לאור מערך הסמכויות כמתואר אין, עם כל הכבוד, יסוד לסברה שפותחה בשנות השישים בתורת הפירמידות המוסדיות של פרופ' אקצין (פרופ' ב' אקצין, תורת המשטרים (אקדמון, כרך ב, תשכ"ו) 40), ולפה כל מידרג נורמאטיבי של סמכותהחקיקה מקביל באופן ייחודי ובלעדי אך ורק למוסד אחד, היינו כי כל שלב בסולם הנורמאטיבי של החקיקה מקביל באופן בלעדי וייחודי לשלב בסולם המוסדי, וכי מידרגים שונים בסולם החקיקתי אינם נובעים לעולם מאותו שלב במידרג המוסדי. ראינו שיש שאותו מוסד מוסמך להוציא תחת ידיו נורמות ממידרגים שונים. הרי סמכות הכנסת לחוקק חקיקת משנה, כפי שהוזכר לעיל, מקובלת אליבא דכולי עלמא. התורה בדבר קיום הקבלה ייחודית בין כל שלב במידרג הנורמאטיבי החקיקתי לבין סולם המוסדות המוסמכים לברוא את החיקוק – אינה חלק מן המבנה המשפטי שלנו ואינה תואמת את פריסת הסמכויות בין המוסדות המניבים חיקוקים. המידרג הנורמאטיבי החקיקתי מתבטא בכפיפות של מידרג אחד כלפי זה שמעליו ולא בהפניה אל סולם של מקורות מוסדיים. אותו מוסד יכול לקבוע הן נורמה עליונה והן נורמה נמוכה יותר.
--- סוף עמוד 268 ---
כל תורה עיונית המנתחת מערכת יחסים משפטית קיימת, חייבת לעגן עצמה במציאות המשפטית; היא אינה תלויה על בלימה אלא מפנה עיניה אל מבנה משפטי קיים שהוא נתון שאין אפשרות להתעלם ממנו. היא איננה מנותקת מן הנושא שאותו היא מבקשת לנתח, ותיזה שאינה נותנת לו את דעתה היא בלי מציאותית. על-כן אין אלא להסיק כי התיזה הפירמידלית שתוארה על-ידי פרופסור אקצין, נסתרת אצלנו (ולא רק אצלנו) על-ידי המבנה של מערכות הסמכויות כהווייתן.
.22(א) ההסמכה לחוקק חקיקת משנה כלולה בחקיקה הראשית של הרשות המחוקקת.
שר אינו רשאי להתקין תקנות בהיעדר הסמכה בחוק; רשות מקומית איננה רשאית לחוקק חוקי עזר בהיעדר הסמכה בחוק, והכנסת איננה מוסמכת לקבוע החלטות בענייני שכר או גימלאות ללא ההסמכה כדוגמת זו אשר בסעיף 10לחוק-יסוד: השפיטה, סעיף 1
לחוק גמלאות לנושאי-משרה ברשויות השלטון, תשכ"ט-1969, או חוקים דומים.
חקיקת המשנה נולדה מכוח ההסמכה שבחקיקה הראשית. חוק היוצא מתחת ידה של הרשות המחוקקת עליון על תקנה של הכנסת עצמה או של רשות סטטוטורית או מבצעת כלשהי, כי התקנה נולדת רק מכוח סמכות המוענקת בחקיקה ראשית. לשון אחר, הענקת פונקציות חקיקתיות שונות לאותו מוסד, אינה יוצרת מישור שבו כל הסמכויות כאילו מונחות זו לצד זו והן כאילו באותה רמה. הענקת מספר פונקציות לאותו מוסד מותירה בעינה קביעתו של מידרג, לצורך הגדרת מעמדן החוקי או החוקתי של הסמכויות זו מעל זו. המידרג הנורמאטיבי החקיקתי הוא בגדר נשמת אפו של המבנה החוקי הנכון.