"היכן אוכל אריאל מקדונלד?"
"ב-12.5.2000 בעיתון "תל אביב", התפרסמה הכתבה הזאת:"
(הקטע הבא מופיע כגזיר עיתון) "'אריאל מקדונלד אוהב את החיים בתל אביב. הוא אוכל מקדונלד'ס.'"
(המילים הבאות מוקראות על ידי הקריין מבלי שיופיעו בכיתוב שעל המסך) "ועוד בכתבה":
(הקטע הבא מופיע כגזיר עיתון) "'ניחשתם נכון, הוא מעדיף מקדונלד'ס'" (הסרטון מסתיים בזמריר של מקדונלד'ס).
ביום 14.6.2000, בעקבות פרסום סרטון הפרסומת מטעם מקדונלד'ס, פנה אריאל במכתבים למקדונלד'ס, למערערות 2 עד 4, שהן זכייניות ערוץ 2 (להלן – הזכייניות) וליושב-ראש הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה בדרישה שיפסיקו את שידור הפרסומת מטעם מקדונלד'ס משום שנעשה בה שימוש בשמו בלי שנתן לכך את הסכמתו. המערערות סירבו לדרישה, והקרנת סרטון הפרסומת נמשכה עד ליום 20.6.2000, אז הופסק שידורו בלא קשר לעמדתו של אריאל. תשדיר הפרסומת מטעם ברגר קינג המשיך להיות משודר עד ליום 30.6.2000.
2. ביום 25.6.2000 הגיש אריאל תביעה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו כנגד המערערות, ובמקביל ביקש את בית-המשפט ליתן צו-מניעה זמני האוסר על הזכייניות את המשך שידור סרטון הפרסומת מטעם מקדונלד'ס. צו כזה אכן ניתן (בלא התנגדות) ביום 27.6.2000 אף שהקרנת התשדיר מטעם מקדונלד'ס כבר הופסקה
--- סוף עמוד 323 ---
כשבוע לפני כן. אריאל טען בתביעתו כי המערערות פגעו בזכותו לפרטיות, גרמו נזק למוניטין שלו, ביצעו כלפיו מעשה העולה לכדי העוולה של גרם הפרת חוזה וכי בפעולותיהן עשו עושר ולא במשפט. מקדונלד'ס, מצדה, הגישה לבית-המשפט תביעה שכנגד, ובה טענה כי סרטון הפרסומת שעשה אריאל בעבור ברגר קינג יש בו משום הפרת סימן מסחר רשום, פגיעה במוניטין, עוולת שקר מפגיע, עוולת תיאור כוזב ועשיית עושר ולא במשפט. בית-המשפט המחוזי קיבל את תביעת אריאל ודחה את התביעה שכנגד. כנגד פסק-דין זה מכוונים הערעורים שבפנינו.
פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי
3. בית-המשפט מצא כי מקדונלד'ס פגעה בפרטיות של אריאל משום שסרטון הפרסומת מטעמה קיים את תנאיהן של שתיים מן החלופות להגדרת פגיעה בפרטיות, המנויות בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 – זו שבסעיף קטן (6) וזו שבסעיף קטן (9). בית-המשפט קבע כי בתשדירי הפרסומת מטעם מקדונלד'ס נעשה שימוש בשמו של אריאל, ומצא כי אין לקבל את טענת מקדונלד'ס כי שימוש זה נעשה שלא לשם רווח כי אם לשם הגנה עצמית ולמניעת הפסדים. בית-משפט קמא סבר כי הרגלי האכילה של אריאל אינם אלא ענייניו הפרטיים, וכי המידע על ההרגלים האלה נמסר על-ידי אריאל בריאיון עיתונאי שלא למטרות פרסומת או לשם הפקת רווחים. בית-המשפט דחה את טענת מקדונלד'ס כי משפורסמו דבריו אלה של אריאל הפכו הם לנחלת הכלל, ועל-כן קבע כי הפרסומת מטעם מקדונלד'ס הייתה בגדר פגיעה בפרטיות.