בסוג העסקה מעין זה, חברות הזנק, נכונה בת הזוג לוותר על קריירה משמעותית מתוך רצון לתמוך בבן הזוג ומתוך שאיפה לחלוק בהצלחתו ולהיות "שותפה לחלום". חלום זה אותו חלקו בני הזוג במהלך חיי הנישואין ימומש רק באמצעות הנפקה או רכישה בידי צד שלישי. על כן, גישת מומחה ביהמ"ש מרוקנת מתוכן את אותו חלום בשעה שהתובעת נדרשת לממש את האופציות קודם להנפקה או רכישת חברת ההזנק על ידי צד שלישי.
ב. ההלכה הפסוקה הנוהגת בתחום דיני המשפחה מנוגדת לחוות דעת מומחה ביהמ"ש. טענת מומחה ביהמ"ש לפיה ערך הזמן לאחר יום הקרע שייך בלעדית לנתבע הנדרש להמשיך לעבוד בחברה על מנת לממש את האופציות, לא משקפת את עמדת הדין הישראלי בסוגיות הדומות למקרה דנן, שגם בהן קיים תנאי להמשך עבודתו של הבעל במקום העבודה, זאת על מנת לממש את זכויותיו, כדוגמת סוגיית הפנסיות, הן התקציבית, הן הצוברת וכן בסוגיות פיצוי הפיטורין.
מומחי התובעת מביאים כדוגמא את הפנסיה התקציבית, שם נדרש מי מן הצדדים העובד בחברה המקנה זכויות לפנסיה תקציבית לעבוד באותו מקום עבודה במשך פרק זמן מינימלי של פחות מ- 15 שנים. ההלכה הפסוקה קבעה כי חרף שבני הזוג נפרדים קודם למימוש הפנסיה התקציבית , יהא זכאי בן/בת הזוג לחלק היחסי בפנסיה התקציבית בה טרם להיווצרות זכותו של בן הזוג לפנסיה. למותר לציין כי בן הזוג העובד יכול לבחור להפסיק לעבוד בחברה קודם למימוש הזמן המינימלי לקבלת הפנסיה או אז יפסידו שני הצדדים.
ג. לדעת מומחי התובעת, אין לעשות שימוש בנוסחאות ו/או מודלים מתמטיים, כדוגמת נוסחת Black & Scholes להערכת שווי אופציות בחברות הזנק לצורך חלוקה בין בני זוג.
- לדעת מומחי התובעת אין גישה מקובלת לחישוב שווי אופציות בחברות הזנק, זאת לאור הקושי של היותן חברות פרטיות, אשר לא נסחרות בבורסה וחסרות נתונים בסיסיים לצורך חישוב שווי אופציות אודות שווי נכס הבסיס, קרי המניה, ועל התנודתיות של שווי זה. במקרה זה יהיה צורך בהערכת שווי החברה ותנודתיות נכס הבסיס, הערכה שלעולם לא תהיה מדויקת, תבוסס על הערכות ותהא סובייקטיבית. מאפיין נוסף לחברות הזנק הינו ההליך המואץ של צמיחה תחת עננה מתמדת של חוסר וודאות באשר לעתידן. לחברות הזנק אין תזרים הכנסות יציב וקבוע, אשר בהתבסס עליו ניתן לבצע הערכת שווי למניות החברה (ר' עניין קיטאל). על כן, הליכה במתווה שכזה תביא בהכרח לתוצאות ספקולטיביות שיגרמו בכל מקרה אי צדק לאחד מבני הזוג.
- מכל הטעמים לעיל, סבורים מומחי התובעת כי המתווה הראוי והנכון הינו דחיית מועד ההתחשבנות למועד המימוש בפועל.
- בהעדר שיטה מקובלת לחישוב שווי האופציות ולנוכח אי הצדק הערכי בגישת מומחה ביהמ"ש המעניקה לנתבע את ערך הזמן לאחר יום הקרע, יש לדעת מומחי התובעת לדחות את מועד ההכרעה למועד המימוש. לפי גישה זו התוצאה היא ששני הצדדים חולקים בסיכוי ובסיכון ובכך מתממשת השותפות הזוגית באופן המיטבי ומביאה לידי ביטוי במישור המהותי והערכי את האופי המיוחד של חברות הזנק כחברות "חלום" המשליך על מהות השיתוף הזוגי באופציות.
- לדעת מומחי התובעת, אין בהמלצתם לדחיית מועד ההתחשבנות למועד המימוש כדי לסתור את דיני המשפחה החוששים ברגיל מפתרונות הממשיכים את השותפות הזוגית לאחר פרידת הצדדים. הפתרון אינו פוגע באוטונומיה של בני הזוג והוא מאזן בין המחויבות לשותפות בנכסים שנרכשו במהלך הנישואים לבין הצורך לאפשר לכל אחד מהם עצמאות אוטונומית, מאידך.
- הנתבע יכול להמשיך ולעבוד בחברה על פי בחירתו וכל שכר ותגמול לרבות אופציות נוספות לאחר מועד הקרע יהיו בבעלותו הבלעדית ולתובעת לא יהיה בהם כל חלק. כך רשאי הנתבע להפסיק ולעבוד בחברה בכל עת שיחפוץ, תוך כיבוד האוטונומיה שלו. הפסקת העבודה תקצר את התקופה למימוש האופציות שצבר, והתובעת תקבל את חלקה מתוך מה שהנתבע יקבל.
- פתרון מוצע זה אינו מעורר חשש להכבדה על החברה או לפגיעה בניהול שלה, הראציונל לפיו בתי המשפט נמנעים מיצירת תלות של התובעת בהחלטות הנתבע הן משום שאין המדובר בחברה משפחתית אינטימית, ויש להניח כי קיימים עובדים רבים נוספים המחזיקים באופציות, והן משום שהמדובר באופציות ולא במניות ובכך לא תקום לתובעת זכות להצבעה או זכויות אחרות הנלוות להחזקה במניות.
- מהאמור והמובא לעיל, סברו מומחי התובעת כי יש לדחות חלוקת האופציות בין הצדדים למועד מימושן בפועל ובכך להגשים את החלום המאפיין את חברות ההזנק ואת העקרונות הבסיסיים של דיני השיתוף בישראל.