אולם, כפי שעוד נראה, בשני חוקי היסוד החדשים משנת תשנ"ב ניתן ביטוי מלא יותר למידרג החוקתי הנורמאטיבי כפי שהוא עולה ממגמת פניה של הכנסת בחוקקה חוקי יסוד. בעקבות השינוי במדיניותה החקיקתית של הכנסת, כביטוייה בשני חוקי היסוד הנ"ל, ותוך עיגון גישה חדשה ראויה בתפיסת המידרג הנורמאטיבי, ניתן לנקוט מעתה ואילך אמת מידה חקיקתית אחידה, אשר לפיה אין עוד שינוי של חוק יסוד כלשהו אלא בחוק יסוד.
--- סוף עמוד 272 ---
יש יסוד להניח כי משיבוא חוק-יסוד חקיקה הוא יסדיר נושא זה באופן כולל לגבי כל חוקי היסוד. לאור המדיניות החקיקתית של הכנסת, כביטוייה בשני חוקי היסוד הנ"ל, אין גם מניעה לכך שנתווה כבר עתה בפסיקתנו את הדרך החקיקתית הראויה, כדי להפנות אל הכללים המתבקשים על-מנת לתת ביטוי נכון למידרג החקיקתי שהתגבש עם חקיקתן של הוראות חוק חוקתיות. בהמשך הדברים נפרט קמעא מה עולה, מבחינת המדיניות החקיקתית ותפיסת היסוד החוקתית של הכנסת, מחוקי היסוד החדשים.
(ב) ההגנה על חופש העיסוק במשפטנו זכתה להגנה בחוק החרות מאחר שהוענק לה מעמד חוקתי בחוק-יסוד: חופש העיסוק. בהיעדר הוראה חוקתית כללית החובקת את כל חוקי היסוד נקבעו בחוק היסוד האמור הוראות לעניין שינויו או פגיעה בהוראותיו. על-פי המבנה של חוק-יסוד: חופש העיסוק (שהוא המבנה החוקתי הראוי אשר מן הנכון שיחול על כל חוקי היסוד), אין חוק רגיל יכול לשנות זכות שנוצקה בחוק-יסוד: חופש העיסוק, או לפגוע בה. הדפוסים החוקתיים נקבעו בסעיף4לחוק-יסוד: חופש העיסוק הקובע לאמור:
"אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת ב".
נוסחו של סעיף 8הדן בתוקפו של חוק חורג כבר הובא לעיל.
משמע, תוקפו של חוק רגיל הפוגע בחופש העיסוק מותנה בקיום התנאים שבסעיף 4הנ"ל. אם אין התנאים הללו מתקיימים, הרי החוק הרגיל אינו בתוקף. רק אם חוק רגיל עומד בתנאים המפורטים בסעיף 8הנ"ל (הרוב לקבלת החוק; ההסתייגות המפורשת), הוא רשאי להתלות – לתקופה קצובה – את תוקפה של ההוראה החוקתית לגבי תחום התפרסותו של אותו חוק. אין צריך לומר כי המסקנה העולה מן האמור לעיל היא שהכנסת הכירה בקיומו של מידרג נורמאטיבי על-ידי עצם חקיקתם של סעיפים 4ו- 8הנ"ל לחוק-יסוד: חופש העיסוק המגבילים את החקיקה הרגילה. סעיפים 4ו- 8לחוק-יסוד: חופש העיסוק מאפשרים "פגיעה" בזכות המוגנת בכפיפות לתנאים המוכתבים בחוק היסוד, ושוללים תוקפה של פגיעה שאינה מקיימת את התנאים שנקבעו בחוק היסוד.