ו. ביום 16/06/14 הגיעה התובעת לעסק, ומצאה כי עמדת העבודה שלה מאוישת על ידי עובדת אחרת.
בין התובעת לנתבעת נוצר קשר טלפוני, והנתבעת ציינה כי התובעת כבר איננה עובדת בעסק, וכי נשלח לתובעת מכתב מעורך דינה.
ז. התובעת פנתה לסניף הדואר ומצאה כי נשלח אליה מכתב רשום מבא כוחה של הנתבעת.
המכתב האמור נושא תאריך 05/06/14, אולם מאישור הדואר עולה כי נמסר למשלוח רק ביום 12/06/14.
במכתב צוין כי התובעת ביצעה הפרות משמעת רצונות ובשיחה מיום 02/06/14 הודתה כי היה בכוונתה להזיק לנתבעת ולעזוב את עבודתה בשירותה ובכך "שכללה בפועל את התפטרותה לידי מעשה".
עוד הודגש כי הנתבעת מסרבת לבקשת התובעת למסור לה מכתב פיטורים כדי שהתובעת תוכל לקבל דמי אבטלה.
ח. מיד פנתה התובע לבא כוחה דאז, עו"ד לואי זרייק, והוא שיגר בו ביום 16/06/14 לב"כ התובעת מכתב ובו הודגשו הדברים הבאים – ראשית, כי הדברים שנטענו במכתבו של ב"כ הנתבעת אינם תואמים את המציאות.
שנית, כי התובעת לא התפטרה אלא שהתה בחופשת מחלה והציגה תעודות מחלה.
שלישית, כי התובעת לא התפטרה, כי היא מוכנה ומזומנה לעבוד, וכי בתום חופשת המחלה שבה כדי לעבוד כרגיל ומצאה במקומה עובדת אחרת.
רביעית, ככל שהנתבעת סברה שהתובעת עברה עבירות משמעת היה עליה להעמיד על כך באופן מסודר ולשמוע את עמדתה וזאת לא עשתה.
חמישית כי התובעת סבלה מהתנכלות והתעמרות מצד הנתבעת, וככל שהנתבעת מבקשת לפטרה – עליה להבהיר זאת ולציידה במכתב התפטרות.
ח. בין באי כוח התובעת והנתבעת נוהלה חלופת מכתבים, עד אשר ביום 20/07/14 שוגר לב"כ הנתבעת מכתב ובו פירוט דרישותיה הכספיות של התובעת, בגדרן פיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פיצוי בגין הפרשות בחסר לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה ודמי מחלה, וכן פיצוי בגין היעדר שימוע.
מכתב זה לא נענה לגופו, וב"כ הנתבעת הודיע בכתב יד לאחר תזכורת, כי תקופת הפגרה מנוצלת על ידיו ללימודים ועניינים אישיים ולאחר מכן יבדוק וישיב לדרישות התובעת.
משלא ניתנו מענה או התייחסות לגופן של דרישות התובעת – הוגשה תביעה זו.
- השאלות העיקריות הטעונות הכרעה בענייננו הן הבאות –
א. מה היו הנסיבות המדויקות של סיום יחסי העבודה בענייננו, והאם יש לראות את התובעת כמי שפוטרה או שמא כמי שהתפטרה.