עוד הוסיפו התובעים כי אדם סביר שהיה יודע את האמת אודות הפרויקטים נושא התביעה, לא היה מסכים לממנם, לא כל שכן כאשר מדובר ב"הלוואת מזנין" (הלוואה שניתנת בדרך כלל במסגרת פרויקט נדל"ן בו הלווה לווה את ההון הדרוש לפרויקט מבנק או מוסד פיננסי ומשלים את ההון הנוסף ממלווים חיצוניים למערכת הבנקאית, המקבלים בתמורה ריבית גבוהה יחסית וזכות להשתתף בחלק מרווחי הפרויקט). התובעים ציינו שהם לא קיבלו תמורה ממכירת הקרקעות בפיפרה ובבנסקו, וכי אילו ניתנו להם הביטחונות שהובטחו להם במצגת, התביעה דנן לא היתה באה לעולם.
- התובעים התייחסו לתביעה נגד הנתבעת 9 והפנו לפסק דינו של בית המשפט העליון בערעור יניב, שם צין בית המשפט כי "איני סבור שהיה מקום להתנערות הלכאורית של המבטחת מהכיסוי הביטוחי, באשר גם ביטויים כמו 'מצגי שווא' או 'הולכת שולל' בהקשר בו נכתבו בכתבי התביעה, אין לפרשם בהכרח כטענת 'תרמית'".
טענות הנתבעים 1-8 ו-10 (שיכונו להלן: "הנתבעים")
- הנתבעים ציינו כי לבקשת התובעים (שחמישה מהם נמנים עם התובעים בעניין יניב), עוכב בירור התובענה דנן למשך למעלה מארבע שנים, בהמתנה להחלטה בעניין יניב. לטענתם, לנוכח הקביעות בערעור יניב, השאלות היחידות שנותרו להכרעה בהליך דנן הן האם הוצגו לתובעים מצגי שווא שכתוצאה מהם התקשרו התובעים בהסכמי השותפות; והאם השותף הכללי ונושאי המשרה שלו התרשלו בניהול ההלוואות באופן שהוביל לאובדן ההשקעות של התובעים.
- הנתבעים טענו כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכחת טענותיהם החמורות הנוגעות לחיוב אישי של נושא משרה בתאגיד. דברים אלה אמורים ביתר שאת ביחס לתביעתם של התובעים 2-14 שכלל לא הגישו תצהירים מטעמם, וכל הנטען בשמם מהווה לכן עדות שמיעה בלתי קבילה. החלטתם של תובעים אלה להימנע ממתן עדות בתובענה מקימה חזקה לפיה עדות כזו היתה פועלת לחובתם. כמו כן טוענים הנתבעים כי אין קשר סיבתי בין המעשים והמחדלים המיוחסים להם לבין הנזק נושא התביעה.
הנתבעים ציינו כי התובעים 2-14 מנסים לרפא בסיכומיהם את מחדלם באמצעות העלאת טענות שלא נטענו בכתבי הטענות, כמו למשל הטענה לפיה "כל אדם סביר" לא היה משקיע את כספו בפרויקט. אולם טענה כזו אינה יכולה לסייע לתובעים, שכן כל אחד ואחד מהם צריך היה להוכיח את התקיימות כל יסודות התביעה בעילות הנטענות על ידיו. הנתבעים ציינו בהקשר זה כי הם התנגדו במפורש להרחבת חזית ולעדויות שמיעה וסברה, ולכן בית המשפט אינו נדרש כלל להכריע בטענות חדשות שלא נטענו בכתבי הטענות של התובעים. בית המשפט אינו צריך גם להתייחס לטענות שנזנחו במסגרת סיכומי התובעים, כמו הטענה הנוגעת להתרחשותם של "אירועי יציאה".