קיים סייג לכלל המובא לעיל: אם החוק המוקדם הינו חוק ספציפי לעומת החוק המאוחר, שהינו חוק כללי ביחס לסוגיה הרלוואנטית אשר עומדת על הפרק, אזי החוק המיוחד דוחה את החוק הכללי: .lex specialis derogat generaliכלל זה דן ביחס בין שני חוקים רגילים, הקובעים הוראות נורמאטיביות סותרות, והשוני מתבטא במידת הייחודיות של ההתייחסות.
הכללים שתוארו לעיל הם כללים מנחים המבארים זיקתו של חוק אחד למשנהו. אין הם ממצים; כך נטועה למשל לתוך שיטתנו גם ההנחה כי המחוקק מגן על זכויות היסוד ומקדם אותן. הנחה זו מדריכה אותנו בפרשנות החקיקה (ראה, למשל, בג"צ 75/76 [5] הנ"ל וע"א 723/74 [6] הנ"ל). לצדה של הנחה מהותית זו, אנו מסתייעים, כאמור, בכללים התורתיים בדבר היחס בין החוקים: חוק מוקדם מול חוק מאוחר, חוק מיוחד מול חוק כללי.
.20התנגשות דומה לזו המתוארת לעיל עשויה להתעורר בין שתי הוראות של חקיקת משנה, דוגמת שתי תקנות אשר התקינו רשויות מינהליות או רשויות אחרות, שהוסמכו להתקין תקנות. החזקה הינה כי התקנה כשרה מבחינה מינהלית. מה דין התנגשות בין תוכנן של שתי תקנות? המבנה התאורטי המתווה את אופן ההחלטה במקרה של ההתנגשות בין תקנות, זהה למבנה המתווה את אופן ההתייחסות להתנגשות בין חוקים. יש לנסות וליישב בין תקנות בינן לבין עצמן – או לקבוע מסקנה בדבר תוקפן או היעדר תוקפן, תוך זיקה לחוקים שמכוחם הותקנו התקנות. הכללים שהובאו לעיל ישימים גם לגבי חקיקת משנה: תקנה מאוחרת דוחה תקנה מוקדמת; תקנה מיוחדת דוחה תקנה כללית.
--- סוף עמוד 266 ---
.21שאלה נוספת ונפרדת היא מה דין תקנה אשר עומדת בניגוד למה שנקבע בחוק. השאלה מתחדדת כאשר אנו דנים בשאלה מה דין תקנה מאוחרת ומיוחדת, העומדת בסתירה לחוק כללי ומוקדם לה. אילו היינו מפעילים את כללי הפרשנות המובאים לעיל באופן פשטני, היה עולה מהם, לכאורה, כי הוראה מיוחדת גוברת על הוראה כללית. יתרה מזאת, חיקוק מאוחר גובר על חיקוק מוקדם. על דרך קל וחומר, חיקוק מיוחד ומאוחר גובר כביכול על חיקוק מוקדם וכללי. יוצא, לכאורה, כי כל הוראה מאוחרת ומיוחדת גוברת, באופן חד-משמעי, על כל הוראה מוקדמת וכללית. אולם מסקנה זו אינה נוגעת לנסיבות שבהן ניצבת תקנה מול חוק. החוק לעולם עדיף. שאלה נגזרת היא מה דין תקנה מיוחדת או מאוחרת, העומדת בסתירה לחוק. התשובה היא כי ידה של התקנה על התחתונה. הכללים בדבר עדיפותו של חיקוק מאוחר על מוקדם יותר או בדבר עדיפותה של הוראה מיוחדת על כללית, חלים רק במסגרת אותה רמת חקיקה, היינו כאשר לפנינו חוק מול חוק או תקנה מול תקנה.