אקו"ם אף הפנתה להחלטה של בית-משפט השלום בהליך אחר, בה נדחתה הטענה לפיה תקנון אקו"ם הוא חוזה אחיד.
5. אקו"ם הוסיפה וטענה כי תקנונה אינו חוזה אחיד. זאת משום שהיחסים בין אקו"ם לבין היוצרים אינם יחסים של ספק-לקוח או יחסים של מעסיק-מועסק. המבקשים הם בעלי-מניות רגילים באקו"ם, בעוד ש"לקוחותיה" של אקו"ם הם מי שעושים שימוש ביצירות המוגנות שהזכויות בהן הועברו מבעלי-המניות לידי אקו"ם.
לגישת אקו"ם, אף לו היה התקנון חוזה אחיד, תניית הבוררות בו איננה תנאי מקפח. הפסיקה קבעה כי חזקת הקיפוח לגבי תניית בוררות חלה כאשר לספַק יש השפעה גדולה יותר על קביעת הבוררות או על מקום הבוררות מאשר ללקוח. זה אינו המצב במקרה דנן, בו מדובר בבורר שכיהן כמשנה לנשיא בית-המשפט העליון. הבורר מונה על ידי נשיא בית-המשפט המחוזי, כאשר המינוי כפוף לאישורו של דירקטוריון אקו"ם שיושבים בו גם נציגי היוצרים. הבורר מונה לתפקידו בשנת 2005 ומאז הוא דן בבוררויות של אקו"ם ללא כל דופי. משום כך, טענה אקו"ם כי טענות המבקשים הנוגעות אליו הן טענות מבישות.
עוד טענה אקו"ם כי מנגנון הבוררות נועד להיטיב עם היוצרים. זאת משום שהבוררות איננה פומבית, ההליכים בה הם מהירים והבורר צבר במהלך השנים ידע וניסיון. בהתייחס לטענה לפיה אקו"ם היא המשלמת לבורר את שכרו, נטען כי אקו"ם היא מלכ"ר, וכספיה הם כספי היוצרים. בהתייחס לטענה הנוגעת להארכת כהונתו של הבורר מעת לעת שכתוצאה ממנה תלוי הבורר ביחס להמשך כהונתו באקו"ם, נטען כי טענה זו מכפישה את הבורר.
תשובת המבקשים
6. המבקשים השיבו לתגובתה של אקו"ם. הם טענו כי אקו"ם הוכרזה כמונופול שכל יוצר חייב להעביר אליה את זכויות היוצרים שלו. אקו"ם הגישה נגד המבקשים תביעה בעילה של לשון הרע, והיא דורשת כי תביעה זו תידון במסגרת הבוררות בה יש לה שליטה אבסולוטית על מינוי הבורר, על תשלום שכרו ועל פרסום תוצאות הבוררות. כל זאת תוך שלילת זכות היסוד של המבקשים לקיומו של הליך הוגן. המבקשים הדגישו כי הם אינם מכירים את הבורר, וכי טענותיהם אינן קשורות לבורר הספציפי.
לגישת המבקשים, במועד ההתקשרות שלהם עם אקו"ם, לא היתה בתקנון תניית בוררות. התקנון תוקן ותניית הבוררות הוכללה בו בלא שלמבקשים היתה אפשרות להשפיע על כך. המבקשים טענו כי ההכרעות נושא הסכסוך ביניהם לבין אקו"ם הן הכרעות חוקתיות שאינן מתאימות לדיון בבוררות. הם הוסיפו וטענו כי הבורר הנוכחי מכהן בתפקידו כבורר מטעם אקו"ם פרק זמן של כ-14 שנים; כי הוא מקבל את שכרו מאקו"ם; וכי המנהלים של אקו"ם הם אלה שרשאים להאריך את כהונתו מעת לעת. המנהלים הללו הם אלה שנפגעו מהוצאת הדיבה הנטענת כפי שעולה מתביעת הבוררות.