פסקי דין

עפ 2910/94 יפת‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 353 - חלק 8

28 פברואר 1996
הדפסה

--- סוף עמוד 291 ---

דרך החקירה המקובלת בארצות-הברית לבדיקת נושאים בעלי משמעות ציבורית חיונית היא בדיקה באמצעות ועדות הקונגרס, או במקרים חריגים הקמת ועדה מיוחדת לבדיקת נושא ad hoc בראשות שופט. התכלית העומדת מאחורי הוראות חיסיון שונות הקיימות בארצות-הברית מקורה בפריווילגיה הניתנת על-פי התיקון החמישי בחוקת ארצות-הברית כנגד הפללה עצמית.58. בעבר הייתה הנחת היסוד כי לא ניתן לכפות אדם למסור מידע בלא שתוענק לו הגנה כוללת, לפיכך החל בשנת 1857 ואילך חוקקו מדינות שונות בארצות-הברית חוקים שהעניקו לכל מי שהשלטון כפה עליו להעיד חסינות מקפת מפני העמדה לדין. חסינות זו מכונה בשם "transactional immunity": (ראה, למשל, Counselman v[78] (1892) .hitchcock על היחס שבין החיסיון המדינתי והחיסיון הפדרלי מפני העמדה לדין ראה [79] (1964) .waterfront commn) ..murphy v 59. המתנגדים לחיסיון טענו, בצדק, שחסינות כה מקפת תמריץ למעשה עבריינים להופיע לפני הקונגרס ובכך להבטיח עצמם מהגשת כתב-אישום נגדם. חיסיון זה אף זכה בכינוי פופולרי "immunity baths". בשל ניצולו לרעה, לא הניח מצב דברים זה את הדעת, ובשנת 1970, לאחר בדיקה מחודשת של העקרונות החוקתיים, בוצעה רפורמה בחקיקה הפדרלית הפלילית, ובין היתר בא לעולם סעיף 6002 הנ"ל (לסקירה היסטורית מקפת ראה immunuty from prosecution versus privilege against" , h. Brownell 1(54-1953) . 1Tul. L. Rev 28"incrimination). מפאת חשיבותה מובאת הוראת סעיף 6002כלשונה -- immunity generally. 6002S" whinever a witness refuses on the basis of his privilege against Incrimination , to testify of provide other information in a- self- proceeding before or ancillary to . A court or grand jury of the united states(1) An agency of the united states, or(2) either house of congress, a joint committee of the two houses, or a(3) .committee of a subcommittee of either house An order issued under this part, the witness may not refuse to comply and the person presiding over the proceeding communicates to the witness , incrimination- or any with the order on the basis of his privilege against self) information directly or indirectly derived from such testimony or other but no testimony or other information compelled under the order May be used against the witness in any criminal case, except(information . A prosecution for perjury, giving a false statement, or otherwise failing"to comply with the order

--- סוף עמוד 292 ---

סעיף 6002 הנ"ל אינו מונע קיומו של משפט לאחר ועדת חקירה, אלא מסתפק בקביעת חיסיון מפני שימוש בעדות הכפויה ובראיות הנובעות ממנה לצורך המשפט.חיסיון זה מכונה בפסיקה האמריקנית "use immunity"ולגביו נקבע כי הוא תואם את הפריווילגיה הקבועה בתיקון החמישי לחוקה ועליו להתפרש בדרך שתעניק לנאשם את אותה הפריווילגיה שהייתה מוענקת לו אילו הותר לו לשתוק (ראה kastigar [77]).60. בית המשפט העליון בארצות-הברית דן בשאלת פרשנותו הראויה של סעיף 6002 וקבע את היסודות ל"חסיון השימוש" של מי שסירב להעיד בטענה שדבריו עלולים להפליל אותו ואשר עדותו נכפתה עליו בצו של המדינה, באומרו: The privilege has never been construed to mean that one who invokes it" Against being forced to give testimony leading to the infliction of cannot subsequently be prosecued. Its sole concern is to afford protection Penalties affixed to... Criminal acts '. Immunity from the use of , affords this protection. It prohibits the prosecutorial authorities from compelled testimony, as well as evidence derived directly therefrom Using the compelled testimony in any respect, and it therefore insures That the testimony cannot lead to the infliction of criminal penalties on (שם, בעמ' 453; ההדגשה שלי - ד' ל') ". The witness אשר להיקף השימוש שניתן לעשות בראיה, קבע בית המשפט: ,this total prohibition on use provides a comprehensive safeguard" barring the use of compelled testimony as an 'investigatory lead', and . Also barring the use of any evidence obtained by focusing investigation( 460ibid., at) "on a witness as a result of his compelled disclosures הילכת [77] kastigar אף הנהיגה קיומו של "הליך שימוע מקדמי" המכונה: "kastigar hearing" ומשמעו, משהוכיח הנאשם שעדותו ניתנה תחת חיסיון, עובר הנטל הכבד על התביעה לראות שראיותיה אינן נגועות במובן זה שהן באות ממקור לגיטימי ועצמאי.61. מאז פרשת [77] kastigar ניתנו מספר החלטות פדרליות שדנו בנושא איסור השימוש הראייתי ובהבחנה שבין "שימוש ראייתי" האסור ל"שימוש לא ראייתי" שהוא ככל הנראה אפשרי וכן בידע שרוכשת התביעה כתוצאה מהגישה אל העדות הכפויה (על ההבחנה בין שימוש ראייתי לשימוש שאינו ראייתי ראה ביתר פירוט במאמרו של .rev .L . Tex 56"incrimination, immunity and watergate-self" ,k. Strachan וראה גם פרשת (. 791[80] (1990) u.s. v. North(78-1977) כך בפרשת [81] (1973) u.s. v. Mcdaniel ביטל בית-משפט מדינתי לערעורים משפטו של נאשם עקב כך שהתובע במשפט זה קרא העתק של עדות שמסר הנאשם לפני Grand jury פדרלי. בית המשפט קבע כי אפילו השיגה התביעה מקורות מידע עצמאיים,

--- סוף עמוד 293 ---

אין להתעלם מן העובדה שקריאת העדות חדרה לתודעתו של התובע והשפיעה בדרך זו או אחרת על המשפט. בית המשפט הציע שבגדר המושג "שימוש" בסעיף 6002 ייכללו עזרה במיקוד החקירה, החלטה ליזום תביעה, סירוב לעיסקת טיעון, פירוש של ראיות ותכנון חקירה נגדית, כמו גם תכנון אסטרטגיה משפטית. בפרשה אחרת - [82] (1973) united states v. Dornau- ביטל בית המשפט במחוז ניו-יורק כתב-אישום, משהתברר כי תובע המחוז קרא נוסח עדות שחל עליה חיסיון מפני שימוש. הנאשם בפרשה זו חויב להעיד בהליך של פשיטת-רגל המעניק חיסיון דומה לזה הניתן בסעיף .6002 בית המשפט קבע, בעמ' 687, כי זכות החיסיון אוסרת שימוש ראייתי בכל מובן: ,...once the subject matter was touched upon in the privileged testimony" and the prosecuter had read it, he could have used it in a variety of ways In this criminal prosecution. The possibility of such use, and the Holding in this case that the defendants were denied the constitutional impossibility of clearly showing that the use did not occur calls for the ."protection that their silence would have given them בפסיקה חדשה יחסית - פרשת [80] north הנ"ל - ניתן צו המחייב חבר לשעבר של המועצה לביטחון לאומי להעיד לפני ועדות החקירה שהוקמו לחקירת שאלת מכירת נשק סודית מארצות-הברית לאיראן והגעתו של הנשק למורדים שנלחמו בניקראגואה (האירועים הידועים כ-"iran contra affair"). בית המשפט החזיר את הדיון לבית-משפט במחוז, משקבע כי לא נערך שמוע כנדרש על-פי הילכת [77] .kastigar בפסקXXX הדין מביא בית המשפט מספר דוגמאות משלו מהו שימוש ראייתי אסור: Compelled testimony could indicate which witnesses to call, and in what" order. Compelled testimony may be helpful in developing opening and (שם, בעמ' 857-858). Closing argumen ובהמשך: In our view, the use of immunized testimony by witnesses to refresh" their memories, or otherwise to focus their thoughts, organize their Indirect evidentiary not nonevidentiary use. This observation also applies testimony, or alter their prior or contemporaneous statements, constitutes . To witnesses who studied, reviewed, or were exposed to the immunized"testimony in order to prepare themselves or others as witnesses (שם, בעמ' 860).באותו עניין ראה גם [83] (1991) ,u.s. v. Poindexterוראה את הביקורת הקשה שנמתחה על הגישה המתוארת בשני פסקי הדין הללו: l. E. Walsh, final (1993) report of the independent councel for iran contra mattersוכן ראה .[84] (1994) .v .s.u koon

--- סוף עמוד 294 ---

לסיכום גישה זו: על החוקר המשטרתי ועל התובע חל איסור מוחלט להיות מודעים לתוכן העדות המוגנת, כדי שלא ייעשה בה שימוש כלשהו במשפט פלילי, ישיר, עקיף או נגזר.דחיית הגישה האמריקנית.62אכן, אין מניעה להיזקק לצורך פרשנות חוק לחוקים זרים ולפסיקה זרה ואף לקבל השראה משיטות משפט אחרות מקום בו אין במשפט המקומי תשובה לבעיה שעל הפרק, אך לעניין זה, מקום שאין קרבה היסטורית בין הדינים, צריך שתהא לפחות "קרבה ערכית" בין הוראות הדין, היינו: הגישה האמריקנית יכול שתתקבל כאשר נימוקי ההלכה בעניין פלוני יפים הם גם לעניין הנדון בארץ. אולם אין להיזקק למקורות אחרים כאלה בכל מחיר. יש שאפילו הבסיס הערכי של שיטת המשפט הזרה ושלנו דומה, כפי שבוודאי המצב בזיקות שבין ארצות-הברית וישראל, ובכל זאת המשקל היחסי שניתן לערכים שונים בכל אחת משיטות המשפט שונה הוא. נוסחאות איזון שונות משקפות את השוני במעמד החברתי הניתן בכל אחת משיטות המשפט לאינטרסים השונים. אסביר: החברה האמריקנית עברה ועוברת בשנים האחרונות "מהפכה פרוצדורלית" הקשורה למבנה החברתי המיוחד ולמציאות הקיימת שם, ובמסגרתה ניתנת עדיפות כמעט אבסולוטית לזכויותיו של נאשם. אינני רואה להיכנס לסיבות ולנסיבות שהביאו למצב דברים זה, ואסתפק בדוגמאות מספר. כך למשל נקבע כי ראיה אשר הושגה באמצעים פסולים או כתוצאה מחיפוש בלתי חוקי - אינה קבילה. באופן דומה נקבע כי כל הצהרה שנתקבלה תוך הפרת זכותו של נאשם לסניגור אינה קבילה כראיה (ראה א' הרנון, "על זכות השתיקה" משפטים א (תשכ"ח-כ"ט) 95, 99).על חסרונה הבולט של השיטה האמריקנית עמד המשנה לנשיא אלון בדבריו:"...אין שיטה של עשיית צדק בפלילים, המעריכה את האמת מעל לכל שיקול אחר. . . לפי שיטה זו (השיטה האמריקנית - ד' ל') נקבעת איפוא האמת המשפטית, היינו זיכוי הנאשם בדין, מתוך שיקולים של מדיניות משפטית בדבר שמירת כבוד האדם וזכויותיו, תוך התעלמות מהאמת העובדתית הגלויה על פניה, כגון במקרה של מציאת סם כתוצאה מחיפוש בלתי חוקי, שאזי אשמתו של הנאשם אינה מוטלת בספק" (ד"נ 9/83 בית הדין הצבאי לערעורים ואח' נ' ועקנין [3] , בעמ' 854; ההדגשות שלי - ד' ל').בישראל כידוע לא נתקבלה תורת "פרי העץ המורעל", וככלל ההלכה היא כי אמצעים פסולים, שננקטו לשם השגת ראיה הכשרה כשלעצמה, אינם פוסלים את הראיה..63תורת "פרי העץ המורעל" הנוהגת בארצות-הברית מלווה את החשיבה העומדת מאחורי חקיקת סעיף .6002כך, למשל, בפרשת (1983) pillsbury co. V. Conboy [85] הביע שופט בית המשפט העליון blackmunאת עמדתו, כי ההגנה במקרה של עדות כפויה זהה להגנה הניתנת במקרים של ראיה שהושגה באמצעים פסולים. כשעדות מפלילה

--- סוף עמוד 295 ---

נמסרת תחת כפייה, התיקון החמישי אוסר על השימוש בה ובפירותיה. כוונתו של בית המחוקקים, כפי שהשופט blackmunפירש אותה, הייתה יישום דוקטרינת "פרי העץ המורעל" לתוך המילים any information directly or indirectly derived from"" such testimonyשבסעיף .6002יתרה מזו. סעיף 6002אינו דומה בנוסחו או במבנהו לסעיף 14לחוק ועדות חקירה הישראלי. המחוקק האמריקני צמצם את החיסיון המוענק בסעיף 6002כפי הדרך שנראתה לו באופן שיחול על הליך פלילי בלבד, רק על עדות של נאשם ולא באופן אוטומטי. עיון קפדני בסעיף האמריקני מעלה כי הוראת הסעיף אינה מעניקה את הפריווילגיה של החיסיון מפני ועדת החקירה לעד סתם, אלא רק לנאשם פוטנציאלי החושש מפני הפללה עצמית. לא זו אף זו. החיסיון בסעיף 6002מוענק רק לאחר שהנאשם ביקש אותו, לאחר שסירב לוותר על זכותו כנגד הפללה עצמית וסירב בשל כך למסור עדות.הנה כי כן, סעיף 6002אכן מעניק לנאשם את "חסיון השימוש" אולם אך ורק בהשר של משפט פלילי. אין מניעה, לפי הגישה האמריקנית, לעשות שימוש זה או אחר בעדות במשפט אזרחי, למשל. משכך, הרי שהחיסיון המוענק ממילא אינו מעניק לנאשם את אותו היקף החיסיון שהיה מוענק לו אילו היה שומר על זכות השתיקה.אשר למגבלה זו של החיסיון יפים דבריו של השופט rehnquist:This court has never held, however, that the fifth amendment requires" Immunity statutes to preclude all uses of immunized testimony. Such a Does not extend to consequences of a noncriminal nature, such as threats requirement would be inconsistent with the principle that the privilege . Of liability in civil suits, disgrace in the community, or the loss of"employment .64בשונה, מעניקה הוראת סעיף 14הישראלי, כפי ניסוחה, חיסיון רחב במובן זה שהחיסיון חל על כל הליך משפטי, אם עסקינן בהליך פלילי, אזרחי או בהליך משמעתי. עוד מעניק סעיף 14 את זכות החיסיון לכל עדות שניתנה לפני ועדת החקירה, ואין נפקא מינה מי הוא מוסר העדות: עד סתם, מי שהעיד תחת אזהרה או מי שהעיד לפני ועדת החקירה והפך מאוחר יותר לחשוד במשטרה או לנאשם במשפט. כמו כן, החיסיון המענק בסעיף 14 הוא אוטומטי, ואין מוסר העדות צריך לבקשו.אף משום השוני הלשוני והמבני שבין הסעיפים, אין "להלביש" את החיסיון הניתן על-פי סעיף 6002על החיסיון המוענק בהתאם להוראת סעיף 14, ואין "לערב מין בשאינו מינו", אחרת נמצא עצמנו מעניקים הגנה רחבה אף יותר מזו שהמחוקק האמריקני התכוון לה. על המשפט הישראלי לבחור ב"שביל הזהב" המתאים לו, בדרך איזון משלו, שיש בה כדי להתאים ללשונו, לרוחו ולמטרתו של החוק ומדיניות השיפוטית הראויה בארץ. בסופו של דבר צריכה ההחלטה להיות תואמת להשקפות הציבור הישראלי, למציאות החברתית בארץ ולמכלול ערכיה שעשויים להיות דומים או שונים או בסדרי עדיפויות אחרים.

--- סוף עמוד 296 ---

משפט שלאחר ועדת חקירה.65בישראל, הקמתה של ועדת חקירה אינה פוסלת העמדה לדין לאחר מכן, וכשם שאין בהקמת ועדת חקירה משום פסילת הליך פלילי מאוחר, כך אין במשפט פלילי משום פסילת הקמתה של ועדת חקירה מאוחרת (ראה: בג"צ 152/82 אלון נ' ממשלת ישראל (להלן - עניין אלון [4] )). חסינות מפני העמדה לדין מציעה תמריץ לעבריינים להופיע לפני ועדת החקירה ולזכות בחסינות המונעת מיצוי הליכים עמם. לא ייתכן, שוועדת החקירה תשמש לעבריין "הליך מקלט" במובן זה שכל חומר ראייתי או עדות שיבואו בין כתליה יזכו לחסינות מוחלטת. פריווילגיה זו יכולה שלא להינתן, ועדיין ייעשה צדק.גישה, המעדיפה את אינטרס הפרט עד כדי סיכולו של כל הליך משפטי מאוחר, אף אינה משקפת את כוונת המחוקק כפי שהיא מסתברת מהוראות שונות בחוק ועדות חקירה עצמו. זוהי המסקנה המתחייבת מלשון סעיף 14 עצמו -"עדות שנמסרה לפני ועדת חקירה... לא תשמש ראיה בהליך משפטי...".ומהוראת סעיף 22 הקובעת לאמור -"דין וחשבון של ועדת חקירה לא ישמש ראיה בכל הליך משפטי".כך תלמדנו אף הוראת סעיף 21 לחוק, הקובעת כי משהעלה דין-וחשבון של ועדת חקירה חשד שפלוני עבר עבירה, אך הוחלט שלא להעמידו לדין, יודיע היועץ המשפטי לממשלה, לבקשת אותו פלוני, מהם נימוקי החלטתו. סעיף זה נועד למנוע מצב שבו ישמשו מסקנותיה של ועדת חקירה בסיס ל"הרשעה ציבורית", בלי שאשמתו של פלוני הוכחה בין כותלי בית המשפט.אף בהתאם להוראות החוק, אין מניעה לקיים משפט שלאחר ועדת חקירה. יתרה מזו, אי-העמדה לדין בעקבות קיומה של ועדת חקירה פוגעת פגיעה של ממש באמון הציבור ברשויות השונות. אי-העמדה לדין עלולה ליצור מסר סותר ומבלבל בקרב הציבור: מחד גיסא, עשוי הציבור להניח שאי-העמדה לדין - לאחר שהוקמה ועדת חקירה שבדקה את העניין אך לא ראתה להמליץ על כך - כמוה כהכרזה על חפותו של הנחקר ועל "תומתה" של הפרשה כולה. מאידך גיסא, עשוי הציבור להבין שדווקא נציגי החוק או אנשי ציבור שסרחו מחוסנים מפני עולו של הדין ונטל העונש.ככל שמעמדו של החשוד רם וחשוב, כך תגבר הנטייה ל"פתור" ו"לפטור" (תרתי משמע) את מעשיו באמצעות פתרון הפלא של ועדת חקירה ולהימנע מקיום משפט שיש בו כדי למצות את הדין עם הנאשם ולעשות צדק עם הציבור..66פרשנות האוסרת על החוקר המשטרתי או על הפרקליט לקרוא את דו"ח ועדת החקירה המתפרסם ברבים או לעקוב אחר הפירסום הרב הניתן לדיוניה ולמסקנותיה של ועדת החקירה בתקשורת, מאיינת כל אפשרות, ולו תאורטית, לפתיחת הליך משפטי כלשהו לאחר שהוקמה ועדת חקירה, אפילו זו הסיקה מסקנות מחשידות והציעה פתיחת

עמוד הקודם1...78
9...45עמוד הבא