נראה, כי על אף שהתובע, שהוא בחור צעיר, יתקשה למצוא עבודה בשוק החופשי בהתחשב במצבו ובמגבלותיו, אין מדובר במקרה של אובדן כושר השתכרות מלא וכי יש מקום מצד התובע לפעול למיצוי כושר השתכרותו במומו, משלא עשה כן עד עתה (ראה תעודת עובד ציבור מטעם המוסד לביטוח לאומי מחלקת שיקום מיום 13.12.15 כי לתובע אין תיק שיקום שם – עמ' 57 בנספחים לבקשה 78).
נוכח האמור לעיל, אני סבור שפגיעתו התפקודית של התובע היא בשיעור של 85%.
5. תוחלת חיים
התובע טען בסיכומיו, כי במקרה דנן אין קיצור תוחלת חיים כפי שקבע ד"ר זייליג, וזאת בכפוף לכך שיינתנו לתובע מלוא הטיפולים עליהם המליץ המומחה (סעיפים 24-23).
הנתבעת טענה בסיכומיה, כי הוכח שבהיבט העובדתי סבל התובע מפצעי לחץ, כאשר ד"ר זייליג אישר שאם התובע לא יטפל בעצמו ויזניח את עצמו אזי תוחלת חייו תקוצר. ד"ר זייליג התחמק משאלות ב"כ הנתבעת בעניין הטבלאות הסטטיסטיות וטען שהן אינן רלוונטיות לדיון בעניינו של נפגע ספציפי. בקביעת תוחלת חייו של התובע אין וודאות מוחלטת וחרף דעתו האופטימית של ד"ר זייליג, היה עליו לקחת בחשבון אפשרות לסיבוכים ולשקלל את כל הנתונים. עמדתו של ד"ר זייליג אינה מבוססת על ספרות רפואית ומתעלמת מנתונים סטטיסטיים. בנסיבות אלה טוענת הנתבעת שנכון יהא לקבוע קיצור תוחלת חיים של 10%, ובהתאם לכך לקבוע שתוחלת חייו של התובע קוצרה ב- 6 שנים, קרי עד הגיעו לגיל 75.
סוגיית תוחלת חיים עלתה בחקירתו של ד"ר זייליג.
--- סוף עמוד 10 ---
ד"ר זייליג העיד בבית המשפט כי אמנם יתכנו פצעי לחץ שיביאו לקיצור תוחלת חיים, אבל לדבריו, הוא אינו צופה לקיצור תוחלת חיים אצל התובע (עמ' 239, שו' 8-4). הוא אישר שאם התובע ידאג לעצמו, תוחלת החיים שלו תהא רגילה (עמ' 243, שו' 29-27). הוא הסביר עוד, כי למרות הטענות שמזה חמש שנים התובע אינו מטפל בעצמו, בפועל לא קרה לו דבר ואין גורם משמעותי לקיצור תוחלת חייו (עמ' 246, שו' 7-1). ד"ר זייליג הבהיר שאינו מיישם טבלאות לגבי תוחלת חיים כלשונן מאחר שהן לא מתאימות לתובע והסביר שהוא שוקל שיקולים רפואיים ומקצועיים ולכן זו עמדתו (עמ' 250, שו' 11-9).
מהאמור עולה, כי עמדתו של ד"ר זייליג חד משמעית לגבי התובע בענייננו - ככל שהתובע ידאג לעצמו אין מקום לקבוע קיצור בתוחלת חייו. הוא הוסיף שעל אף שהתובע טען שלא קבל טיפולים מתאימים תקופה ארוכה, מצבו לא השתנה ועמדתו זו לא נסתרה. בסוגיה זו, ההתייחסות היא לתובע ספציפי, מצבו ונסיבותיו ואיני מקבל את טענת הנתבעת בסיכומיה כי המומחה התחמק ממתן תשובות. הנתבעת לא הציגה בפני המומחה בעת חקירתו הנגדית מסמכים רפואיים של התובע, לבסס את טענתה בדבר פצעי לחץ וחומרתם (כמו למשל זיהום) כגורם אפשרי לקיצור תוחלת חייו של האחרון, וההפניה בסיכומיה לעדות אמו של התובע בהקשר זה אין בה די.