- אין חולק כי האופציות, ברובן הגדול, הינן נכס משותף והן תוצר של המאמץ המשותף המשפחתי. על כן, היה אך מתבקש כי נכס זה יחולק חלוקה בעין בין הצדדים ביום הקרע. חלוקה שכזו היתה מקנה במידה שווה לכל צד את הערך הכלכלי המלא המגולם באופציות על סיכוייהן וסיכוניהן, דהיינו, השווי הנאיבי של האופציות ביום הקרע בתוספת ערך הזמן של האופציות. אלא שבמקרה דנן, לא ניתן לבצע חלוקה בעין משום שתנאי האופציות אוסרים על הנתבע להעביר את האופציות לאדם אחר בטרם מומשו (סע' 16-18).
- היות ולא ניתן לבצע חלוקה בעין, לשיטת מומחי התובעת יש לבחור בחלופה לפיה ההתחשבנות בין הצדדים ביחס לאופציות המשותפות תהיה במועד מימושן על ידי הנתבע, אם בכלל יבחר לממשן. גישה זו שונה מעמדת מומחה ביהמ"ש אשר בחר בחלופה לפיה יש לאמוד שווי האופציות ביום הקרע. לדעת מומחי התובעת חלופה זו המבוססת על מתודולגיה כלכלית מקובלת לשם הערכת שוויין של האופציות, קובעת כי ערך הזמן אינו נכס משותף של בני הזוג. משמע, קביעת שווי האופציות יהיה לפי ערכן הנאיבי, דהיינו: ההפרש בין הערך הנוכחי של המניה למחיר המימוש של האופציות. הערכת שווי בחלופה זו, לדעת מומחי התובעת, היא הפחתה משמעותית משוויין הכלכלי של האופציות להן זכאית התובעת (סע' 19-20).
- מומחי התובעת סבורים כי מן הראוי לבחור בחלופה לפיה החלוקה תהיה במועד המימוש בפועל וחישוב שווי האופציות בעת המימוש. חלופה זו מביאה לידי מימוש מירבי את ערכי השיתוף הזוגי ומביאה למימוש מיטבי את השווי הגלום באופציות, הן את השווי הנאיבי והן את ערך הזמן שלהן, בכלל ובפרט בחברות הזנק. בכך יחסך הצורך בהערכות ספקולטיביות בהתבסס על מתודולגיות להערכת שווי אופציות שאינן הולמות חברות הזנק, שלגביהן יש קושי אינהרנטי בהערכת נכס הבסיס של האופציה, דהיינו, המניה.
- עיקר המחלוקת בין מומחה ביהמ"ש למומחי התובעת נוגעת לשאלה האם התובעת זכאית אף היא ליהנות מערך הזמן לאחר יום הקרע ועד למימוש האופציות, בפרט בחברות הזנק.
- מומחה ביהמ"ש סבור כי יש להשוות בין התובעת לבין הנתבע באם יחליט לעזוב את החברה. במקרה מעין זה יידרש הנתבע לממש את האופציות להן הוא זכאי תוך חודשיים ימים ממועד עזיבתו. לפיכך, מועד הפירוד בין הצדדים שקול למועד התפטרותו של הנתבע ממקום העבודה. מכיוון שכך, על התובעת לממש את האופציות להן היא זכאית תוך חודשיים ימים מיום הקרע, משמע, ערך הזמן הקיים בידי התובעת הינו חודשיים ימים מיום הקרע.
- מנגד, גישת מומחי התובעת היא כי התובעת זכאית ליהנות מערך הזמן עד למועד מימושן של האופציות, זאת מהטעמים הבאים:
א. דיני השיתוף הזוגי מחלקים בין הצדדים כל תועלת כלכלית שצמחה במהלך הנישואים ללא קשר למועד מימושה. בהתאם לחוות דעת מומחה ביהמ"ש, באם התובעת תידרש לממש את האופציות תוך חודשיים ימים ממועד הקרע, זאת טרם מועד מימושן של האופציות לא תקבל היא כל תגמול לתרומתה הכלכלית למשפחה, תרומה שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בזכאותו של הנתבע לאופציות שצמחו והבשילו במהלך הנישואים.