החלטה
1. לפניי בקשת הנתבעת למחיקת התביעה על הסף, לחילופין, להורות על העברתה לדיון במסלול של סדר דין רגיל. המדובר בתביעה לפינוי מושכר לפי פרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, לסילוק ידה של הנתבעת מהמושכר בתום תקופת השכירות (31.12.18) בשל הפרה צפויה של הסכם השכירות ע"י הנתבעת.
לטענת התובעות (ראה סעיפים 14-7 לכתב התביעה),לאחר שהמו"מ להשכרת הנכס לתקופה שלאחר 31.12.18 לא הבשיל לכדי הסכם מחייב, הודיעה הנתבעת ביום 6.8.17 כי אין בכוונתה לפנות את המושכר בתום תקופת השכירות שכן לדבריה כן נכרת הסכם שכירות חדש ובכך גילתה את דעתה להפרה צפויה של הסכם השכירות.
2. בבקשתה טענה הנתבעת כי התובעות אינן יכולות להגיש תביעה לסעד עתידי ולמועד המוערך בעוד כשישה עשר חודשים ממועד הגשת התביעה,סעד שנכון לעת הזאת ניתן להגדיר אותו תיאורטי.
התובעות התנגדו לבקשה וטענו כי כתב התביעה מתבסס על עילת ההפרה הצפויה ומשגילתה הנתבעת כוונתה שלא לפנות את המושכר בתום תקופת השכירות, רשאיות התובעות להגיש את התביעה כבר עתה.
בתשובתה חזרה הנתבעת על עמדתה והוסיפה כי תביעה זו אינה מתיישבת עם מטרת ההליך המזורז שמהותו תביעה לפינוי מושכר.
כן טענה הנתבעת בתשובתה כי המחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת להסכם מ12/09 ולכן לא ניתן לקבל טענה להפרה צפויה של הסכם זה וכן כי לא גילתה דעתה כי בכוונתה להפר את ההסכם ולכן,לטענתה,לא חל בנסיבות סעיף 17 לחוק החוזים. לטענת הנתבעת,המו"מ בין הצדדים הבשיל לכדי הסכם חדש ומחייב.
הכרעה
3. הלכה פסוקה היא כי כתב התביעה יימחק מהיעדר עילה רק אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן ,גם אם יוכחו,לא יוכל התובע לזכות בסעד שביקש. אין זה המקרה בעניינינו.
אם וככל שהעובדות הנטענות בכתב התביעה יוכחו, תקום לתובעות עילה על פיה יוכלו לזכות בסעד שביקשו והכל בזיקה לסעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א 1970 הקובע:
"גילה צד לחוזה את דעתו שלא יקיים את החוזה,או שנסתבר מנסיבות הענין שלא יוכל או לא ירצה לקיימו, זכאי הצד השני לתרופות לפי חוק זה גם לפני המועד שנקבע לקיום החוזה, ובלבד שבית המשפט, בנתנו צו אכיפה, לא יורה שיש לבצע חיוב לפני המועד שנקבע לקיומו".
4. הנתבעת לא הכחישה כי שלחה את המכתב עליו הסתמכו התובעות. במכתב זה הודיעה הנתבעת לתובעות בצורה ברורה כי לטענתה,נכרת הסכם שכירות חדש ומחייב לתקופת שכירות נוספת. (סע' 2 למכתב). הואיל וכך דחתה טענת התובעות שהסכם השכירות יסתיים בשלהי 2018 ועמדה על זכותה כשוכרת לממש את הסכם השכירות החדש. (סע' 4 למכתב).