המומחה , אחד העדים, מר *** אישר בחקירתו כי עזב את החברה בשנת*** ועדיין הוא אוחז באופציות של החברה (ר' פרו' עמ' 63, שו' 8-14). גם הגב' *** , עבדה בחברה עד שנת*** ומימשה את האופציות עם עזיבתה, אולם המניות נמצאות אצל נאמן החברה. אף הנתבע עצמו עזב את החברה בין השנים ***ועד*** והאופציות נשמרו לו בשנים אלו ואף קיבל בשנת*** עוד 3,000 אופציות. מומחה ביהמ"ש בחקירתו לא ייחס לדבר משמעות רבה (ר' פרו' עמ' 50, שו' 21-29), ואמנם הפסיקה קבעה כי ניתן להקצות אופציות גם ליועצים חיצוניים, אולם, נדמה כי החברה לא נקטה ביד חזקה ולא הפקיעה אותן אופציות ממי שעזב את החברה.
- בעקרון, מקובלת עלי דעתו של מומחה ביהמ"ש שלו אכן היה מדובר באופציות עתידיות שהוקצו לנתבע לאחר מועד הקרע כי אז יש והמסקנה היתה אחרת. ברם, בעניינינו, האופציות שהתובעת זכאית למחציתן הוקצו לנתבע במהלך חייהם המשותפים של הצדדים ובמהלך שנים אלו הגיעו מרבית האופציות להבשלה. משמע, עמדה לנתבע האפשרות לממש האופציות כבר החל משנת ***, במהלך תקופת החיים המשותפים ו/או בסמוך למועד הקרע. חרף זאת סבר הנתבע כי אין לממש האופציות משיקולים כלכליים. מומחה ביהמ"ש סבר אף הוא כי במועד הקרע בחישוב חודשיים ימים , שווי האופציות יהיה גבוה אך במקצת מן השווי הנאיבי של האופציות.
- נוכח זאת, ולאור היותן של האופציות נכס שהוקצה לצדדים במהלך חייהם המשותפים, זכאית התובעת מכוח אותו חלום משותף ששורשיו נטועים עמוק בחייהם המשותפים של הצדדים לקבל חלקה באופציות במועד המימוש ביחס לתקופה מיום הנישואין ועד מועד הקרע (1.3.12) לאחר הפחתת עמלת נאמן ותשלומי מס, המשכלל את תקופת העבודה שחפפה לחיים המשותפים לעומת תקופת העבודה הכוללת שתמורתה ניתנו האופציות.
- מרבית האופציות הוקצו לנתבע בשנים ***והגיעו לבשלותם עד לשנת***, בתקופת החיים המשותפים. אף אם נדרש הנתבע לעבוד בתמורה להקצאה זו, אין חולק כי כבר בשנת*** עמד הנתבע במחויבותו זו וסיפק את השירות לו נדרש בחברה, עת הבשילו האופציות לראשונה וניתן היה לממשן. ברם, הצדדים בהחלטה משותפת ואשר יסודותיה כך יש לשער בחישובים כלכליים החליטו לא לממש האופציות במועד הבשלתן, וזאת עד למועד כדאי יותר מהבחינה הכלכלית.
- בחקירת מומחה ביהמ"ש נדרש הוא להשיב לשאלה האם במועד הבשלת האופציות עומדות לזכות התובעת מחצית האופציות:
ש. אני מבין שבמועד הרלוונטי שאליו היית צריך להתייחס היתה לנתבע תוכנית אופציות שהוא קיבל אבל כדי שהאופציות תבשלנה, הוא היה צריך עוד להמשיך לעבוד בחברה אחרי תקופת הקרע, ולהן לא נתת ערך להיוון, זה נכון? ת. אני לא הייתי מגדיר זאת כך. נבחין בין האופציות הבשלות לבין אלה שלא הבשלות. לגבי האופציות שלא בשלות, הגדרתי קודם כל את החלק היחסי של גב' צ' באופציות האלה, כמה מתוך האופציות האלה יש לה בכלל זכויות לגביהן, וזה לפי אותה נוסחה ליניארית... החלק היחסי הזה הוא החלק של גב' צ' באותן אופציות... (ר' פרו' עמ' 49, שו' 26-33) כשב"כ התובעת ביקש לחדד את השאלה שב המומחה וקבע כי הבשלתן של האופציות במהלך החיים המשותפים מקנים לתובעת זכאות למחציתן( ר' פרו' עמ' 50 , שו' 1-16).