עינת רביד, שופטת
השופט ד"ר קובי ורדי, סג"נ
אני מצטרף לחוות דעתה המקיפה של חברתי השופטת רביד ולתוצאה אליה הגיעה ,שבמקרה זה אין מנוס מקבלת הערעור.
זאת, כאשר השימוש שנעשה על ידי מיעוט השותפים-המשיבים, נעשה ללא הסכמה ובניגוד לעמדת הרוב-המערערים והוא אינו כדין ובניגוד לדין . מדובר בשימוש שאינו סביר, אינו שוויוני, מקפח ומונע מהמערערים שימוש דומה, תוך יצירת עובדות בשטח ,השתלטות ותפיסת חזקה חד צדדית וייחודית על החלק המשובח שבקרקע כולה –רצועת הקרקע הרחבה הפונה לחזית והפקת רווחים ועושר מכך, בלא שהמשיבים זכאים לעשות שימוש ייחודי בשטח זה ותוך מניעת שימוש שכזה מהמערערים .
לא ניתן להתעלם גם מכך שמדובר בפעולות שנעשו על ידי המשיבים חד צדדית החל משנת 2011, תוך שינוי הסטטוס קוו שהיה קיים בשטח עשרות שנים, כאשר עצם ההגנה על זכות הקניין של המערערים מפני פלישה של המשיבים הינה לגיטימית ומתבקשת ובוודאי שאין בה חוסר תום לב .
ד"ר קובי ורדי, שופט, סג"נ
השופט ישעיהו שנלר –סג"נ, אב"ד
1. חברתי השופטת עינת רביד פירטה בפסק דינה המקיף, הן את הרקע העובדתי והן את הפסיקה והספרות המשפטית בהתייחס בעיקר ליישום הוראות סעיף 31 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין) לרבות אשר נפסק ברע"א 4107/15 עתאמלה נ' קיבוץ אושה [פורסם בנבו] (24.8.15) (להלן: עתאמלה), החלטה שניתנה לאחר מתן פסק דינו של בית משפט קמא, אשר נדרש לחילוקי הדעות ולאשר נפסק בבית המשפט המחוזי באותה פרשה.
משכך, אין צורך לחזור על הנאמר, אלא בהתייחס לאופן בחינת הנסיבות על ידי.
אקדים את המאוחר ואציין כי לשיטתי יש מקום לדחות את הערעור.
2. במקרה דנן, לא מדובר בבעלי זכויות משותפים בדירה או בנכס ספציפי, באופן שנדרשים אנו לשאלת שימוש ייחודי ע"י אחד מהשותפים או השכרת אותה זכות לצדדים שלישיים. כך גם אין אנו עוסקים בבעלי זכויות במקרקעין ומחלוקת לגבי שימוש ברכוש משותף הצמוד לאותן זכויות.
מדובר בחלקה בת 12 דונם, מרובת בעלים אשר שותפים כולם בכלל הזכויות בחלקה וכשאין לשותף ספציפי חלק מסויים במקרקעין. כפי שציינה השופטת רביד בפסק דינה, בפועל החלקה חולקה למספר רב של מגרשים כאשר בעל זכויות במושע תפס חזקה ייחודית במבנה או במבנים, ככל הנראה על סמך הסדר בין הבעלים ההסטוריים. עם זאת לגבי החצרות, לכאורה אין הסדר ואין "הצמדות" ליחידה ספציפית זאת או אחרת. חרף האמור, הן בית משפט קמא והן הצדדים התייחסו למבנה הכולל את כלל היחידות הבנויות וכך גם החצרות, ושאלת יישום ההוראות השונות של חוק המקרקעין, בהתייחס לשימוש בחצרות.