- הנתבעים הוסיפו וטענו כי הנתבעת 4 האמינה שההשקעות בפרויקט בנסקו ופיפרה הן בעלות פוטנציאל הצלחה גבוה. הנתבעת 3 בחנה את הנתונים הפיננסים של העסקאות והסכימה לאפשר לנתבעת 4 להציג אותם ללקוחותיה, שהם משקיעים משכילים ובעלי ניסיון בהשקעות קודמות. הנתבעים הוסיפו כי בהיותה חברה קשורה לנתבעת 4 – הגוף היזמי – ידעה הנתבעת 3, החברה המתווכת, כי מדובר בחברה מקצועית ורצינית.
- הנתבעים הדגישו כי הנתונים שהוצגו למשקיעים במסגרת המצגת שנערכה להם היו ראשוניים וכלליים, והדבר צוין מפורשות. בעניין יניב אף נקבע בהקשר זה כי המצגות שהוצגו למשקיעים היו "ערכות שיווק" שהוצגו ככאלה. כן נקבע כי מאחר שמדובר במשקיעים מנוסים ובהסכם שותפות ברור – אין לקבל את הטענות בדבר מצגי שווא במצגת הטרום חוזית. הנתבעים הדגישו גם כי בהסכמי השותפות שהתובעים חתמו עליהם כמו יתר המשקיעים, הובהר להם כי עליהם לבחון עם יועציהם את מלוא ההשלכות והמשמעויות האפשריות של ההשקעה בשותפות ותוצאותיה.
הנתבעים הוסיפו כי הסכמי השותפות קובעים כי האמור בהם ממצה את כל התנאים וההסכמות הנוגעים להשקעה, וכי אין תוקף לכל מצג, הבטחה או התחייבות שאינם נזכרים בהם. בנסיבות אלה, יש לדחות את טענת התובעים לפיה הם לא היו מודעים לסיכונים הנובעים ממתן ההלוואה ואת הטענה אודות הסתמכותם על נתונים שנכללו במצגת ולא נזכרו בהסכמי השותפות.
- הנתבעים ציינו כי מתווה ההשקעה בפרויקט בנסקו שוּנה לאחר הצגת המצגת ועובר לחתימה על הסכמי השותפות וההלוואה, באופן שהמגרשים נשוא הפרויקט הועברו לחברת לידמס פרופרטיס פבליק קומפני לימיטד (להלן: "לידמס"). לכן ובשונה מהאמור במצגת, נקבע בהסכם השותפות כי הפרויקט יבוצע באמצעות חברה קפריסאית בה הנתבעת 4 (שהשקיעה בפרויקט בנסקו סכומים משמעותיים) מחזיקה במחצית מהון המניות.
עוד ציינו הנתבעים כי לפני רישום השעבוד לטובת השותפויות, הרחיבה לידמס את פעילותה והנפיקה את מניותיה בבורסה. לכן שעבוד כל מניות הנתבעת 4 בגין השקעת בנסקו בלבד לא שיקף את כוונת הצדדים ואת היחס הנכון בין הבטוחה לבין ההשקעה. משום כך הוחלט לשעבד רק 30% ממניות הנתבעת 4 בלידמס. החלטה זו התקבלה, כך נטען, ע"י השותף הכללי במסגרת סמכויותיו, ולאחר עריכת בדיקות בדבר שווי הבטוחה, גובה ההון העצמי של לידמס וכן הנכסים הנוספים שהוחזקו על-ידיה. הנתבעים ציינו כי הערך של 30% מהשווי הנכסי נטו (נכסים בניכוי התחייבויות) במאזנים של לידמס במועד החלטת הדירקטוריון, שיקף ערך של 4 מיליון אירו, סכום שהיה למעלה מן הצורך לשימוש כבטוחה לפירעון ההלוואה.