"... לאחר שאתה מציג בפני את עדותי לפני ועדת בייסקי... אני משיב שזו עדותי שניתנה בפני ועדת בייסקי מרצוני הטוב והחופשי ואני מאשר את תוכן דברי גם במשטרה בחקירה זו" היו מקרים שבהם "עומתו" הנאשמים עם דבריהם שנמסרו לפני ועדת בייסקי במובן זה שנתבקשו להתייחס לסתירות בין העדויות או להסבירן. כך לדוגמה נעשה בהודעתו במשטרה של הנאשם (המערער לפנינו - ד' ל') רואה החשבון דן בבלי בתאריך 14.9.1988: "ש: בתשובתך לשאלת הועדה אתה עונה ואני מצטט 'הבנק קיבל על השקעתו בחברת האחזקות תשואה כלכלית מתאימה'. מה כוונתך בתשובה זו?...ת: ...ש: קורא אני באוזניך מתשובותיך לועדה המסומן... מה הכוונה בקטע זה ומה זה הון אמיתי שעליו אתה מדבר...ת: באותם שנים דובר בנושא הלימות הון ועל הצורך להגדיל את ההון העצמי. . בין באמצעות הנפקות לציבור ובין הנפקות פרטיות לגופים פרטיים...ש: עם כל הכבוד לאדוני ההסבר שאדוני נתן לא משקף את תשובתו לועדה. מה הקשר בין הכנסת הון אמיתי לשנוי דרכי המימון של החברה המווסתת, אבקש מאדוני תשובה ברורה ולא מעורפלת.ת: אני מניח שמדובר כאן בנושא לאומי קיימן... ייתכן מאד שזאת הסיבה שהשתמשתי במונח הון אמיתי.ש: ואני חוזר ואומר לך שבעצם תשובתך אתה מודה שמעלת בתפקידך כרואה חשבון. . . והתשובה שלך היא מריחה גדולה. ...ש: לאור תשובתך האחרונה עולה שהסברך לועדה הינו בלשון המעטה הטעיית הועדה בנתון מהותי בנושא גורל המשקיע בקופת הגמל.מה תגובתך ?ת: לא מקובל עלי. דברתי בועדה במשך ארבע שעות, והסיכום הוא בן ארבעה עמודים בלבד, וקשה לי לשחזר את כל תוכן השיחה שהיתה לי, ובוודאי לא היתה לי כוונה להטעות את הועדה...ש: עפ"י מסמך... נראה שאתם רואי החשבון כן התייחסתם למלאי המוחזק על-ידי דיסקונט כמלאי ויסות, איך אתה מסביר סתירה זו ? ת: אני מכיר את המסמך הזה. זה נשמע סתירה ואין לי על זה תשובה.
--- סוף עמוד 283 ---
ש: האם אדוני לא חושב שבתוקף מעמדו ותפקידו התשובה שהוא נתן היא לעג לרש ואבסורדית מיסודה. מה תגובתך?" ...בשום שלב משלבי החקירה של נאשמים או של עדים לא הפנתה המשטרה את תשומת לבם של נחקרים להוראת סעיף 14 לחוק ועדות חקירה, הקובעת לאמור: "דינה של עדות עדות שנמסרה לפני ועדת חקירה או לפני מי שהוטל עליו לאסוף חומר כאמור בסעיף 13, לא תשמש ראיה בהליך משפטי, חוץ ממשפט פלילי בשל מסירת אותה עדות".במהלך המשפט בדרגה הראשונה ביקשה התביעה להגיש את הודעות הנאשמים במשטרה, לרבות עדויות לפני ועדת החקירה שאומצו בחקירה המשטרתית בטכניקת ה"אינקורפורציה" בין של נאשמים ובין של עדים סתם, מסמכים שמסרו הנאשמים או העדים בזמנו לוועדת החקירה ומסמכים אשר עובדו במיוחד על-פי דרישת ועדת בייסקי. הסניגוריה התנגדה לכל בקשותיה של התביעה בטענה כי חלק מכריע מהראיות שאספה המשטרה פסול עקב הפרת סעיף 14 הנזכר. טענתה של הסניגוריה, בקליפת אגוז, מסתמכת על הכלל במשפט האמריקני שלפיו, כך נטען, אסור לעשות כל שימוש ישיר, עקיף או נגזר בראיות שאספה ועדת חקירה, בין מנאשמים ובין מעדים.החלטת השופטת מיום 9.10.1991. לשאלת פרשנותו של הסעיף ייחדה הדרגה הראשונה דיון נפרד ומקדמי, בשל החשיבות המכרעת של הסוגיות שהתעוררו במשפט משהוחל בשמיעת הראיות, ושחייבו הכרעה מוקדמת. הדיון המקדמי היה ממצה ויסודי, וכזו היא גם החלטת השופטת שעיקריה הם: (א) אין לפרש את סעיף 14 לחוק ועדות חקירה באופן המאמץ את הדין האמריקני, מסיבות אלה: ראשית - עניינו היקש לסעיף 6002 ל-. U.s.c 18 האמריקני (להלן - סעיף 6002) המעניק חיסיון מפני שימוש כלשהו, לרבות שימוש נגזר בראיות שנמסרו לפני ועדות הקונגרס או לפני ה-"grand jury" מתוך כפייה להעיד. סעיף זה נחקק בשנת 1970, ומן הטעם הכרונולוגי אין לייחס למחוקק הישראלי "כושר נבואה" בדבר הלכות שיתפתחו בארצות-הברית לאחר חקיקת חוק ועדות חקירה שלנו. שנית - סעיף 6002 נוקט לשון גורפת בעניין היקף האיסור. ואילו ניסוחו של סעיף 14 לחוק הישראלי מלמד דווקא על כוונתו של המחוקק שלא להרחיב את החיסיון, כפי שהדבר נעשה בארצות-הברית. שלישית - סעיפי החוק השנים הקיימים בארצות-הברית לעניין "חסיון השימוש"