--- סוף עמוד 285 ---
אשר לשאלת הוויתור על החיסיון על-פי סעיף 14, ניתן לומר כי כשם שאדם רשאי לוותר על זכות החיסיון מפני הפללה עצמית, כך יכול אדם לוותר על החיסיון המוענק לו על-פי סעיף 14. ויתור יכול להיעשות בכל שלב שלאחר מסירת העדות לפני ועדת החקירה ויכול שיהא אף בדרך של התנהגות. (ה) ראוי להפנות את תשומת לב החשודים והעדים לזכותם על-פי סעיף 14, אך חרף זאת, בנסיבות דנן, שלפיהן לא הופנתה תשומת לב הנחקרים לזכותם לפי סעיף 14, וחלקם של נחקרים אימצו הלכה למעשה את עדותם לפני הוועדה, יש ראיה לכאורה מספקת לוויתור על הזכות מעצם ההסכמה לאימוץ ההודעה. ראיה לכאורה זו די בה כדי להכשיר את הבאת העדות לפני בית המשפט כראיה ויש בהתנהגות זו כדי להוכיח ויתור לכאורה על הזכות שלא להתייחס בשלב החקירה להודעה שנמסרה לפני ועדת בייסקי. (ו) לגבי הנאשמים השייכים לקבוצת דיסקונט, מוסכם על הכול כי האופן שבו התייחסו לעדויות שמסרו לפני ועדת בייסקי אין בו משום אימוץ עדויותיהם שם. כך, למשל, עדותו של רפאל רקאנטי לא נתפרשה כוויתור " ש: מציג אני לפניך תמליל מעדותך לפני ועדת בייסקי. בבקשה קרא תמליל עדותך זה. נא אשר לפנינו את תכנה כפי שמסרת את הדברים הללו לפני ועדת בייסקי. ת: אני קראתי ואני מניח שזה התמליל כפי שהודפס מהקלטות של אותה ישיבה. אני הוזמנתי בסך הכל לישיבה אחת של שעה וחצי לפני ועדת בייסקי והבנתי היתה שעלי להסביר את תופעת הויסות כתופעה כלכלית וזאת אכן עשיתי. אשר לדברים אחרים שהיו ידועים לי רק משמיעה, והכוונה לכל דבר שאינו הסבר התופעה הכלכלית, סיפרתי את אשר היה זכור לי שלא היה מבוסס על דברים שעשיתי, אלא אני חוזר ואומר שידעתי מתוך שמועה בלבד. כעבור זמן חלק מהפרטים האלה תוקנו במכתב שנשלח לועדה על-ידי הבנק...". (ז) אשר למסמכים שנמסרו לוועדת החקירה, יש להבחין בין שני סוגי מסמכים: מסמכים שהיו קיימים בזמן אמת, בלא קשר לעבודת הוועדה, לא חל עליהם חיסיון המסמך כמוהו כראיה חפצית, ואין הוא נכלל בגדר "עדות". שכן, בציטוט -"אין ליחס למחוקק כוונה להפוך את ועדת החקירה ל'עיר מקלט', למעין קרנות המזבח אליו יעדיפו נחקרים להביא, ומיד, כל ראיה חפצית מפלילה או מסמך שהיה ברשותם כדי שלא תהיה עוד אפשרות להשתמש בו לצורך משפט פלילי עתידי".אשר לסוג אחר של מסמכים המהווים ריכוז כזה או אחר של נתונים שהוכנו על-ידי הבנקים על-פי דרישת ועדת בייסקי, אין צורך בקביעת הלכה שכן, בציטוט -