--- סוף עמוד 279 ---
"העדר כל הגדרה לסמכויותיה מעיד כי סמכויות אלה לא היו אמורות להיות מוגבלות. נמצא, כי באותו משפט – ההופך את מועצת-העם למועצת המדינה הזמנית – יש לראות את נורמת היסוד של מדינת ישראל, במובן שמעניקה תורתו שלkelsenלנורמת-יסוד".
פרופ' קלינגהופר העיר (שם, בעמ' 75), כי פירושו המילולי של האמור במגילת העצמאות היה מביא לקיום בו-זמני של מועצת המדינה הזמנית ושל האסיפה המכוננת.
לדעת הכותב נוצר מבנה כמתואר מתוך היסח דעת של המנסחים. מכל מקום, פקודת המעבר לאסיפה המכוננת, תש"ט-1949, קבעה לאחר מכן ברורות כי מועצת המדינה הזמנית תחדל להתקיים עם התאסף האסיפה המכוננת. משמע, נותרה רק האסיפה המכוננת שהייתה צריכה להיות מופקדת בתר שכזאת גם על החקיקה הרגילה. לו נמשך המבנה החוקתי כפי שגובש בתש"ט עד עתה, היה אותו מוסד, היינו האסיפה המכוננת, מחוקק הן חקיקה חוקתית והן חקיקה רגילה.
מכל מקום, הכנסת הראשונה חוקקה כל חוק רגיל וכל חוק חוקתי בתוכנו ובמהותו (כגון חוק השבות, תש"י-1950, או חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951).
(ב) האסיפה המכוננת
דבריה של מגילת העצמאות על כינונה של אסיפה מכוננת, כדרישת החלטת האו"ם מיום 29.11.47, הוליכו לחקיקת פקודת הבחירות לאסיפה המכוננת, תש"ט-.1948
מועצת המדינה הזמנית לא ראתה עצמה, בדין, משוללת סמכות להקדים ולדון בענייני חוקה, ואף מינתה ועדה לענייני חוקה.
הבחירות לאסיפה המכוננת לא נתקיימו במועד שנקבע במגילת העצמאות. המועד נדחה על-ידי מועצת המדינה הזמנית (סעיף 1לפקודת הבחירות לאסיפה המכוננת). הדחייה נעשתה מכוחה של מועצת המדינה הזמנית, הבחירות התקיימו בראשית1949ומועצת המדינה הזמנית פסקה כאמור מלהתקיים מכוח פקודת המעבר לאסיפה המכוננת.
האסיפה המכוננת שינתה שמה על אתר, בחוק הראשון שקיבלה, הוא חוק המעבר, שקבע כי לבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא "הכנסת" וכי לאסיפה המכוננת ייקרא
"הכנסת הראשונה". ניתן היה ללמוד מן ההוראה החקוקה הנ"ל ומן ההתבטאויות של חברי הכנסת, כי נוצר מוסד מחוקק אחד, הכנסת, ואליו הועברו גם סמכויותיה של האסיפה המכוננת.
משמע, היה זה בית מחוקקים אחד ואחיד שאימץ לעצמו את המשימה שהוטלה על האסיפה המכוננת במגילת העצמאות, ספג לתוכו את כוחותיה וסמכויותיה, אשר לא
--- סוף עמוד 280 ---
הוגדרו מעולם מעבר לאמור במגילת העצמאות ובסעיף 3לפקודת המעבר לאסיפה המכוננת ("לאסיפה המכוננת יהיו כל הסמכויות שהעניק החוק למועצת-המדינה הזמנית כל עוד לא החליטה האסיפה המכוננת החלטה אחרת בענין זה"), והמשיך בו-זמנית בפעילותו החקיקתית הרגילה.