נסיבות סיום עבודתו של התובע- האם מדובר בפיטורים שלא כדין:
- התובע טוען כי פיטוריו היו שלא כדין, הן מבחינה מהותית והן מבחינת הדרך שבה הם בוצעו. לטענתו, פיטוריו היו מסיבות כוזבות ובשל טענות פוגעניות ומבזות. לטענתו, הסיבה האמיתית לפיטורים נעוצה בעובדה שהתלונן פעם אחר פעם על ההתנהגות הביזיונית והפסולה של מר שלם כלפיו, ובשל העובדה "שהתגרה" בגורמים האחראים על כוח אדם וביניהם מר אהרוני והנתבעות 3 ו-4, בכך שהתלונן כנגדם כי לא ביצעו עבודתם נאמנה ולא נקפו אצבע כדי להפסיק את ההתנהגות הקלוקלת של מר שלם.
לטענתו, הנתבעים דאגו במזיד לטרפד כל אפשרות לניודו בתוך מפעלי הנתבעת, ובכך גרמו לצורך בפיטורים במקום ניודו. לטענתו, השימוע לא היה אלא טקס ריק וההחלטה לפטרו התקבלה עוד טרם השימוע. לטענתו בשימוע לא נודע לו על הסיבה האמיתית לפיטוריו, אלא שהשימוע התמקד בטענות מופרכות על בסיס הערכותיו של מר שלם, כאשר האחרון כלל לא טרח להגיע לשימוע ולכן היעדר נוכחות של המנהלים בפועל הוא פגם היורד לשורשו של עניין.
לטענתו, הנתבעים 2 עד 4 חבים בגין הפיטורים בשל גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה: לטענתו מר שלם (הנתבע 2) גרם ישירות לפיטוריו ללא כל צידוק, כדי לנקום בו כאמור על תלונותיו כנגדו בדבר התנהגותו הבלתי מרוסנת. פעולות אלה מהוות הפרת חובה חקוקה בתור מנהל, שלא היה אמור לפגוע בתובע בשל תלונותיו על אי סדרים, בהתאם לחוק הגנה על עובדים.
לטענתו גב' פרי וגב' קלמנוביץ (הנתבעות 3 ו-4) גרמו בזדון וללא צידוק לפיטוריו, בכך שגרמו לכך שלא מצא כל מנהל חלופי במפעל טילים שיהיה מוכן להעסיקו ובכך סיכלו את העברתו וגרמו לפיטוריו. כמו כן, הן גרמו לכך (ביודעין או ברשלנות רבתית) שהתיק האישי שלו יהיה חסר ולא הופיעו בו רבות מההמלצות והמסמכים החיוביים אודות עבודתו, ופעולות אלה מהוות הפרת חובה חקוקה באשר לשמירת מסמכי העובד.
- מנגד, הנתבעים טוענים כי אין כל בסיס לטענת התובע בדבר פיטורים מסיבה כוזבת ובשל טענות פוגעניות ומבזות. כמו כן, לטענתם, אין כל בסיס לטענה בדבר פיטורים בשל תלונה על התנהגותו של מר שלם, והתובע לא הראה כל קשר בין כוונת הנתבעת לפטרו לבין תלונות כביכול על התנהגותו של מר שלם.
לטענתם, אין כל בסיס לטענה כי הנתבעים טרפדו את ניוד התובע, אלא ההיפך הוא הנכון- הנתבעת ניסתה לסייע לתובע ואף אושר כי מפעל טילים יממן את עלות תקופת עבודתו הראשונה במפעל אחר, ככל שימצא כזה.