מאז נתקבלו בכנסת אחד-עשר חוקי יסוד. הכנסת פעלה כמערכת חקיקה בעלת ייעוד, סמכות ופעולה משולבים, המפעילה כוח חקיקתי, חוקתי וכוח חקיקה רגיל. הרשות המחוקקת היא גם הרשות המכוננת, וזו האחרונה היא גם הרשות המחוקקת. התייחסות אל מערכת סמכויות חקיקתית משולבת כאמור, שלפיה מוסד אחד חובק גם את הסמכות החקיקתית הרגילה וגם את החקיקה החקיקתית, מוזכרת, למשל, גם בדברי פרופסור קלזן.
פרופ' קלזן אומר :( 223( 1967,berkely) h. Kelsen, pure theory of law) It is possible that the organ specifically and formally authorized to" Character of a constitution is different from the organ create, abolish, or amend statutes having the .authorized to create, abolish or amend ordinary statutes For example, the former function may be rendered by an organ different Procedure, such as a constituent national assembly. But from the latter organ in composition and electoral". Usually both functions are performed by the same organ(ההדגשה שלי – מ' ש') קרי, כדברי קלזן, ברך כלל שתי הפונקציות (של החקיקה הרגילה ושל החקיקה החוקתית) מתבצעות על-ידי אותו מוסד. כך גם דבריו של פרופ' אורי ידין, ראש מחלקת החקיקה הראשון במשרד המשפטים ולאחר מכן הממונה על תכנון החקיקה, בהרצאה מיום
--- סוף עמוד 282 ---
6.3.49(ראה "על חוק המעבר" ספר אורי ידין, האיש ופועלו (בורסי, כרך א, בעריכת א' ברק ו-ט' שפניץ, תש"ן) (להלן – ספר אורי ידין) 93-94):
"ועכשיו לסעיפים של חוק המעבר הדנים בהלכות הכנסת.
הסעיף הראשון קובע שלבית המחוקקים במדינת ישראל ייקרא 'הכנסת' וכי לאסיפה מכוננת ייקרא 'הכנסת הראשונה'. לכאורה מטפלים כאן בשאלות לשוניות בלבד. אולם לאמיתו של דבר הרי זה יותר ממתן כינויים. על ידי השם המשותף שניתן לאסיפה המכוננת שנבחרה כמוסד חד-פעמי, ולבית המחוקקים שהוא מוסד קבוע שייבחר בעתיד מפקידה לפקידה, ניטל במידה לא מועטה מהאסיפה המכוננת אפייה הארעי, והיא שולבה כחוליה ראשונה בשרשרת הפרלמנטים שישמשו למדינה רשות מחוקקת" (ההדגשה שלי – מ' ש').
לשון אחר, סמכויות האסיפה המכוננת נמזגו ושולבו לתוך סמכות הכנסת כרשות מחוקקת. רציפות הסמכות של הכנסת לחוקק חקיקה חוקתית מקובלת עליי אפוא ללא עוררין.
תורת הסמכות הבלתי מוגבלת של הכנת ותורת הרשות המכוננת
.32(א) נשוב עתה לשאלה שהצגנו לעיל: מה מקור סמכותה של הכנסת לחוקק חקיקה חוקתית? אקדים ואזכיר כי יש השקפה שלפיה אין לכנסת כיום כל סמכות לחוקק חקיקה חוקתית. הרבותא שבחוקה היא כי היא קובעת דפוסים וכללי מותר ואסור לגבי חקיקה עתידה. לפי השקפה זו אין לכנסת סמכות לקבוע סייגים שפניהם לעתיד או, למרב, סייגים הדורשים הצבעה של יותר מרוב חברי הכנסת. השקפה זו אינה מקובלת עליי.