--- סוף עמוד 260 ---
המבטיחות תשואה ריאלית יפה ומבטיחה. מול פיתוי זה היה על הבנקים להתמודד בפיתויים משלהם. כך קמה והתפתחה תופעת ויסות מניות הבנקים, תחילה בקול דממה דקה, ובהמשך בעוצמה רבה והולכת עד שהיא מאבדת שליטה.על מציאות סוערת, בלתי נשלטת זו, על התסיסה הרוחשת, הלוחשת והגועשת של הכלכלה בכלל ושל שוק ההון בפרט באותן שנים עמדו בעדותם שניים מהמופקדים אז על הרשויות האחראיות לניהול הפינאנסי של משק המדינה. אומר העד יקיר פלסנר, המשנה לנגיד בנק ישראל, בנושא הרווחיות באותם ימים כדברים הבאים:
"אני רוצה להגיד לך דבר שאולי ישמע לך מאד אפיקורסי. אני לא חושב שמישהו במערכת העסקית במדינת ישראל ידע כמה הוא מרויח וכמה הוא מפסיד בשנים האלה. מערכת החשבונאות איבדה את כל הערך שלה באינפלציות האלה ולכן בזמן אמיתי אני בכלל לא מאמין שמישהו ידע אם הוא מרויח או מפסיד, כמה הוא מרויח או כמה הוא מפסיד".
אמרתי לעיל כי על פני השטח נראו הדברים מלבלבים ופורחים, והרווחים ביכול שהפיקו תושבי המדינה היו יפים ומבורכים, אולם אותות הזעזועים הבוקעים ממעמקי המרחב היו כפי שתואר לעיל מבחינה זו, הרווח "המבורך" לאו רווח היה, שכן לא ניתן היה לשמור על ערכו מול האינפלציה הגואה. אשר למצוקת הבנקים, שתוארה לעיל, והקשיים שניצבו בפניהם בשמירת הלימות ההון והתדמית היציבה, אמר מר משה מנדלבאום, נגיד בנק ישראל בתקופה הרלוואנטית לענייננו, שאכן עמדו הבנקים בפני קשיים בלתי נסבלים בשמירה על הלימות ההון שלהם בתנאי האינפלציה בלא חוק מיסוי מיוחד לתנאים אלה. בין היתר התבטא בעדותו לאמור: "אני במקומם הייתי מוסר לממשלה את המפתחות במקום לעשות ויסות אומר להם רבותי אין לנו מקורות - ההון שלנו נשחק אנחנו לא מוכנים כך לעבוד".
הנה-כי-כן, במעמקי הרובד הכללי הראשון שבכתב האישום צופים אנו במציאות כלכלית סוערת וגועשת, במבוכה, בטשטוש מערכות בין אור וצל, באי-ודאות
16. כשמשקיפים אנו בראייתנו התלת-ממדית אל תוככי הרובד השני שבכתב האישום, דהיינו: סיפור האישום הראשון ויכולת הבנקים לעמוד בהתחייבויותיהם, מצטיירת לעינינו תמונה שהייתי מגדיר אותה כפסטורלית אך הרת סכנה. נראות במרחב דמויות שהייתי מדמה אותן לקבוצת מפלס הרים העושים את דרכם אט אט אלי פסגות לא נודעו. הראשונים, מפלסי הדרך אל היעד, הם הוותיקים והמנוסים, הנחשונים והנועזים, בעלי הניסיון והידע ההולכים בראש המחנה, עושים דרכם במעלה ההר במודע לאי-יציבות הרוחשת וגועשת מאינפלציה תוססת. היגיעו אל היעד וימצאו מענה לבעיות הטורדות את מנוחתם? האם ימצאו הבנקים והבנקאים, הם אותם מפלסי דרך נחשונים, פתרון ראוי למצוקה שאליה נקלעו עת יגיעו לפסגה?