--- סוף עמוד 259 ---
ומלומדת מאוד, ציידו אותנו, כמו את השופטת המלומדת בדרגה הראשונה, במשקפי ראייה תלת-ממדיים, ודרכם ובאמצעותם ניתן לפרוץ אל מעמקי תמונת כתב האישום ולהלך במרחביה. בהשקיפנו אפוא על העלילה המתוארת בכתב האישום בראייה לעומק, תוך חדירה לרבדיה השונים, משתקפת לנגד עינינו תמונה מרתקת ורחבת יריעה של המציאות הכלכלית אשר שררה במרוצת שנות השבעים ועד לשלהי שנת 1983. מבעד לרובד הראשון - הכללי - שבכתב האישום צופים אנו על פני מישור נרחב, הררי, שיש בו עליות ומורדות. במרחב זה ניתן להבחין על פני השטח בפריחה ולבלוב, בדשא ירקרק של רמת חיים משגשגת, נטיעות המניבות לכאורה יבול מבורך לבעליהן, שמש זורחת ואור יקרות. אולם בראייה חודרת מבחינים שמישור זה תשתיתו כלל אינה יציבה. במעמקים פורצים ובוקעים זרמים תוססים ורותחים, מעין לבה רותחת של בעיות וקשיים, המבקיעים סדקים מסוכנים במרחב הכלכלי ומערערים את יסודותיו; מתפתחים ונובטים זרעי פורענות כלכלית ומתפשטים לכל עבר שריגי יבלית החונקים את מקורות היניקה הבסיסיים של משק המדינה.אוצר המדינה מצוי במצוקה. להבטחת יציבות המשק הוא נזקק שוב ושוב למאמצים כבירים בגיוס הון מן הציבור ובמיוחד משאבים כספיים שמקורם בארצות חוץ. בשל מגבלות מדיניות כגון השפעות החרם הערבי, מתקשה המדינה לגייס באופן ישיר הון והשקעות כספיות מחוץ לישראל, ולשם כך נזקקת היא לעזרתם של הבנקים הגדולים הפועלים בישראל, אשר להם מהלכים וגם מוניטין רב בארצות העולם המערבי. את ההון שהמדינה נזקקת לו אך מתקשה לגייסו באופן ישיר עושים למענה הבנקים שיכולתם רבה במובן זה. כך מתפתחים ונקשרים יחסי גומלין עד כדי תלות הדדית בין הרשויות המופקדות על שוק ההון והעומדים בראשן, לבין הבנקים ומנהליהם. הבנקים מצליחים במשימתם בשל התדמית היציבה שהם נהנים ממנה בחו"ל ובשל האמינות שרכשו עם השנים והמוניטין שקנו לעצמם אצל בעלי הממון. דע עקא, שכדי להתמיד בכך חייבים היו להגן על תדמיתם החיובית, בראש ובראשונה בהצגת הלימות הון ראויה אם לא מרשימה. בכך התקשו.באותם ימים, מאמצע שנות השבעים ועד למשבר הגלוי והטראומטי של חודש אוקטובר 1983, הייתה כלכלת ישראל נתונה במצב של אי-יציבות ושל אינפלציה גואה ובלתי נסבלת. בהכרעת הדין ציינה השופטת המלומדת כי האינפלציה באותן שנים הייתה קשה וחמורה והתבטאה בשנת 1979 ב-102%, בשנת 1980 ב-138, בשנת 1981 ב-103% ובשנת 1982 ב-131% – אלה שיעורי אינפלציה בלתי אפשריים, שלא ניתן להתמודד עמם בכלים קונוונציונאליים. ודאי הוא שקשה בתנאים אלה לשמור על הלימות הון נאותה, על אחת כמה וכמה שעה שנטל המס הריאלי זינק עד לכדי 116% בשנת 1979 לא בא על תיקונו במיתון שיעורו אלא בשנת 1982, כשנכנס לתוקף חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), תשמ"ב-1982, שפתר אך במעט בעיה חמורה זו. כדי לשמור על הלימות ההון היה על הבנקים לגייס הון לעצמם, אולם בה בעת עשתה המדינה מאמצים ופעולות מטעמה לגיוס הון ישיר מן הציבור, ולכן הנפיקה ושיווקה איגרות חוב ממשלתיות