לחילופין עותרים התובעים לאכוף על רמ"י להקצות בתוך כל אחת מהחלקות שלושה מגרשים להחכרה, בשטח 350 מ"ר כל אחד, כולל המגרש שעליו בנוי בית המגורים של כל תובע, אשר יוחכר לכל תובע. עילת התביעה למתן סעד זה היא הבטחה שלטונית נשוא סיכום אליו הגיעו התובעים עם רמ"י בחודש מאי 2007.
- האגודה התגוננה מפני התביעה בטענה כי הינה מסכימה למתן הסעדים המבוקשים בה. יחד עם זאת דחתה טענה לפיה מוטלת לפתחה אחריות בגין הפרה או כל מחדל, ובקשה לעמוד על זכותה לפיה הקצאת מגרשים בשטח האגודה מותנית בהסכמתה.
- רמ"י התגונן מפני התביעה בטענה לפיה התובעים לא הוכיחו זכות לחכור את החלקות כמבוקש בעתירה, וכי אינם זכאים לחכירת מגרש במלוא שטח החלקה על פי המצב המשפטי המחייב. כן הכחיש רמ"י קיומה של הבטחה שלטונית מחייבת ואף טען כי הסיכום ממאי 2007 היה כפוף להסכמה שלא ניתנה. כן טען כי התובעים אינם זכאים לעתירתם נוכח שינויי עמדה ותוכניות מצידם ונוכח בניה בלתי חוקית בחלקות. רמ"י הוסיף וטען כי ההליכים הקודמים אף הם משתיקים את התובעים בתביעתם זו, באשר נדחו בהם כבר טענות דומות שטענו כלפי רמ"י.
- יש לבחון, אפוא, בהליך זה, את זכויותיהם הנטענות של התובעים לחכירת החלקות, ובגדר כך יש לבחון גם את הטענות לגבי פסקי הדין בהליכים קודמים, ויש אף לבחון שאלת קיומה של הבטחה שלטונית כנטען.
הליכים קודמים:
- כבר מאמצע שנות ה – 90 של המאה הקודמת פנו התובעים לנתבעות בהליכים להחכרת החלקות. פנייתם התאפשרה על רקע החלטות מועצה מספר 339 (משנת 1986), 438 ו – 454 (משנת 1990) שאפשרו לבעלי מקצוע המחזיקים מגרשים במושבים לרכוש זכויות חכירה בהם בתנאים מיטיבים. יוער כי החלטות אלה והתנאים העדיפים אשר אפשרו בוטלו בינתיים בהחלטת מועצה 914 משנת 2001. פניות התובעים לא הסתייעו, מחמת שרמ"י התנה את הסכמתו להחכרת החלקות בהגבלת שטח כל מגרש שיוחכר ל – 500 מ"ר (על פי הוראת אגף חקלאי מספר 10, שהיתה אז בתוקף), ואילו האגודה מאנה להתיר את פיצול החלקות. על רקע זה הוגשו ההליכים הראשונים שבין הצדדים.
- בשנת 1996 הגישו התובעים ו 4 אחרים נגד הנתבעים כאן עתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, בה"פ 729/96 ו – 1061/96, לצו עשה קבוע להחכרת החלקות ולמתן הסכמה לפיצולן, הכל נוכח עמדת רמ"י שלא להתיר חכירה בשטח של 2 דונם, והתנגדותה של האגודה
--- סוף עמוד 3 ---
לפיצול החלקות. תובענות אלה נמחקו נגד רמ"י, לבקשתה, והמשיכו להתברר נגד האגודה. במקביל עתרו התובעים לבית המשפט המחוזי בת"א בתובענה נוספת שהגישו נגד האגודה, בה"פ 229/97, להכרה בצאצאיהם כזכאים להשתתף בהרשמה והגרלה של מגרשי מגורים חדשים בהרחבה של חגור.