בנוסף, הנתבעים לא צרפו את ספרית אלשאפעי כצד ג' בתיק זה, ובכך נמנעו להוציא לאור את האמת מאחורי סיפור החשבונית.
4.8 טענת הגנה תום לב
א. הנתבעים טענו כי עומדת להם הגנת תום הלב הקבועה בסעיף 58 לחוק הקובעת:
"הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה".
ב. נטל ההוכחה בטענת הגנה זו רובצת על הנתבעים. ראו בפסק דינו של כב' השופט כרמי מוסק בת"א (מחוזי י-ם) 36461-12-11 ג'. דבליו . ג'י. בע"מ נ' בר און שופ בע"מ (24.09.2015), פס' 37:
"נטל ההוכחה רובץ במקרה כזה על הנתבע, אשר צריך להוכיח שלא ידע, ולא היה עליו לדעת. לא די בהוכחה של מצב נפשי סובייקטיבי של תום לב, אלא יש להראות כי גם על פי מבחן אובייקטיבי לא ניתן היה לחשוד בקיומה של זכות יוצרים."
ג. כפי שהעלו העובדות שנסקרו עד כה, היתה לנתבע 1 ידיעה על כך שלתובעת זכויות יוצרים בספרים. נתבע 1 מנהל את חנות הספרים כ-7,8 שנים. כמי שמצוי בתחום חזקה שמכיר את תרבות הזיוף בתחום הזה המהווה כמכת מדינה. גם הרישום על חשבונית המס של אלשאפעי כי נבדקו הספרים כספרי מקור ולא זיוף יש בה להאיר על התפשטות נגע הזיוף בתחום זה. התנהלותו של נתבע 1 בחנותו ובמיקום הצגת הספרים, ההתכחשות למחסן, אף היא מלמדת על כך שידע על כך שזכויות היוצרים בספרים שייכים לתובעת.
לפיכך, יש לדחות את טענת תום הלב.
4.9 אחריותו האישית של נתבע 1
א. מוחמד מנהל את החנות 7-8 שנים. הוא צירף לתצהירו טופס 106 לשנת 2015 (היא השנה בה בוצעה הפשיטה על החנות). מהדברים שהוכחו עולה כאמור כי הוא אשר מבצע את ההזמנות, קובע את דרך סידור הסחורה בחנות, ו אף חותם בשם העמותה ("אם הכל בסדר אני חותם לעמותה, הם משלמים." עמ' 15 לפרטיכל).
ב. מוחמד הינו ה"הרוח החיה" בפעילות החנות . פעולותיו הן אלו שהיוו את הפעולות המפרות. למוחמד אחריות אישית להפרת זכויות היוצרים של מט"ח ביחד עם העמותה שהוצגה כבעלת החנות. על אחריות אישית של נושא משרה לצד אחריות אישית של החברה ראו בע"א 407/89 צוק אור בע"מ נ' קאר סקיוריטי בע"מ (25.10.1994), פס' 20:
"פעולתו העוולתית של האורגן מקימה אפוא אחריות אישית כפולה. ראשית, אחריות אישית של החברה. שנית, אחריות אישית של האורגן. ודוק: אין בכך שום סתירה לעקרון היסוד בדבר האישיות המשפטית הנפרדת של החברה (או כל תאגיד אחר). הוא שנאמר: החברה – לחוד, והאורגן – לחוד. לפיכך, פירעון החבות הנזיקית של החברה ייעשה אך ורק ממקורותיה של החברה. אין להיפרע מהאורגן את חבותה הנזיקית של החברה. הוא הדין באשר לחבות האורגן. חבותו היא אישית."
המושג "אורגן" לצורך הטלת אחריות נזיקית הוגדר באותו פסק דין:
"גוף או נושא משרה בכיר בתאגיד (אסיפה כללית של בעלי המניות, דירקטוריון, דירקטור, מנהל כללי, מנהל עסקים) יהיו בוודאי אורגן של התאגיד. אך גם נושא משרה שאינו בכיר עשוי להיחשב כאורגן התאגיד, וזאת אם על-פי מסמכי התאגיד או על-פי מקור נורמאטיבי אחר רואים את פעולתם ומחשבתם כפעולת התאגיד עצמו".
ג. דברים אלו מקבלים חיזוק נוסף בספרו של גרינמן בעמ' 696:
"... החבות האישית שחב מנהל או אורגן אחר בחברה להפרת זכות יוצרים נבחנת על-פי השאלה אם אותו מנהל או אורגן ביצע, במעשיו או במחדליו, את יסודות ההפרה. לכן, מנהל שנטל חלק במעשי ההפרה, בין שביצע אותם בעצמו ובין שאישרם כבעל שליטה, יחוב בגינם יחד עם החברה."
ד. לפיכך, נתבעים 1 ו-2 נושאים באחריות אישית להפרת זכויות היוצרים של מט"ח.
ה. אציין, כי לבד מהעובדה שנטען כי החנות בבעלות העמותה, והוצג תלוש לפיו העמותה היא המעסיקה של נתבע 1, לא הובאה כל ראיה נוספת באשר היא לגבי פעילות העמותה ומהותה.
4.10 סכום הפיצוי
א. סעיף 56 לחוק קובע את גבולות הפיצוי הסטטוטורי ואת השיקולים לקביעתו -
"56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים.
(ב) קביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה:
(1) היקף ההפרה;
(2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה;
(3) חומרת ההפרה;
(4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט;
(5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט;
(6) מאפייני פעילותו של הנתבע;
(7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע;
(8) תום לבו של הנתבע.
(ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת.
(ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א)."
ב. התובעת דרשה פיצוי בשל כל אחת מההפרות כאשר ההתייחסות היא ל-6 הפרות, כמספר הכותרים שהופרו.
הסעיף קובע כי הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים יראו כהפרה אחת. על אף שבוצעה כאן למעשה מסכת של רכישת ספרים והצגתם למכירה, מדובר במספר הפרות של זכויות שונות, כמספר הכותרים שזכות היוצרים בהם הופרה. כאשר מופרות זכויות יוצרים של מספר יצירות נפרדות במקביל, לא יהא זה נכון לראות בכך "מסכת אחת של מעשים" שכן לכל יצירה יש קיום וערך כלכלי עצמאי (גרינמן, עמ' 784). הפסיקה אמצה לצורך כך מבחנים שונים - "מבחן הזכות שנפגעה", "מבחן הערך הכלכלי העצמאי" ואומדן הנזק המשוער של התובע כמבחנים לקביעת מספר ההפרות וגובה הפיצוי (ע"א 1007/10 מזל כהן נ' יאיר מדינה (17.02.2013), פס' 15-17).
מדובר בששה כותרים שונים, שאין ביניהם זהות או דמיון. אין גם דמיון תוכני ביניהם. כל אחד מהספרים נעשה בהשקעה נפרדת של משאבים שונים ומהווה עבודה הראויה להגנה משפטית נפרדת.(ראו ע"א 3616/92 דקל שרותי מחשב להנדסה (1987) בע"מ נ' חשב היחידה הבין-קיבוצית לשרותי ניהול אגודה שיתופית חקלאית בע"מ, (10.12.1997).
ג. בהתייחסות לסכום הפיצוי לקחתי בחשבון כי נתפסה כמות גדולה של ספרים, מדובר במאות ספרים, לא הוכח תום לב של הנתבעים, וכן ייחסתי משקל לכך שמדובר בתופעה שהפכה להיות מכת מדינה, שכן נושא הפצת ספרים מזויפים שוטף מגזרים שלמים באוכלוסיה. בצד הפיצוי לבעל הזכות יש לוודא גם הרתעתו של המפר ושל מפרים פוטנציאלים אחרים. לפיכך אני קובעת סכום של 10,000 ₪ כפיצוי על הפרה של כל אחד מששת הכותרים .
5. לסיכום
5.1 הנתבעים, ביחד ולחוד, יפצו את התובעת בסכום כולל של 60,000 ₪ וכן ישאו בסכום נוסף של 10,000 ₪ כשכר טרחת התובעים בתוספת החזר תשלום האגרה. הסכום ישולם לתובעת בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד ליום התשלום בפועל.
5.2 ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לייצר ו/או להפיץ ו/או לשווק ו/או למכור ספרים ו/או כל פרסום אחר המוצא לאור על ידי התובעת תחת שם התובעת או תחת כל שם דומה או מטעה ואשר איננו עותק מקורי אשר הוצא לאור על ידי התובעת.
5.3 המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.
ניתן היום, כ' חשוון תשע"ח, 09 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.
הוקלד על ידי מיכל זבטני
ר. למלשטריך לטר