המבקש בבקשה, דורון השיב לשאלות ביהמ"ש בדיון האמור כדלקמן:
הוא לא זיהה את חתימתו על פרוטוקול מס' 1/01 וטען כי זוהי אינה חתימתו וכי היא מזוייפת. המסמך הוצג בפניו לראשונה בדיון. עם זאת, אין ברשותו או בידיעתו פרוטוקול אחר שמלמד כי מורשי החתימה הם שני בעלי המניות יחד או כל אפשרות אחרת (עמ' 7 לפרוט', שו' 1-6).
בשלב זה הוצג באולם בית המשפט פרוטוקול חברה נוסף, מס' 1/2012 מיום 17.6.2012. דורון טען כי נודע לו לראשונה על אודות פרוטוקול זה יומיים לפני מועד הדיון בתיק, אולם החתימה המופיעה על המסמך והנחזית להיות שלו, איננה שלו. לדבריו, מאז הקמת החברה ועד פרוץ הסכסוך, שני בעלי המניות (דורון וראובן) היו מורשי חתימה, ובלעדיהם החברה לא היתה מחוייבת (עמ' 7 שו' 12-20).
לא ידוע לו על פרוטוקול שהסמיך מורשי חתימה ולדידו דרושים שתי חתימות וחותמת בכל פעם. לפני כשנה וחצי ניסה לבדוק אם קיים פרוטוקול של החברה ברשם החברות ונענה כי אין. לטענתו הוא לא חתם על שני הפרוטוקולים שהוצגו. כמו כן מעולם לא נתן לראובן הרשאה גורפת לחתום בשמו ובכל פעם נתן לו אישור לחתימה בשמו, עבור ספקי החברה (עמ' 8 שו' 7-17).
ראובן השיב לשאלות ביהמ"ש בדיון האמור כדלקמן:
הוא והמבקש נכנסו לחברה כבעלי מניות בשנת 1988. הוא מכיר את פרוטוקול 1/01 וכן מכיר את חתימת דורון.
החתימה שעל פרוטוקול 1/01 דומה לחתימת דורון, אשר הסמיכו לחתום בשמו וכך עשה כאשר חתם על פרוטוקול 1/01. לאחר שעיין שוב בפרוטוקול, טען כי החתימה הנחזית כחתימת דורון היא אכן שלו, והוא לא חתם בשמו (עמ' 7 שו' 22-32).
לאחר מכן עיין בפרוטוקול 1/2012 וטען כי הוא חתם על הפרוטוקול הן בשמו שלו והן בשמו של דורון, לאחר שהסמיכו לחתום בשמו.
לדברי ראובן, הוא לא זוכר מקרה שבו דורון חתם לבד, למעט פרוטוקול 1/01 (עמ' 7 שו' 33-36).
בא כוחו של דורון, עו"ד סטרטינר הוסיף בדיון האמור, כדלקמן:
עצם העובדה שראובן אמר כי בכל פעם היה צריך הרשאה כדי לחתום בשמו של דורון, מלמדת שהיה צורך בשתי חתימות בכדי לחייב החברה. כל המחאות החברה נחתמו בשתי חתימות (עמ' 8 שו' 20-21).
לטענתו הפרוטוקולים שהוצגו במהלך הדיון מזוייפים, מכיוון שכתוב בהם כי נכחו כל בעלי המניות של החברה בישיבה, ואין הדבר כן. אם דורון היה נוכח, לא היו חותמים בשמו (עמ' 9 שו' 16-17).
עיקר טענות החברה וראובן בתגובתם לבקשה
11. להלן תמצית טענות החברה וראובן בתגובתם:
א. השאלה שעל הפרק היא, האם סמכות מינוי עו"ד לשם הגשת תביעה בשם החברה, מוקנית לדירקטוריון החברה או למנכ"ל?
התשובה היא, כי הסמכות הישירה כמו גם השיורית למנות עו"ד ולהגיש תביעה מסורה למנכ"ל החברה, קמחי.
ב. סמכות זו נובעת הן מתוקף חובתו ואחריותו של המנכ"ל לניהול שוטף של ענייני החברה [סע' 120 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות")] והן מתוקף סמכותו השיורית (סע' 121(א) לחוק החברות).
ג. על המנכ"ל מוטלת החובה לפעול לטובת החברה ולמניעת פגיעה בה וזאת באמצעות הגשת התביעה דנן, בהיותו אחראי על קניין החברה, עסקיה וסודותיה המסחריים.
ד. אין בחוק החברות ובתקנון החברה (שהעתקו צורף כנספח לתצהירו של ראובן שצורף לכתב התגובה) כל הוראה הקובעת כי מינוי עו"ד לחברה היא סמכות שמורה לאורגן מסויים בחברה, ואין הוראה הקובעת כי מדובר בסמכות המוקנית לדירקטוריון. לפיכך ויחד עם הוראת סעיף 121(א) לחוק החברות (כאמור בס"ק ב לעיל), סמכות זו מוקנית למנכ"ל.
ה. אין בחוק כל הוראה המגבילה את סמכות המנכ"ל לפעול נגד בעל דין שהוא גם בעל מניות, ואין בחוק הוראה המקנה חסינות לבעל מניות מבירור משפטי כזה.
ו. רו"ח פרח אשר שימש כרואה החשבון של החברה בין השנים 1998-2016, מסר בתצהירו (צורף כנספח לכתב התגובה) כי לאורך כל שנות עבודתו עם החברה ועם בעלי המניות (דורון וראובן), זכויות החתימה בחברה היו של כל אחד מבעלי המניות בנפרד בצירוף חותמת החברה.
צורפו לתצהירו של רו"ח פרח, ארבעה אישורי רו"ח בדבר היות ראובן ודורון מורשי החתימה בחברה, כל אחד בנפרד בצירוף חותמת החברה (נספחים 1-4 לתצהיר רו"ח פרח).
עוד אישר רו"ח פרח בתצהירו, כי זכור לו שדורון וראובן חתמו בפניו שניהם יחד, יותר מפעם אחת, על פרוטוקולים של זכויות חתימה כאמור לעיל.
ז. גם אם נניח כי סמכות התביעה מוקנית לדירקטוריון החברה ולא למנכ"ל, הרי שניתן וצריך לאפשר את תיקונה של התביעה באמצעות הגשת תביעה נגזרת, ולערוך הבירור בשאלת האישור בפתח הדיון בתובענה עצמה, או בצו הזמני.