126. המדינה טוענת כי יש לדחות את טענתו של יגרמן ביחס לאישום השני. בכלל זה, היא טוענת שאין מקום להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי ביחס לכספים שנמשכו ממשב לחשבון קדי, שהתבססו בין היתר על ממצאי מהימנות בעניין הגרסה שהציג יגרמן בעדותו. מעבר לכך, לטענת המדינה, כל הסכומים שלגביהם טען יגרמן כי הייתה לו זכות לקבלם לא היו אלא כספים שנמשכו מחשבונן של החברות הציבוריות וליגרמן (או לקדי) לא הייתה כל זכות בהם.
127. אשר לטענת ההסתמכות על חוות דעתו של עו"ד הייק בכל הנוגע להעברת המקדמות למשב (על רקע העברת פעילותה של אפקון התקנות ושירותים בתחום מיזוג האוויר למשב), המדינה טוענת כי זו נדחתה על רקע עדויות בדבר המצג העובדתי שעמד ביסוד האמור בחוות הדעת. המדינה מוסיפה כי בית המשפט המחוזי הגיע
--- סוף עמוד 50 ---
למסקנה שחוות הדעת נשענה על מסד עובדתי רעוע ומגמתי. על כן, לטענת המדינה, גם אם היה מעיד עו"ד הייק, לא היה בכך כדי לשנות את ההכרעה בעניין.
128. לבסוף, המדינה טוענת כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה העברת פעילות מיזוג האוויר למשב הייתה עסקה חריגה, בשים לב לעיתוי של העברת המקדמות ולשיעורה היחסי החריג של המקדמה בהשוואה לגודלה של העסקה.
129. אשר לאישומים הרביעי והחמישי, המדינה טוענת כי אין רלוונטיות לטענתו של יגרמן שכבר הורשע בגניבת סכום של 2,004,000 שקל במסגרת האישום הראשון. המדינה מסבירה כי במסגרת האישום הרביעי הורשע יגרמן בגניבת הערבות הבנקאית שהוצאה מפויכטונגר תעשיות, ולא בגניבת הכספים שהתקבלו בזכותה של ערבות זו. בכל הנוגע לטענות הנוספות הנוגעות לאישומים הרביעי והחמישי, המדינה שבה וחוזרת על מכלול טענותיה בערכאה הדיונית, וטוענת כי אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי.
130. אשר לאישום הששי, המדינה טוענת כי האופן שבו ראו בעלי התפקידים ונושאי המשרה בחברות הציבוריות את יגרמן מחזקת את קביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה חוות הדעת שניתנה בעניין מעמדו של יגרמן בחברות אינה "קונקלוסיבית".
131. אשר לאישום השביעי, המדינה טוענת כי אין ממש בטענתו של יגרמן לפיה שיק של חברה המצויה בהקפאת הליכים אינו "דבר הניתן להיגנב". זאת, בשים לב לכך שגם בשלב האמור ניתן לנקוט הליכים משפטיים כדי לממש את השיק, שלא על דרך של הפקדה בבנק באופן ישיר. בדומה לכך, המדינה סבורה שיש לדחות את טענתו של יגרמן כי לא ניתן לייחס לו עבירות של גניבה בידי מנהל ושל מרמה והפרת אמונים בתאגיד בגדרו של אישום זה מאחר שבתקופה הרלוונטית פויכטונגר תעשיות כבר הייתה מצויה בהקפאת הליכים. המדינה טוענת שמינויו של המנהל המיוחד לפויכטונגר תעשיות לא הפקיע את סמכויותיהם נושאי המשרה בה. מכל מקום, המדינה טוענת שנגישותו של יגרמן לכספים שנטל במסגרת אישום זה נבעה מתפקידו בחברה, כך שאין לקבל את הטענה לפיה לא היו לו חובות אמון כלפיה. ביחס לשאר טענותיו של יגרמן בעניינו של אישום זה, סבורה המדינה כי אלה תוקפות ממצאי מהימנות וממצאים עובדתיים של בית המשפט המחוזי ואין מקום לקבלן.