--- סוף עמוד 281 ---
העובדות וגם לעניין המסקנות המשפטיות. חשיבותו של העניין וכבודם של הטוענים מצדיקים ואף מחייבים שגם בדרגה זו נראה לבחון את הדברים במלוא כובד הראש המתחייב, תוך בדיקה זהירה, עקבית וקפדנית של העובדות המוכחות ושל הדין אשר יש ליישם על מערכת עובדות זו.עד שבא אני להתייחס לעובדות המקרה, ראוי להתייחס בשלב הזה לטענה המקדמית העשויה לאיין צורך זה אם תקבל הטענה הגורסת שדין ההליך להתבטל מעיקרו ולו רק משום שהתבסס רובו ככולו על ראיות לא קבילות שנתקבלו או חולחלו לדיון מתוך דיוני ועדת החקירה, כל זאת שלא כדין.50. במרכזה של טענה זו - שאלת פרשנותו של סעיף 14 לחוק ועדות חקירה (להלן - חוק ועדות חקירה או החוק).העובדות הצריכות לטענהבשנת 1985הוקמה כמתואר לעיל ועדת החקירה (ועדת בייסקי). עדים שונים ובהם המערערים מסרו עדויות לפני ועדת בייסקי או לפני אוספי החומר מטעמה. חלקם נדרשו להגיש מסמכים שהיו קיימים ברשותם או מסמכים שנאספו ו/או עובדו במיוחד על-פי דרישת הוועדה. חומר החקירה הועבר בשלמותו למשטרה, וחוקרי המשטרה עשו בו שימוש.על הדרך שבה התנהלה החקירה המשטרתית ניתן ללמוד מעדותו של רב-פקד בועז יפעת, ראש צוות החקירה הראשון, מיום 21.1.1992, בעמ' 10504 לפרוטוקול הדיון בבית-המשפט המחוזי "... לגבי החלק שאמרתי שאני עשיתי שיועד לי באופן טבעי אני התחלתי לעבור על רשימות מצאי (הכוונה למלאי - ד' ל') וריכזתי לי מתוך כל 40 ארגזים בחדר לא יודע בין עשרה לאולי 15 ארגזים עם חומר רלוונטי. כשאני אומר חומר רלוונטי זה החומר שהיה לפני ועדת בייסקי, זה היה דוחות כספים של החברו, תשקיפים, פרוטוקולים וקטעים מפרוטוקולים למיניהם שחשבתי שישמש לי כחומר לחקירה והתחלתי בהכנת שאלות ...". בין היתר אימצו העדים השונים וביניהם המערערים דברים שמסרו לפני ועדת בייסקי לתוך העדות במשטרה בדרכים שונות שזכו לכינוי הכולל: "אינקורפורציה". לעתים נתבקשו לאמץ את עדותם לפני ועדת בייסקי כלשונה ולאשר את תוכנה. כך, למשל, בהודעתו של עד התביעה יעקב גדיש מיום 11.1.1989 נאמר"... על-פי בקשתך קראתי צילום עדותי לפני הגברת תמר הקר אוספת החומר בועדת בייסקי ושסומנה על ידך... חוזר עליה כאן במשטרה. כל מה שמסרתי אז וכל מה שאני מוסר היום הוא מרצוני הטוב והחופשי ...". או, למשל, בהודעתו של הנאשם (המערער לפנינו - ד' ל') אהרון מאיר מיום 10.2.1989:
--- סוף עמוד 282 ---