פסקי דין

סעש (ת"א) 29773-01-14 משה עובדיה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ - חלק 4

02 אוגוסט 2017
הדפסה

מכך ניתן ללמוד בשנית על המצגים המטעים בעניינו של התובע. נדגיש כי עולה בבירור מהראיות כי בעוד הממונה הישיר, מר צור, אכן ביקש להעניק לתובע הזדמנות לשפר תפקודו חצי שנה נוספת וכלל לא המליץ באותו מועד על פיטורי התובע מתפקידו ו/או מהנתבעת (ראו לעניין זה גם עדותו - 20-19 לפרוטוקול), מי שדחף לכל אורך הדרך לפיטורי התובע היה מר שלם, שהיה בקשר ישיר עם אגף משאבי אנוש בעניין זה.

איננו מקבלים את עדותו של מר שלם לפיה החל מסוף שנת 2010 לא התערב במה שקורה עם התובע (עמ' 28 לפרוטוקול). ראו לעניין זה סיכום פגישה מיום 23.10.12 בין התובע למר אהרוני (נספח י"ג לכתב ההגנה), שם ציין מר אהרוני כי הוחלט להאריך את חוזה עבודתו של התובע בחודשיים נוספים ובאם לא ימצא מקום אחר תאלץ הנתבעת לנקוט בצעדים כדי לסיים את עבודתו "ובכל מקרה לא נמשיך להנחות את הממונה שלו לאפשר את המשך העסקתו במינהלו". עולה מסיכום פגישה זה כי מר אהרוני הורה לנציגי משאבי אנוש לזמן אליו את מר שלם, כדי לעדכנו פנים מול פנים בעניין:

"זמני אלי את שי שלם- בקשי ממנו להגיע לכאן אני מעוניין לעדכן אותו פנים אל פנים".

יצוין כי גם עצם העובדה שבסוף שנת 2010 דאג למלא בעצמו חוות דעת על התובע, הגם שמר צור כבר היה הממונה הישיר שלו מלמדת על מעורבותו הישירה.

  1. רביעית, לא נראה כי נעשו מאמצים ניכרים מטעם הנתבעת למצוא לתובע תפקיד חלופי אחר, הגם שחוזה עבודתו הוארך לצורך כך:
  2. גב' פרי העידה בתצהירה כי בנתבעת מקובל לבצע העברות עובדים בין המפעלים (סע' 5 לתצהירה). עוד אישרה בחקירתה כי בנתבעת לא נהוג לפטר לאור היתרון של מגוון משרות פנויות והעברות שמתבצעות בין המפעלים (עמ' 33 לפרוטוקול). גב' קלמנוביץ הודתה כי היא כלל לא מכירה מקרה שעובד פוטר מהנתבעת, אלא בכל המקרים שהיא מכירה אנשים הועברו לתפקידים אחרים כשמנהל לא היה מרוצה מהם (עמ' 22 לפרוטוקול) והמקרה של התובע הוא חריג (עמ' 24 לפרוטוקול; ראו גם עדות ביטנסקי כי פיטורים הם דבר חריג ביותר בנתבעת- עמ' 4 לפרוטוקול; ראו גם עדות צור- עמ' 19 לפרוטוקול).
  3. כאמור עולה מהראיות כי רק בחודש מאי 2012 צוין בפני התובע כי החלטה בעניינו כבר התקבלה, ועליו למצוא תפקיד חלופי (הגם שכאמור הוארך חוזה עבודתו בחצי שנה "לתקופת ניסיון"). עולה מהראיות כי בחודש יולי 2012 מצא התובע תפקיד אפשרי במפעל טילים תחת מר ביטנסקי, שמשמש בנתבעת כמנהל פרויקטים. מר ביטנסקי העיד בפנינו כי התפקיד שחיפש היה עוזר ראש פרויקט, ושמע מגורמים עלומים כלשהם בנתבעת כי בוצע שימוע בעניינו וכי יש לו בעיה קשה עם מר שלם- עמ' 5-4 לפרוטוקול). לטענתו, לאור העובדה שהתובע לא גילה לו עובדה זו, בחר לוותר על שירותיו והמשיך לחפש מועמד מתאים אחר (עמ' 3 לפרוטוקול). יצוין כי על פי גרסת הנתבעת, שלא נסתרה, בכל מקרה לא היה תקן פנוי לתפקיד זה. מר ביטנסקי כלל לא נשאל בחקירתו לגבי איוש המשרה על ידי אדם אחר. כך שעדות התובע כי היה אמור להחליף כביכול את העובדת שהמליצה עליו (עמ' 7 לפרוטוקול), כלל לא הוכחה.
  4. עולה מהראיות כי בחודש דצמבר 2012 נשלח התובע על ידי הנתבעת להתראיין לתפקיד של ניהול תצורה באחד ממפעלי חטיבת מערכות טילים וחלל. עם זאת, התובע קיבל תשובה כי אינו מתאים לתפקיד (נספח ט"ו לתצהיר אהרוני).

איננו מקבלים את גרסת גב' פרי כי התובע מסר בראיון כי נושא ניהול התצורה אינו מעניין אותו (סע' 18 לתצהירה) שכן עובדה היא כי טרח להגיע לראיון. הראיה היחידה בתיק מלמדת כי הממונה הוא שסירב לקבל את התובע לתפקיד שכן ציין (נספח ט"ו לתצהיר אהרוני):

"משה עובדיה התראיין אצלי עדיין לא נתתי לו תשובה אבל לא נראה לי מתאים לתפקיד שאני מחפש".

  1. התרשמנו כי הגם ששיבוצו של התובע במפעל טילים היה למעשה כמעט בלתי אפשרי לאור חוות הדעת של הממונים עליו (ראו לעניין זה סיכום שיחה מיום 23.10.12 בין התובע ומר אהרוני, בו אישר מר אהרוני כי יש קושי להעבירו בתוך מפעל טילים לאור העובדה שממונים פוטנציאלים לא קיבלו חוות דעת חיובית מממוניו במפעל-נספח י"ג לתצהיר אהרוני), לא נעשה ניסיון אמיתי לשבצו במקום אחר.

אין חולק כי בנתבעת קיימת משרה ספציפית של "אחראית על ניוד עובדים בתוך כלל מפעלי הנתבעת", אותו ממלאת גב' דנה קרייזל. לא ברור מדוע התובע לא זכה לטיפול צמוד מצד גב' קרייזל, במיוחד לאור העובדה שאגף כוח אדם ציין בפניו כי למעשה לא קיימת משרה פנויה במפעל טילים- ראו סיכום שיחה מיום 21.5.12 בין התובע וגב' פרי, לפיו גב' פרי ציינה בפניו:

"בנוסף, אין לנו מקום עבודה אחר ב"קמפוס יהוד" ולפיכך, עליו לעשות כל מאמץ בניסיון למצוא לעצמו מקום עבודה חלופי בהקדם האפשרי".

ראו גם סיכום שיחה מחודש אוגוסט 2012 בין התובע וגב' קלמונוביץ, שזימנה את התובע במיוחד כדי לבדוק אם עושה מאמץ לחיפוש משרה במפעל אחר (נספח י"ב לכתב ההגנה). מסיכום שיחה זו עולה, כי רק במועד זה הפנתה גב' קלמנוביץ את התובע לגב' קרייזל. העובדה שהנתבעת לא טרחה להעיד את גב' קרייזל מטעמה, מלמדת כי למעשה לא נעשה דבר ממשי על ידה לצורך מציאת משרה לטובת התובע במפעל אחר (גם בתצהירים שהוגשו מטעם הנתבעת לא צוין אלו פעולות נקטה כביכול גב' קרייזל) . נציין לעניין זה את עדות קלמנוביץ כי זהו התפקיד של גב' קרייזל לעקוב אחר העניין (עמ' 23 לפרוטוקול). ברור גם כי מעורבותה של גב' קרייזל הייתה צריכה להיות בשלבים מוקדמים יותר.

ונזכיר כי הנתבעת הודתה בעצמה כי החל מחודש מאי 2012 הוארך חוזה עבודתו של התובע לצורך חיפוש משרה אחרת בנתבעת, ולכן התנהלות זו של הנתבעת תמוהה בלשון המעטה- כיצד ייתכן כי מי שאחראית על ניוד עובדים בין המפעלים, לא נקטה בכל פעולה ממשית למציאת תפקיד עבור התובע.

  1. חמישית, הגורם שקיבל את החלטת הפיטורים קיבל מידע שגוי ממר אהרוני, ולכן לא היה בפני המעביד את כל המידע הנחוץ כדי לקבל החלטה מושכלת:
  2. כאמור לאחר שחוזהו של התובע הוארך מספר פעמים לצורך מציאת עבודה חלופית, ומאחר שהתובע לא הצליח למצוא עבודה כזו בעצמו, ביקש מר אהרוני ממר בכר לאשר לו לערוך לתובע שימוע לפני פיטורים מהנתבעת.

בבקשה לאישור שימוע צוין כדלקמן (נספח י"ח לתצהיר אהרוני):

"1.אודה לאישורך לבצע שיחת שימוע לעובד לאור כוונתנו לסיים את העסקתו במפעל.

2.מדובר בעובד שנקלט לאלת"א בשנת 1998 בסטטוס גמיש המדפיס היום פקודת עבודה תקורתית.

3.לעובד בוצע שימוע ב-2011 שלאחריו הוחלף לו ממונה- אך גם לאחר החלפת ממונה הוא לא הצליח להשתלב במבת.

4.מאז נערכו ניסיונות רבים ונוספים לשבצו במבת וכן ניתנו לו הזדמנויות לחפש מקומות ולהשתבץ או להסתפח אליהם מחוץ למבת ללא הצלחה.

5.ראה חוו"ד רלוונטי מצורף".

  1. אם כן, כאמור לעיל, הסעיף לפיו לתובע בוצע שימוע שלאחריו הוחלף לו ממונה, איננו מתיישב עם המסמכים שבפנינו. כמו כן, לא ברור על אלו ניסיונות "רבים ונוספים" לשבצו במבת מדובר. כאמור משרה אחת ניסה התובע בעצמו למצוא במפעל טילים ודווקא גורמים עלומים בנתבעת גרמו לכך שהממונה האחראי יירד מהעניין. לא הובא בפנינו ולו ניסיון אחד לשבץ את התובע במפעל טילים (משרת ניהול תצורה הייתה במפעל אחר). ראינו כי הגורמים השונים בנתבעת עודדו את התובע למצוא (בעצמו) משרה מחוץ למפעל. ראינו כי גב' קרייזל שתפקידה היה אחראית על ניוד עובדים בנתבעת, כלל לא סייעה לתובע לצורך כך.
  2. כאמור, למכתבו של מר אהרוני מיום 28.1.13 צורפה חוו"ד לגבי התובע, שאף היא מחמירה עם התובע שלא לצורך:

לגבי דצמבר 2010- אין כל התייחסות לכך שמר שלם היה מעוניין להאריך את חוזה עבודתו של התובע, אלא כל שצוין הוא כי:

"לטענת שי הוא מהווה נזק מורלי ויש להוציא אותו במיידי".

כמו כן, צוין שם כי הוצע כביכול לתובע לעבור לתפקיד בשרות לקוח והתובע סירב. לא ברור מהיכן לקוחה עובדה זו והנתבעת אף לא טענה זאת בכתבי בית הדין שהוגשו מטעמה.

ינואר 2011- צוין כי כדי לשפר את סיכויי שיבוצו והתאמתו- הוחלט בשימוע להעבירו לעבוד תחת מר צור- כאמור התובע כבר עבד תחת מר צור כחודשיים בטרם השימוע.

מאי 2012- צוין כי הוחלט להאריך את תקופת החוזה לחצי שנה נוספת ובמידה ולא יסתמן שיפור יהיה עליו לחפש תפקיד אחר- כאמור לעיל ראינו כי בשלב זה כבר הוחלט כי לא ימשיך בתפקידו, אלא עליו למצוא תפקיד אחר ומדובר "בתקופת ניסיון" לצורך מציאת תפקיד אחר.

  1. יש לציין כי עולה מפרוטוקולי השימועים שנערכו לתובע ביום 1.5.13 וביום 27.5.13, כי התובע ניסה להסביר למר אהרוני את הטעויות שלו במסכת העובדות שצוינה על ידו, אך דבריו נפלו על אוזניים ערלות, ומר אהרוני המשיך לדבוק "בעובדות האלטרנטיביות" שהמציא בעצמו. ראו לדוג' (עמ' 2-1 לפרוטוקול שימוע מיום 5.13):

"אמיר (מר אהרוני- א"ד)- ..לאחר שהעלת טענה זו החליפו ממונה.

משה: זה לא נכון.

                           אמיר- העברנו לממונה אחר שאין מחלוקת.

...

משה: זה אותו ממונה מבחינתי, הממונה החדש, צור, הממונה של צור זה שלם, ולכן זה אותו אדם. כבר בשלב השימוע צור היה חוצץ בינו לביני (בין שי למשה)..".

...

זומנתי לשי, ולא ידעתי על מה ופניתי לצור, ואמרתי לו הבטחת לי להיות ביני ובין שי, ואמרתי לו אני לא נכנס בלעדיך בסוף הלכתי לשי ונכנסתי לבד. והתברר שזה הארכת חוזה..ואז הוא מראה לי הציונים וזה לא ציונים לאחר 4 שנות עבודה..והוא אומר לי בוא תחתום, ואני לא חתמתי כי זה התנכלות אישית וישר כתבתי מכתב לכ"א לעבור למקום אחר (מכתב לאיקה). אני חשבתי לתומי כי ימצאו לי מקום אחר והכל יהיה בסדר, ולהפתעתי קיבלתי מכתב הזמנה לשימוע..

אמיר: ברשותך, שים לב כי הבקשות לזימון לשימוע נעשו מוקדם יותר מהתאריך הנ"ל.

אורלי: כתשובה למכתב, קיבלת זימון לשימוע, זו עמדתכם?

משה:כן..".

וכן בשימוע מיום 27.5.13- (עמ' 1 לפרוטוקול):

"משה: זה היה על בקשתי לעבור לממונה אחר ולא לפי החלטת כ"א. משה טוען כי מונה לו ממונה אחר (צור) לפני השימוע כדי למנוע חיכוכים עם שי".

  1. שישית, עולה מחומר הראיות כי חלו פגמים פרוצדורליים עם חשיפת תיקו האישי של התובע, כך שהתברר כי מדובר בתיק חסר ללא מלוא חוות דעת שמולאו בעניינו במהלך תקופת עבודתו, וגם חוות דעת רלוונטית מאוד משנת 2011 נעלמה באורח מסתורי מהתיק:
  2. התובע העיד בתצהירו לעניין זה, כי קיבל במהלך שנות עבודתו הראשונות הערכות מצוינות שהועלמו כביכול מהתיק (סע' 4.4 לתצהירו):

"קיבלתי הערכות מצוינות רבות ומגוונות בעבודתי- הן בפן המקצועי- שיווקי, והן בפן האנושי, בתור אדם נעים הליכות, ויוזם. למרות זאת, הערכות אלו ועוד נספחים חשובים אחרים הועלמו מהתיק האישי שלי, והפלא הוא כי משנת 1998 ועד שנת 2010 ישנם רק תשעה מסמכים בודדים (!?) בתיק האישי; ורק ארבעה מתוכם הם שיחות משוב, שחובה לבצע שיחות משוב אחת לשנה, ואכן שיחות המשוב נעשו כולן במועדים- קרי, היו אמורות להיות 9 סיכומי משוב מאלתא ועוד 4 מ"מבת" סה"כ 13 משובים. הנה כי כן: 9 משובים נעלמו ו/או הועלמו. בנוסף מסמכים נוספים המציינים לשבח את עבודתי באלתא מידי מנהליי הבכירים ביותר בה תרמתי רבות, להצלחות השיווקיות של המפעל בו עבדתי, ועוד".

  1. גב' פרי אישרה בעדותה כי נהוג בנתבעת למלא מדי שנה טופס הערכה על ידי המנהל המקצועי (עמ' 30 לפרוטוקול; ראו גם עדות צור- עמ' 17 לפרוטוקול). לטענתה, עותקים של שיחות אלה לא מועברים למשאבי אנוש, ומה שנמצא בתיק זה חוו"ד שממלאים אותן כאשר מחדשים את חוזה העסקה (עמ' 30 לפרוטוקול; ראו גם עדות קלמנוביץ- עמ' 23 לפרוטוקול).
  2. גם אם נקבל את גרסתה זו, הרי שעדיין חוות דעת שקיבל התובע בשנות עבודתו הראשונות באלת"א, כאשר האריכו את תקופת חוזה עבודתו, לא נשמרו בתיק. יצוין כי החוות דעת היחידה שהוצגה בפנינו משנת 1998,  לגבי עבודתו באלת"א הייתה חיובית ביותר ושם לא צוין דבר לגבי בעיות משמעת כלשהן:

"חוות דעת: בעל פוטנציאל לקידום, אסרטיבי, מגלה סקרנות ומשקיע מאמץ להישגים.

תכונות אישיות: סבלני מאוד, שקט מסודר נקי וממושמע".

במדד ציר האיכות שבין 9-3 קיבל התובע ציון 8.

לאור זאת, תמוהה טענת הנתבעת בסיכומיה כאילו קיימים כביכול מסמכים מתקופת עבודתו באלת"א, המעידים על חוסר שביעות רצון מעבודתו (סע' 159 לסיכומים). לא הוצגה כל ראיה לתמיכה בטענתה זו.

  1. מר שלם העיד בחקירתו כי באותו זמן שמר אצלו את המשובים שמילא מדי שנה (ולא הועברו למשאבי אנוש) (עמ' 28-27 לפרוטוקול):

"המשובים ששולחים לתיקים זה רק בהארכת חוזה, לכן יש משובים רק כאשר יש הארכת חוזה. המשובים נשמרים אצל המנהל ולא מועברים לתיקים האישיים.

ש. אתה היית מנהל שלו ב-09?

ת. כן.

ש. יש לך תיק שבו שמורים משובים מ-09?

ת. אין לי כבר..".

ש. אמרת למר אהרוני בכ"א שיש לך תיעוד נפרד?

ת. זה לא נסתר. היה מספיק הדבר הזה.

ש. סיפרת למישהו כאשר היה שימוע ב 12 שיש לך תיעוד?

ת. ב-12 לא הייתי מנהל שלו. מנהל עקיף- כן. לא נשאלתי לגבי תיעוד".

  1. אם כן, לא ברור מדוע תיעוד זה שנשמר אצל מר שלם, לא צורף לתיקו של התובע בזמנים הרלוונטיים לתביעה.
  2. זאת ועוד, כאמור עולה מהראיות כי בסוף שנת 2010 החל הליך הפיטורין של התובע, ובחודש ינואר 2011 בוצע לו שימוע שלאחריו הוחלט להאריך את חוזה עבודתו בכשלושה חודשים "כתקופת נסיון". אין חולק כי בחודש מאי 2011 הוארכה תקופת חוזה עבודתו של התובע בשנה נוספת.
  3. בשלב העדויות התברר כי חוות שמולאה על ידי מר צור בחודש מאי 2011 (עם הארכת תקופת עבודתו של התובע בשנה), נעלמה מהתיק (ראו עדותו- עמ' 18-17 לפרוטוקול):

"ש. למה אין משובים כל שנה עבור התובע, למה יש רק 5 משובים כאלה בכל תקופת עבודתו?

עמוד הקודם1234
56עמוד הבא