2. טענות הצדדים
2.1 התובעת טוענת כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלה בספריה כשהעמידו למכירה והפיצו העתקים מזויפים של ספריה, והכל לפי ס' 48 לחוק זכות יוצרים התשס"ח 2007. (להלן "החוק"). נטען כי אחריות הנתבעים היא ביחד ולחוד. נטען כי נתבע 1 מנהל החנות מזה שנים ידע או היה עליו לדעת כי הוא מעמיד למכירה עותקים מפירים של ספרי מט"ח. התובעת מבקשת כי בית המשפט יפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של 50,000 ₪ לכל כותר, ובסה"כ 300,000 ₪. כמו כן נתבקש צו מניעה קבוע כנגד הפצת הספרים המזויפים.
2.2 הנתבעים טוענים כי מוחמד הינו עובד של העמותה בלבד. לטענתם, הוא רכש את הספרים המפרים בתמורה ובתום לב מספרייה אחרת רשמית, כנגד חשבונית כחוק. אין באפשרות האדם הסביר לדעת שמדובר בספרים מזויפים. מדובר בחנות המנוהלת על ידי עמותה ללא כוונת רווח ולכן אין לנתבע אינטרס להרוויח ולהתעשר. נטען כי התובעת לא הוכיחה מכירה בפועל של הספרים המזויפים. נטען כי מנהל ההוצאה לאור של התובעת לא נכח בעצמו בעת התפישה ולכן לא יכול היה לאשר כי הדוגמאות שהוצגו לבית המשפט אכן נתפסו אצל הנתבעים. כמו כן נטענו טענות כנגד כשרות חוות הדעת שהוגשה. עוד נטען כנגד דו"ח החיפוש כי הוא דו"ח חסר ועורכיו לא זומנו לעדות.
3. דיון והכרעה
3.1 ס' 11 לחוק זכויות יוצרים קובע כי לבעל זכות היוצרים הזכות הבלעדית לעשות ביצירה את הפעולות המנויות להלן:
"11. זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה, או בחלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמפורט להלן, בהתאם לסוג היצירה:
(1) העתקה כאמור בסעיף 12 – לגבי כל סוגי היצירות;
(2) פרסום – לגבי יצירה שלא פורסמה;
(3) ביצוע פומבי כאמור בסעיף 13 – לגבי יצירה ספרותית, יצירה דרמטית, יצירה מוסיקלית ותקליט;
(4) שידור כאמור בסעיף 14 – לגבי כל סוגי היצירות;
(5) העמדת היצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 15 – לגבי כל סוגי היצירות;
(6) עשיית יצירה נגזרת כאמור בסעיף 16, ועשיית הפעולות המנויות בפסקאות (1) עד (5) ביצירה הנגזרת כאמור – לגבי יצירה ספרותית, יצירה אמנותית, יצירה דרמטית ויצירה מוסיקלית;
(7) השכרה כאמור בסעיף 17 – לגבי תקליט, יצירה קולנועית ותוכנת מחשב."
3.2 בכותרים נשוא הדיון מופיע שמה של מט"ח על כריכת הספר. סעיף 64 לחוק קובע את חזקות הזכות :
"64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת:
(1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור;
(2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה;"