לענייננו, הסכם היבוא וההפצה התייחס בין היתר לנושאים שלהלן:
(א) כי צ'רי והתובעת בוחנות את האפשרות להקים חברה לצורך מיזם משותף בסין, לייצור כלי רכב (ראו ההואיל השני להסכם זה).
(ב) צויין שמשום שהמיזם המשותף טרם הוקם, הרי שלפי שעה, צ'רי [ודוק: חברה-בת שלה] היא שכורתת את הסכם היבוא וההפצה עם התובעת, ותמחה אותו לחברת המיזם המשותף, לכשזו תיוסד (ראו ההואיל החמישי שם).
(ג) נקבע כי התובעת מתמנה בתור המייבא והמשווק הבלעדי בצפון אמריקה (ראו סעיף 2.1 שם); וכי היא מורשית לפעול אך ורק בצפון אמריקה (ראו סעיף 2.5 שם).
(ד) נקבעו כללים בדבר איסור תחרות בין התובעת למיזם המשותף שיקום, ובין היתר נקבע סייג שלפיו שיווק והפצה של דגמי רכב שונים ובמחירים שונים, מאלו שבכוונת המיזם המשותף לשווק, לא תהווה תחרות אסורה על פי ההסכם (ראו סעיף 2.3 שם).
(ה) הוגדרו אירועים שונים – תנאים מפסיקים – שבהתקיימם, ניתן להביא את הסכם היבוא וההפצה לכדי סיום; ובין תנאים אלה:
(1) במקרה שבו חברת המיזם המשותף לא תוקם עד ליום 31.12.2005, וכלשון ההסכם (ראו סעיף 27.2 (viii) שם): ...
(2) במקרה שבו התובעת לא תעמוד בהתחייבותה המימונית, לממן את חלקה המוסכם בהון המיזם המשותף [200 מיליון דולר], על פי הקבוע בהסכם [שיכרת] בנוגע לייסוד המיזם המשותף; וכלשון ההסכם (ראו סעיף 27.2 (viii) שם):
--- סוף עמוד 4 ---
...
נקדים את המאוחר ונציין שלא יכול להיות ספק, כי לפחות שני תנאים מפסיקים אלה התקיימו גם התקיימו, באופן שהביא את הסכם הייבוא וההפצה לכדי סיום לכל המאוחר ביום 31.12.2005.
...
33. המסמך השני: הוא "מסמך הכוונות" קצר [4 עמודים, נוסף על הכותרת], בעל אופי הצהרתי בלבד [כשמו], הגם שהוא מכיל הוראות מחייבות ובלתי מחייבות (כפי שהוגדרו בסעיף 14 שבו); מסמך הכוונות עניינו בכוונת התובעת וצ'רי להקים מיזם משותף לייצור כלי רכב בסין (להלן – מסמך הכוונות; העתק חתום צורף מבין מסמכי נספח 3 לכתב התביעה);
לעניינינו, מסמך הכוונות התייחס בין היתר לנושאים שלהלן:
(א) כי צ'רי הגדירה דגמים שונים המצויים אצלה בהליכי פיתוח שונים, וכי בכוונתה לייחדם לטובת המיזם המשותף (ראו סעיף 1.1 למסמך הכוונות), אשר יסיים את פיתוחם וייצרם (ראו סעיף 1.2 למסמך הכוונות).
(ב) כי הרכבים אשר ייצרו בסין על ידי המיזם המשותף ייוצאו לצפון אמריקה על ידי התובעת בתור המפיצה והמשווקת הבלעדית לאזור זה, כמפורט בהסכם הייבוא וההפצה אשר נחתם בין הצדדים (ראו סעיפים 1.2 – 1.3 שם); וכי יהיה על התובעת לשלם לצ'רי 80 דולר עבור כל רכב שימכר בצפון אמריקה, תחת הסימנים המסחריים של צ'רי (ראו סעיף 7.3 שם).