פסק דין
כללי
1. מונחת לפניי בקשה למינוי בורר שהוגשה על דרך של המרצת פתיחה על ידי החברות: "מ.ב. מזור ייעוץ ושירותים בע"מ" ו- "EOM International LTD" (להלן: "המבקשות") נגד חברת "מדיקל קוואנט בע"מ" (להלן: "המשיבה") לצורך קביעת שווי אחזקותיהן במיזם המשותף.
רקע
2. המשיבה מפתחת מוצר רפואי המבוסס על טכנולוגיית לייזר לטיפול בפטרת בציפורניים (להלן: "המוצר"). הואיל והמשיבה נזקקה לכספים לפיתוח המוצר היא פנתה למבקשות שהשקיעו במוצר סך של 360,000 ₪ בתמורה למניות ולרווחים ראשונים, הכול בהתאם להסכם ההשקעה שבין הצדדים מיום 22.3.11 (להלן: "ההסכם"). בהסכם נקבע שתוקם חברה משותפת של הצדדים שיחזיקו במניותיה בחלקים שווים בניהם.
3. המיזם קרם עור וגידים ונעשתה פעילות לפיתוח המוצר, יצירתו ושיווקו. עם זאת לא הוקמה חברה לפי ההסכם. במסגרת המיזם, נפגשו נציגי הצדדים בישיבות משותפות ודנו בכל הנוגע והקשור במיזם.
4. מטעמים שאינם דרושים להכרעה, התגלעו חילוקי דעות בין הצדדים. המשיבה טענה להפרות על ידי המבקשות ובעקבות זאת היא הודיעה ביום 4.6.17 על ביטול ההסכם. בד בבד הגישה המשיבה תביעה למתן סעדים הצהרתיים וכספיים לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת.א. 5475-06-17) (להלן: "תביעת המשיבה"). המבקשות חולקות על זכות המשיבה לביטול ההסכם. המבקשות הודיעו למשיבה כי ברצונן שתרכוש את חלקן במיזם בתמורה לסך של 1,000,000 דולר ולחילופין למנות בורר וכקבוע במנגנון הבוררות שבהסכם והכול כמפורט במכתב המבקשות מיום 8.6.17. המשיבה דחתה את ההצעה במכתבה מיום 18.6.17.
על רקע האמור הוגשה שהתובענה שלפניי.
5. הבקשה למינוי בורר מושתתת על סעיף 45 להסכם שקובע:
"אם כל אחד מהצדדים יחליט כי אין ברצונו להמשיך יותר בהתקשרות על פי הסכם זה ולהמשיך להיות שותף למייזם [כך במקור – א.א.], הוא יציע ליתר חבריו לרכוש את מניותיו בחלקים שווים ביניהם. ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה לגבי המחיר והתנאים – יקבעו [צ"ל יקבע – א.א.] הסכום על ידי הבורר המוסכם, בשים לב בין היתר לכך שיציאתו של הצד המבקש לפרוש עלולה לפגוע בהתפתחות החברה בשל הפחתת תרומתו האישית לכך."
עמדות הצדדים
6. המבקשות עותרות למינוי בורר שיקבע את הסכום שבו המשיבה תרכוש את חלקן במיזם. לעמדת המבקשות: תניית הבוררות חלה גם אם לא הוקמה החברה; ההסכם השתנה בדרך של התנהגות כך שהצדדים הם בעלים במשותף במיזם ויש לאמוד את שווי חלקו של כל צד במיזם בהתאם להסכם ולמנגנון הבוררות. המבקשות גורסות שיש לכבד מנגנון הבוררות ואומד דעת הצדדים בעת חתימת ההסכם, קרי, את המהות הכלכלית של ההסכם, הפרשנות שמקיימת את הוראות ההסכם ומנגנון ההיפרדות על אף שלא הוקמה החברה המשותפת, לפי סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). עוד מוסיפות וטוענות המבקשות שתניית הבוררות ממשיכה לחול למרות שההסכם בוטל על ידי המשיבה.
7. המשיבה מתנגדת למינוי בורר. המשיבה סבורה שיש לקרוא את תניית הבוררות באופן דווקני ומשלא הוקמה חברה אין תוקף לתניית הבוררות שמעניקה סמכות לבורר להעריך את שווי המניות של החברה המשותפת ותו לא. המשיבה מפנה להלכות שלפיהן יש לפרש באופן מצומצם את ההסכמה לבוררות.
8. יוער שהצדדים הרחיבו בכתבי הטענות באשר למחלוקות שאינן דרושות לתובענה שלפניי משכך לא ראיתי לפרטן.
9. ביום 1.10.17 נערך דיון במעמד הצדדים, במסגרתו חזרו הצדדים על טענותיהם וחידדו אותן. במהלך הדיון נחקר המצהיר מטעם המשיבה, מר חנן גוטליב, מנהל ובעל מניות במשיבה (להלן: "גוטליב"). ניסיתי להביא את הצדדים להסכמה להעביר את כלל הסכסוכים שביניהם לבוררות, אך הצעתי לא התקבלה.
דיון והכרעה
10. לשם הכרעה בתובענה יש לבחון תחילה את תוקף תניית הבוררות בהינתן ביטול ההסכם. ככל שייקבע שהתניה בתוקף, יהיה מקום להידרש ליתר טענות הצדדים ובגדר אלו טענות המשיבה שאין מקום למינוי בורר, בין היתר לאור טענת המשיבה שלא הוקמה חברה.
תוקף תניית בוררות בהסכם שבוטל
המסגרת הנורמטיבית
11. ההלכה הפסוקה קובעת שאין בביטול חוזה מחמת הפרתו, כדי להביא בהכרח לביטול תניית בוררות. (ראה: רע"א 7030/08 אחיסמך מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' עטורה השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 17.09.08) עמודים 10-11 (להלן: "עניין אחיסמך")). תניית הבוררות נועדה להסדיר את היחסים המשפטיים בין הצדדים, בשונה מתניות חוזיות אחרות שנועדו להסדיר את תכלית ההתקשרות בין הצדדים. משכך, התניות המסדירות את היחסים המשפטיים שבין הצדדים לחוזה כתניית הבוררות, ממשיכות לחול גם לאחר ביטול החוזה ובמנותק משאלת תוקפו של החוזה. אפנה לרע"א 4986/08 Tyco Building Services נ' אלבקס וידאו בע"מ (פורסם בנבו, 12.4.10), עמוד 16 (להלן: "עניין אלבקס").
נקודת המוצא לבחינת תוקף תניית הבוררות בהסכם שבוטל היא בשאלה מדוע וכיצד פקע החוזה בין הצדדים. בהקשר זה יש לבחון האם ההסכם כלל הוראות בלתי חוקיות או הוראות שנוגדות את תקנת הציבור ומשכך החוזה בטל לפי סעיף 30 לחוק החוזים ויחד איתו בטלה גם תניית הבוררות. למרות האמור, ככל שניתן להפריד בין החלקים שנגועים בחוסר חוקיות או נוגדים את תקנת הציבור לבין תניית הבוררות, יהיה תוקף לתניית הבוררות למרות שההסכם בטל. כדי לעשות כן, יש לבחון את אפשרות השימוש בכלל העיפרון הכחול בסעיף 19 לחוק החוזים.
ניתן לסכם ולומר שלתניית הבוררות "חיים עצמאיים" מיתר תניות החוזה ושהיא נועדה לחול ולחייב את הצדדים במצבים רבים לרבות במקרה של ביטול החוזה.
אפנה בהקשר זה לעניין אחיסמך בעמודים 10-11; לעניין אלבקס בפסקה 33; ולספרה של גבריאלה שלו דיני חוזים – החלק הכללי 368 (2005).
מן הכלל אל הפרט;
12. בענייננו ההסכם בוטל במכתב המשיבה מיום 4.6.17 (להלן: "המכתב"), מחמת "הפרות חוזרות ונשנות של ההתחייבויות..." (ראה: סעיף 1 למכתב) שנעשו על ידי המבקשות, לטענת המשיבה. בין היתר טוענת המשיבה שהמבקשות הציגו מצגי שווא ביחס ליכולות השיווק וההפצה שלהן וכן לא ביצעו מחקר קליני כנדרש והכל כמפורט בכתבי הטענות. לא מצאתי בטעמים אלו כדי לשלול את תוקף תניית הבוררות. אסביר;
מובן מלשון הסעיף שתניית הבוררות היא תניה ספציפית באשר להערכת שווי מניות המיזם במידה והצדדים ירצו להיפרד ולפרק את ההתקשרות העסקית בניהם לפי ההסכם. תניית הבוררות שבהסכם היא תניה כללית שמסדירה את היחסים המשפטיים במצב של היפרדות ובמקרה של מחלוקת באשר לשווי. עתה, משהגיעה השעה שבה הצדדים מבקשים להיפרד יש מקום להחיל את תניית הבוררות. ביטול ההסכם על ידי המשיבה מחמת הפרות נטענות ולא פגם בכריתה אינו מבטל את תניית הבוררות, זאת לאור ההלכה הפסוקה שתניית הבוררות תמשיך לחול גם אם בוטל ההסכם ו-"החיים עצמאיים" שיש לתניית הבוררות. בנסיבות המקרה שלפניי לא מצאתי טעם לסטות מההלכה הפסוקה, ברי, שבשעה שהצדדים מבקשים "לפרק את החבילה" וחלוקים באשר לשווי אחזקותיהם במיזם, יש מקום לתת תוקף להסכמת הצדדים בהסכם ולהחיל את תניית הבוררות שקובעת את המנגנון להערכה זו.
13. זאת ועוד, במעמד הדיון הצהיר גוטליב שנוסח ההסכם טרם חתימתו היה נהיר למשיבה ולא היתה לה הסתייגות או לחץ להתקשר בו (עמ' 3 שורות 3-6 לפרוטוקול מיום 1.10.17), כלומר ההסכם ולמצער תניית הבוררות, משקפים את אומד דעת הצדדים בעת החתימה עליו.
לכן אני קובע שיש תוקף לתניית הבוררות על אף ביטול ההסכם על ידי המשיבה.
מינוי בורר
המסגרת הנורמטיבית
14. סעיף 8(א) לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") מסמיך את לבית המשפט למנות בורר כאשר מתגלע סכסוך בין הצדדים שהוסכם שידון בפני בורר, ובלשון הסעיף:
"(א) נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי-הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי."
בית המשפט יהיה רשאי להפעיל את סמכותו האמורה לאור פניית צד להתקשרות שמבקש את מינוי הבורר ולאחר שפנה לצד השני והאחרון סרב למינוי הבורר וכקבוע בסעיף 8(ב) לחוק הבוררות. התכליות המרכזיות שבמינוי בורר לפי הוראות סעיף 8(א) לחוק הבוררות הן: קיום הוראות החוזה בין הצדדים; קיום רצון הצדדים ואומד דעתם בעת החתימה על החוזה; עידוד השימוש במוסד הבוררות כאלטרנטיבה להתדיינות בבתי המשפט. בהלכה הפסוקה נקבע שרק סיבות כבדות משקל ימנעו את מינוי הבורר. (ראה: רע"א 9649/09 משה בן דוד חברה לבנין בע"מ נ' עיריית חיפה (פורסם בנבו, 03.05.2010) עמודים 10-11).
ביישום למקרה שלפניי;
15. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, נתתי דעתי לטענות הצדדים, שמעתי את חקירת גוטליב ויישמתי את הוראות הדין וההלכה הפסוקה, הגעתי לידי מסקנה שדין הבקשה להתקבל.
16. לפי תניית הבוררות שבהסכם הבורר יהיה מוסמך לקבוע את מחיר מניות החברה שהיתה אמורה להיות מוקמת על ידי הצדדים, ככל שאחד מהצדדים יחליט שאין ברצונו להמשיך בהתקשרות במיזם והצדדים יהיו חלוקים באשר למחיר המניות. לא ראיתי ממש בטענת המשיבה שמחמת שלא נוסדה חברה, כדי לאיין את תוקפה של תניית הבוררות. סבורני שאי הקמת החברה על ידי הצדדים הוא עניין טכני ושאין בו כדי שלא להחיל את תניית הבוררות במקרה שלפניי. כך גם עולה מעדות גוטליב (עמ' 2 שורות 8-11 לפרוטוקול הדיון מיום 1.10.17). אמנם לא נוסדה חברה בסופו של דבר, אך לא נטען שהדבר נעשה מחמת מחלוקת שבין הצדדים. אמנם גוטליב טען בשפה רבה שניסיון הקמת החברה לא צלח כי כל אחד מהצדדים העלה רעיון אחר לגבי החברה, אך לא ידע לספר מה היו אותם רעיונות או אי הסכמות כביכול שבעטים לא הוקמה החברה ותוך שטען שהעובדות מצויות בידי שותפו שלא נתן תצהיר (עמ' 2 שורות 8-10 לפרוטוקול הדיון מיום 1.10.17)
מדברי גוטליב בחקירתו אף עולה ברורות שהצדדים התנהלו כחברה על אף שזו לא הוקמה: המבקשות השקיעו את הכספים שהתחייבו להשקיע לפי ההסכם; הוכנו מסמכים לצורך הקמת החברה ואופן חלוקת מניותיה בין הצדדים; הצדדים התכנסו פעם חודש או חודשיים כדי לדון בענייני החברה והמשך הפעולה לפי ההסכם שנחתם בניהם, בין היתר הצדדים דנו בהתקדמות פיתוח המכשיר, השגת הרגולציה על המכשיר, מכירת המכשיר ואופן חלוקת הכספים בהתאם להוראות ההסכם. (ראה עדות גוטליב עמ' 2 שורות 16-18 לפרוטוקול הדיון מיום 1.10.17).
יתרה מזאת, מקריאה דווקנית של תניית הבוררות עולה שאין הכרח שתוקם חברה על מנת שתניית הבוררות תעמוד. רישא תניית הבוררות קובעת במפורש שההיפרדות היא "מהמיזם" ולא "מהחברה".
סבורני שטענת המשיבה מהווה ניסיון להימנע בחוסר תום לב מהסכמתה המפורשת בהסכם. מה נפקא מינה אם הפעילות במיזם היא בצורת התאגדות של חברה אם לאו, וכל עוד קיימת הסכמה מפורשת שכל צד הוא בעלים של מחצית הזכויות במיזם. עסקינן בעניין צורני-טכני ולא מהותי. גוטליב אף אישר במפורש בחקירתו שלכל צד מחצית הזכויות במיזם ואופן האחזקה במיזם לא שנוי במחלוקת (עמ' 2 שורות 6-8 לפרוטוקול הדיון מיום 1.10.17). לכן באתי לידי מסקנה שלפיה יש ליתן תוקף לרצון הצדדים שלפיו שווי האחזקות במיזם לשם מכירת מניות צד למשנהו ייקבע בהעדר הסכמה על ידי בורר.
17. נתתי דעתי לטענת המשיבה שלפיה אין טעם במינוי בורר בהינתן שהמשיבה ביטלה את ההסכם ומשכך לא תהייה תוחלת במינוי בורר וקביעת שווי אחזקות המבקשות במיזם. מקובלת עליי בהקשר זה טענת המבקשות שלפיה אין לכרוך את ביטול ההסכם ולטענות המשיבה כלפי המבקשות בנוגע להפרות, לזכות המבקשות לאכוף על המשיבה את מכירת חלקן במיזם לפי שווי שייקבע על ידי בורר, בהתאם למנגנון ההסכמי.
18. ככל שנדרש אני לתימוכין נוספים למסקנתי דלעיל, אפנה לסעיף 55 להסכם שבו נקבע שכל חילוקי הדעות שבין הצדדים יובאו להכרעת בית המשפט המוסמך במחוז תל אביב. סעיף 45 להסכם החריג את ההסכמה הכוללת של הצדדים להתדיין בבית המשפט כמפורט באופן שעניין קביעת שווי חלקו של צד למכירה לצד השני, ייקבע במפורש על ידי בורר.
זהות הבורר
19. נתתי דעתי לזהות הבורר שיש למנות לעניין האמור. דומה שהיה מקום למנות בורר שהוא בעל כישורים חשבונאיים וכלכליים שכן עסקינן בהערכת שווי. עם זאת סבורני שנכון יהיה למנות בורר משפטן וזאת על מנת שיוכל לנווט וליתן את הדעת למחלוקות שבין הצדדים כעולה מכתבי הטענות ובהינתן גם תביעת המשיבה. להסרת ספק הבורר שימונה יוכל להסתייע בשירותי בעלי מקצוע על מנת להגיע להכרעה מושכלת.
20. ממכלול האמור, אני ממנה את השופטת בדימוס ורדה אלשיך כבוררת ומעניק לה את הסמכויות כמפורט לעיל.
21. בשולי פסק הדין; שב אני וקורא לצדדים להגיע להסכמה להתדיין על כלל המחלוקות שבניהם במסגרת בוררות, שעדיפה על התדיינות במספר ערכאות.
התביעה מתקבלת אפוא.
המשיבה תישא בהוצאות המבקשות בסך של 11,700 ₪.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, י"ג תשרי תשע"ח, 03 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.
איתן אורנשטיין