נוכח האמור לעיל ולאחר שקראתי את טענות הנתבעת, לא שוכנעתי שבמקרה דנן יש לקבוע לתובע קיצור תוחלת חיים כתוצאה מהתאונה.
6. הנזקים
א. הפסדי שכר
בסיכומיו מציין התובע כי שירת בצה"ל שירות מלא כחוק והקים עסק מצליח עם שחרורו. התובע היה איש עבודה והשתכר מעבר לשכר הממוצע. לתובע היו הכנסות מעבודתו בעסק בשם "קסם העץ" (1,653 ₪ הכנסה מדווחת ו - 1,511 ₪ בממוצע במזומן ובסך הכל 3,164 ₪ לחודש), הכנסות מעבודתו כמנהל אירועים (3,500 ₪ בתלוש וכ-8,000 ₪ רווח מ"טיפים" ובסך הכל 11,500 ₪) והכנסות נוספות מעבודתו בפרטנר(אורנג'). התובע ביקש לחשב את הפסדי השכר לעבר לפי הכנסה של 15,000 ₪ (לפני ניכוי מס), ולעתיד לפי שילוש השכר הממוצע במשק.
הנתבעת טוענת בסיכומיה כי במועד התאונה התובע לא עבד בשלוש עבודות במקביל, אלא בעבודה אחת בלבד, בחברת פרטנר, כשלמעשה טרם התחיל בעבודה ממשית שם והיה בראשיתו של קורס הכשרה. העבודה באולם האירועים הופסקה לפני התאונה, כשהכנסות התובע לשכר מטיפים לא הוכחו. גם הכנסותיו מעבודתו ב"קסם העץ" לא הוכחו משלא הוצגו אסמכתאות להכנסה שהשתלמה בפועל או ראייה שמוכיחה שאכן עבד בעסק. עסקינן בבחור צעיר שהתקשה טרם התאונה להסתגל ולתפקד במסגרות הלימוד ובצה"ל, ועברו התעסוקתי מסתכם בעבודות זמניות כשהכנסותיו עובר לתאונה היו נמוכות. הכנסתו עובר
--- סוף עמוד 11 ---
לתאונה הסתכמה בסך של 4,174 ₪ ברוטו מחברת פרטנר בלבד ולו היה משלים ההכשרה הייתה צפויה לעלות לסך של 5,750 ₪ כאשר היקף העבודה לא היה מאפשר לו לעסוק בעבודה נוספת. יכולת השתכרותו החודשית של התובע עומדת לכל היותר על 6,500 ₪.
נבחן את הראיות.
בתצהירו העיד התובע כי שירת שירות סדיר מלא בצה"ל, תחילה שירת במשטרה רחוק מהבית ובהמשך קרוב לבית, עד למועד שחרורו בחודש יוני 2009. התובע הצהיר שהחל מגיל 13 עבד בחנות אופניים בעפולה משך כארבע שנים ובהמשך, מגיל 17 לערך, עבד במוסך של אופנועים וכן כמנהל אירועים ורב מלצרים באולם אירועים "רגעים גני פאר" בעפולה, שם גם עבד בתקופת השירות ועד לשחרור מצה"ל. את מרבית שכרו קיבל במזומן וחלקו הקטן בשיקים. לאחר השחרור מצה"ל, הצהיר התובע שהקים עסק חדש בשם "קסם העץ" במסגרתו בנה ריהוט גן, דקים ופרגולות מעץ. במקביל המשיך לעבוד כמנהל אירועים באולם, וזאת לפי הצורך, כשלטענתו מדובר היה ב - 20-15 אירועים בחודש. התובע הצהיר שקיבל שכר בסיסי בלבד בתלוש כשרוב שכרו היה מורכב מ"טיפים". כמנהל אירועים קיבל טיפ של 1,000-500 ₪ לאירוע ולעיתים אף יותר. בהמשך, נרשם התובע לקורס מכירות בחברת פרטנר. בתקופת הקורס קיבל שכר מינימום ועם סיומו היה אמור לקבל רכב, משכורת ובונוס על כל מכירה. במקביל לקורס המשיך לבנות ריהוט עץ וכן סיכם עם בעל האולם כי אחרי הקורס יחזור לעבוד באולם האירועים. לאחר התאונה העסק של עבודות העץ נסגר, עד שאביו יצא לפנסיה וניסה להחיות אותו.