חקיקה שאוזכרה:
חוק החברות, תשנ"ט-1999: סע' 19(ב), 120, 121(א), 122, 122 (א), 194, 194(ב), 194(ד(1), ד(2), 257
פקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983: סע' התוספת השלישית
תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984
החלטה
1. בתיק שבכותרת הוגשה תובענה למתן צו מניעה קבוע שימנע מהנתבעים לעשות שימוש מסחרי למטרות רווח במוצר "שליכט" תוך שימוש במידע עסקי ובסודות מסחריים של משיבה 1 (להלן: "החברה"), וכן ליתן צו מניעה קבוע למניעת עשיית שימוש במידע העסקי ובסודות המסחריים של החברה על ידי מי מהנתבעים.
במסגרת התובענה הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר נעתרתי לה באופן חלקי, וביום 22.1.18 נתתי צו מניעה ארעי חלקי המונע מהנתבעים לעשות שימוש במוצר השליכט. צו זה עודנו בתוקף.
2. הבקשה שלפניי (בקשה 18) הוגשה מטעם המבקש, הוא נתבע 1, מר דורון פלס (להלן: "דורון"), לסילוק התובענה על הסף ולביטול צו המניעה הארעי שניתן, מחמת היעדר סמכות להגשת התובענה והבקשה לסעדים זמניים בשם החברה, ובהיעדר סמכות לעו"ד פרייס, אשר הופיע כב"כ החברה בהליכים הנ"ל, לייצג את החברה.
רקע בקליפת אגוז
3. דורון הוא אחד משני בעלי המניות בחברה (מחזיק 50%) ואחד משני הדירקטורים בה.
4. החברה עוסקת בייבוא, בייצור ובשיווק של חומרי גמר מתקדמים לענף הבנייה והשיפוצים.
5. משיב 2 בבקשה, מר ראובן אירלנד (להלן: "ראובן"), הוא בעל המניות השני (מחזיק 50%) והדירקטור השני בחברה.
6. משיבה 3, נוברנד מוצרי בניה בע"מ, עוסקת בשיווק מוצרי בנייה, ומשווקת בין היתר את מוצרי החברה.
7. משיב 4, מר דין פלס, הוא בנו של דורון ושותף בבעלות על משיבה 3.
8. משיב 5, מר יונתן פרנס, שותף בבעלות על משיבה 3.
עיקר טענות המבקש בבקשה
9. להלן תמצית טענות דורון בבקשתו:
א. עו"ד פרייס אינו מוסמך לייצג את החברה או לטעון בשמה, מאחר שאין ומעולם לא היתה החלטת דירקטוריון שהסמיכה אותו לעשות כן.
ב. לו סבר ראובן כי יש לו עילת תביעה בשם החברה נגד דורון, היה מחוייב להביא עניין זה להחלטת דירקטוריון החברה, באמצעות פנייה מוקדמת בכתב.
ג. בשלב הבא וככל שהחלטת החברה היתה שלילית בעניין הגשת התביעה כאמור בס"ק ב', יכול היה ראובן להגיש בקשה להגשת תביעה נגזרת בשם החברה (ככל שיעמוד בכל התנאים הקבועים בדין לשם כך).
ד. בפועל ראובן לא פעל כן אלא חתם על ייפוי כח בשם החברה ללא סמכות לעשות כן, ומינה את עו"ד פרייס לייצג החברה.
ה. עו"ד פרייס טען במכתביו למבקש כי הוא מייצג את החברה על סמך אישור זכויות חתימה אשר מקנה לו זכות או הרשאה לייצג את החברה, אולם חרף בקשותיו דורון נתקל בסירוב ולא הוצג לו האישור המדובר.
ו. דורון הבהיר לעו"ד פרייס כי אישור זכויות החתימה אינו מוכר לו, וככל שחתימת דורון מופיעה עליו הרי שמדובר במסמך מזוייף, שכן לא חתם מעולם על אישור כזה.
ז. בית המשפט מתבקש לדון בעניין מקור הסמכות הנטענת של עו"ד פרייס לייצג את החברה, וככל שייקבע כי מונה בחוסר סמכות, לקבוע כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף בהיותה מוגשת שלא כדין.
10. הבקשה הוגשה בבוקר הדיון שנערך ביום 20.3.18. בהחלטתי מאותו יום ציינתי כי הבקשה תידון בדיון הקרוב.
בפתח הדיון טען עו"ד פרייס כדלקמן:
בטרם אישר את חתימת החברה על ייפוי הכוח, ביקש לקבל אישור על מורשה חתימה בה, וקיבל מהמנכ"ל יוסף קמחי (להלן: "קמחי") אישור מאת רו"ח החברה מר פרח, כי די בחתימת דורון ו/או ראובן בתוספת חותמת החברה בכדי לחייב את החברה. אישור זה הוצג בפני ביהמ"ש.
בנוסף הוצג לו פרוטוקול חתום מישיבת בעלי המניות (פרוט' מס' 1/01 מיום 24.9.2001) והוא הציגו לביהמ"ש (עמ' 6 לפרוט' שו' 17-26). בהמשך, טען כי ההחלטה למנותו כעו"ד החברה היא החלטת החברה בסמכות המנכ"ל קמחי וכי בדק בתקנון החברה ואין התניה על סמכות זו או הקנייתה רק לדירקטורים (עמ' 8 שו' 35-36).
כן הוסיף כי בסעיף 5 להסכם בעלי המניות, המתייחס למינוי המנכ"ל, מופיע פירוט הפעולות לגביהן צריך החלטת שני בעלי המניות – ומינוי עו"ד היא לא אחת מהן (עמ' 9 שו' 2-4).