מכאן לערעורים שלפנינו.
--- סוף עמוד 253 ---
פסקי הדין של בית המשפט קמא
.5ברע"א 1908/94, אשר בו דנו כאילו ניתנה רשות ערעור, הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ת"א 252/92 2, המ' 5025/92)*. המערערים משיגים על קביעותיו של בית המשפט קמא, שלפיהן הוראות החוק המתקן, ככל שהן מרחיבות את סמכותו של המשקם להיזקק לבירור חובות שהינם "חוב בסיסי" ולהסדרתם ושוללות את סמכותו של בית המשפט להיזקק להן, אינן עומדות בדרישותיה של הוראת ההגבלה אשר בסעיף 8לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ועל-כן הן בטלות; וכן כי חובות המערערים בגין תשלומי דמי שכירות שר מועדי פירעונם אחרי 31.12.87אינם בגדר חוב בסיסי.
ראשיתו של ההליך הייתה בכך שהמשיבה 1(להלן – שירותי אשראי) הגישה תביעה כספית נגד המערערים (המושב ותשעה מחבריו) בשל חוב בעבור השכרת ציוד. כן עתרה להחזרת הציוד. המערערים הגישו בקשה להורות על הפסקת ההליכים והעברתם למשקם, בהתאם להוראותיו של סעיף 7(ב)(1) לחוק העיקרי. לפי נוסחו דאז של החוק – חוב בסיסי הוא חוב של גורם חקלאי שנוצר בתקופה שנסתיימה ביום .31.12.87
שירותי אשראי התנגדה לכך בטענה כי התביעה מתייחסת ליתרת חוב ליום
15.11.91, ועל-כן אינה בגדר "חוב בסיסי". ביום 13.8.93פורסם החוק המתקן.
הורחבו בו הוראותיו של סעיף 7באופן שניתן לבקש הפסקת הליכים לגבי חוב שכולו או מקצתו הוא חוב כולל או ערבות לחוב כולל. חוב כולל הוא, כמצוטט לעיל, חוב של גורם חקלאי ליום .31.12.91הווי אומר, החובה להיענות לבקשה להעביר ההליכים למשקם משתרעת מעת התיקון על כארבע שנים נוספות. התביעה במקרה אשר לפנינו מתייחסת לחוב ליום 15.11.91, היינו, לחוב אשר נכלל בתקופה שהחוק המתקן ישים כלפיה. שירותי אשראי טענה כי הוראות החוק המתקן בטלות, וכי בית המשפט אינו חייב להפסיק את ההליכים בגין חוב כולל. זאת ועוד, ההבחנה בין חוב בסיסי לזה שאינו בסיסי עדיין שרירה, קיימת ורלוואנטית לצורך הכרעה בבקשה להפסקת הליכים.
טענת שירותי אשראי בערכאה הראשונה ולפנינו היא, כי החוק המתקן פוגע בזכות מוגנת לפי חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ואינו מקיים את התנאים אשר בסעיף 8שבו, הקובע לאמור:
"פגיעה .8אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את בזכויות ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".