| בית דין אזורי לעבודה בתל אביב – יפו | |
| סע"ש 4619-10-14 | |
| לפני:
סגנית הנשיאה, השופטת ד"ר אריאלה גילצר – כץ |
||
| נציגת ציבור (עובדים) גב' גל טלית
נציג ציבור (מעסיקים) גב' ברכה ליטבק |
||
| התובעת | אלאמטרו בוגלה ת"ז: xxxxxxxxx
ע"י ב"כ: עו"ד גלית לוי |
|
| – | ||
| הנתבעת | אותנטי ש.מ. בע"מ ח"פ: 514541531
ע"י ב"כ" עו"ד סימה אפרת ברוכים |
|
פסק דין
התובעת פוטרה מעבודתה בהיותה בהריון. הנתבעת חזרה בה מהפיטורים, אולם התובעת סירבה לשוב לעבודה. האם זכאית התובעת לסעדים על פי חוק עבודת נשים – זוהי השאלה העומדת להכרעתנו.
העובדות כפי שעלו מחומר הראיות:
- הנתבעת היא רשת חנויות בגדים הפרושה בכל הארץ.
- התובעת עבדה כמוכרת בחנות ולאחר מכן כמוכרת וכמנהלת.
- התובעת השתכרה 25 ₪ לשעה ועבדה בחלקיות משרה.
- ביום 1.7.13 התובעת החלה את עבודתה בנתבעת וסיימה לעבוד בחודש 8/2014.
- ביום 17.8.14 ביקשה התובעת העלאה בשכרה וכן ביקשה לקבל את דמי ההבראה. מנהלת הנתבעת השיבה לתובעת כי ככל הנראה לא תמשיך איתם. בערב התקשר בעלה של מנהלת הנתבעת והודיע לתובעת שהיא מפוטרת וניתנת לה הודעה מוקדמת עד לסוף החודש.
- התובעת הודיעה לנתבעת כי היא בהריון.
- ביום 22.8.14 התקשרה מנהלת הנתבעת לתובעת והודיעה לה על פיטוריה בסוף החודש. מנהלת הנתבעת הבטיחה לתובעת כי תציין במכתב הפיטורים שידוע לה שהתובעת בהריון.
- התובעת עבדה עד ליום 31.8.14.
- ביום 1.9.14 נמסר לתובעת מכתב פיטורים (נספח ב' לכתב התביעה):
"הגב' אלמטרו בוגלה עבדה ברשת אותנטי סניף רחובות החל מתאריך 1/7/13 ועד 31/8/14. הנ"ל קיבלה הודעה מראש על הפסקת עבודתה כנידרש בחוק.
אנו מאחלים לה הצלחה בהמשך הדרך."
- ביום 2.9.14 נשלח אל התובעת מכתב נוסף (נספח ג' לכתב התביעה).
"...על אף מכתב הפיטורין שקבלת מאיתנו לגבי הפסקת עבודתך כמנהלת סניף "אותנטי" רחובות, ולמרות חוסר שביעות רצוננו המתמשך מתפקודך כמנהלת הסניף, החלטנו כמחווה אנושית, ולאור המידע על הריונך (שהגיע אלינו, יש לציין, לאחר הודעת הפיטורין) לתת לך הזדמנות נוספת ולחזור להעסיקך כמוכרת..."
כמו כן צוינו במכתב זה הערות לגבי תפקודה של התובעת.
- התובעת לא שבה לעבודה.
טענות התובעת:
- התובעת פוטרה בשל הריונה.
- התובעת ביצעה עבודתה בנאמנות.
- הנתבעת ידעה אודות הריונה של התובעת כיוון שהתובעת סבלה מתופעות לוואי של ההריון.
- לתובעת לא נערך שימוע בטרם פיטוריה.
- התובעת לא רצתה לחוות את ההשפלה הכרוכה בחזרתה לעבודה בחנות כמוכרת לאחר שתפקיד מנהלת החנות נלקח ממנה.
- הנתבעת לא פנתה לממונה על חוק עבודת נשים על מנת לקבל היתר לפיטוריה.
- התובעת עותרת לפיצוי בגין הפסד שכר מיום הפיטורים ועד הלידה (16,082 ₪), פיצוי בגין אובדן דמי לידה (10,234 ₪), פיצוי בגין הפסד שכר בתקופה המוגנת (8,772 ₪), פיצוי בגין נזק לא ממוני על פי חוק עבודת נשים (52,632 ₪), פיצוי בגין נזק לא ממוני על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה (50,000 ₪), פיצוי בגין פיטורים שלא כדין (17,544 ₪), פיצויי פיטורים עד תום התקופה המוגנת (6,335 ₪), דמי הבראה עד תום התקופה המוגנת (942 ₪), פדיון חופשה (1,800 ₪), דמי חגים (1,350 ₪) ושכר עבודה בגין יום העבודה האחרון (150 ₪).