ב. מובהר בזאת, כי זכויות ואחזקות התובעים הינן כדלקמן:
[...]
ב [האות ב' מופיעה פעמיים במקור- ג.ג.]. הצדדים מסכימים בזאת, כי על יסוד הסכמה זו יכין רואה חשבון-כלכלן שימונה ע"י המגשר הצעה כמו גם נוסח הסכם להעברת הזכויות וקבלת סכום ההסדר באופן אשר יהא בו כדי למזער ככל שניתן את עלויות המס החלות על העיסקה והכל במסגרת הוראות כל דין ועל פי כללי תכנון מס מותרים ושמרניים. רואה החשבון יפעל באופן בו הקטנת נטל המס אשר יחול על התובעים לא תבוא על חשבונם ו/או תגרע מזכויותיהם של הנתבעים ו/או מי מהם.
ג. הצעת רואה החשבון תועבר לעיון הצדדים ואלה יעבירו את התייחסותם בכתב אליה ויחליפו בהתאם תיקונים לטיוטא המוצעת.
ד. הצדדים יתכנסו במשרדו של המגשר במועד הקבוע לכך לשם חתימה על הסכם המעגן ונותן ביטוי לכלל ההסכמות הנ"ל.
ה. הצדדים ישאו בשכר טרחת רואה החשבון והמגשר בחלקים שווים ביניהם.
ו. עם חתימת הצדדים על הסכם סופי, יעביר המגשר הודעה לבית המשפט למתן תוקף של פסק דין להסדר וכן בקשה לדחיית כלל התביעות ההדדיות בבחינת מעשה בית דין.
ז. הצדדים ישתפו פעולה זה מול זה כמו גם מול רואה החשבון והמגשר לשם עריכת ההסכם הסופי והכל בתום לב, בדרך מקובלת ובשקיפות מלאה.
ולראיה באו הצדדים על החתום היום יום 23 בחודש פברואר 2016.
ולאחר חתימות הצדדים, חתם עו"ד גבריאלי על האישור הבא "הריני לאשר בזאת כי הסדר זה הושג במסגרת הליך של גישור שהתקיים בפניי ואני מאשר הסדר זה ומקיימו על פי הוראת תקנה 9(א) לתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993."
- ואכן, בהתאם לפרוטוקול ובהמשך לו מינה המגשר רואה חשבון, וזה פנה לצדדים וציין כי יבחן חלופות מס שונות, ויערוך חישובים בהתאם לנתונים שיוצגו. רואה החשבון העריך את חבות המס שתוטל על המשיבים כעומדת על למעלה מחמישית מסכום ההסדר, וציין כי ניתן יהיה להעלות טענות שיביאו להפחתתה. בנוסף העריך רואה החשבון את סכום המס, שהמבקשים יחויבו בו.
המבקשים העבירו למשיבים נוסח הסכם לשם חתימה עליו, אך חלֶף קבלת הסכם חתום התקבלה (ביום 14.6.17) הודעת דואר אלקטרוני בה נכתב כי המשיבים "המומים מסכום המס שעליהם לשלם, מכך שאינו סופי" מקנסות אפשריים "שאינם רובצים לפתחם, ומאי קבלת מסמכים כלשהם, מנהג ידוע על ידי מרשיך, לרבות כרטסות שותפים ולרבות כל מסמך שעל פיו ניתן לבחון את המספרים. מרשיי הסתמכו על אמירותיהם של מרשייך, הסכמתם ניתנה מתוך הבנה שהמחיר הנמוך לא יכלול תשלום מס כלשהו, לנוכח ההפסדים שנאמר שיש להם בעסק. על מנת להשלים את הבדיקה, ביקשו מרשיי לקבל את המסמכים מרואה החשבון, אך לא נענו שוב ושוב" (נספח 10 להמרצת הפתיחה). בנסיבות אלה הודיעו המשיבים כי הם מתנגדים לתשלום מס כלשהו, והליך הגישור נקלע למבוי סתום.
- מגעים נוספים שהתנהלו בין הצדדים לא הובילו לגישור הפערים, והם שבו לבית המשפט, שקיים ישיבת המשך (ביום 20.9.16). בית המשפט קבע כי במידה ש"לא יגיעו הצדדים במסגרת הליך הגישור להסכמות, סוגית אכיפת ההסכם או ביטולו תצטרך להתברר במסגרת תובענה נפרדת, ואזי [י]עוכב בירור התביעה לפירוק השיתוף של הזכויות במקרקעין עד להכרעה בתובענה זו."
- ואכן, הצדדים לא הגיעו להסכמות, גם לא לגבי מהותו ומשמעותו של פרוטוקול הסדר הגישור עליו חתמו, ובהתאם להחלטת בית המשפט המבקשים הגישו תובענה נפרדת הלוא היא המרצת הפתיחה שלפניי, במסגרתה:
א) בית המשפט מתבקש להורות כי "הסכם הגישור אליו הגיעו הצדדים להליך שבנדון [...] הינו תקף ומחייב."