ב. לטענת הנתבעת, בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד - מעסיק. מאחר שהנתבעת היא תאגיד ציבורי זר, לא היתה אפשרות מעשית להעסיק את התובעות בישראל כעובדות של הנתבעת.
בכל מקרה, לתובעות שולם שכר גבוה, העולה על המקובל בשוק התקשורת בישראל, ובפועל זה היווה תמורה מספקת בגין זכויות סוציאליות.
4. בשני דיוני הוכחות העידו התובעות וכן העידה מטעמן גב' חנה הראל, חשבת שכר שערכה את התחשיבים העומדים בבסיס התביעה.
מטעם הנתבעת העיד מנהל השלוחה בישראל, שניידר, אשר במועד הגשת תצהירו שימש כמנהל השלוחה של הנתבעת ברומא. שניידר העיד באמצעות מתורגמן לשפה הגרמנית.
בהקשר זה יש לציין כי הנתבעת הגישה תצהיר של שניידר בשפה האנגלית וכן תצהיר מתורגם לשפה העברית, אולם התצהיר המתורגם נמשך מתיק בית הדין לבקשת הנתבעת ובהסכמת התובעות (החלטה מיום 13.3.17).
מטעם הנתבעת העיד גם מר אילן לוין ששימש בעבר הממונה על השכר באוצר והגיש חוות דעת מטעמה.
דיון והכרעה
5. בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה בין הצדדים התקיימו יחסי עובד - מעסיק, אך למרות קביעה זו, דין התביעה להידחות, מאחר שהתמורה ששולמה לתובעות גילמה בתוכה גם תשלום בעד זכויות סוציאליות.
יחסי עובד - מעסיק
6. נקודת המוצא לדיון היא כי "עובד" הוא מעמד משפטי, סטאטוס, שעליו לא ניתן להתנות. על כן על בית הדין לבחון את מהות היחסים בין הצדדים, על יסוד המבחנים שנפסקו בפסיקה ולאור הראיות שהוצגו בהליך. מסיבה זו, השאלה כיצד הצדדים ראו ביניהם את הקשר היא רק אחד מהמבחנים שעל בית הדין לשקול. לעניין זה נפסק:
"ראשית אדגיש מושכלות ראשונים, לפיהם היותו של אדם 'עובד' הוא דבר הקרוב לסטטוס, ומעמד זה אינו נקבע על פי התיאור שניתן לו על ידי הצדדים אלא נקבע מבחינה משפטית על סמך נסיבות המקרה כהווייתן. לשם הכרעה בשאלה יש לבחון את מהות היחסים שנוצרו הלכה למעשה, והכל תלוי במכלול הסממנים ועובדות המקרה הספציפי." (ע"ע ארצי) 176/09 מואב - תפנית וינד בע"מ, [פורסם בנבו] (9.11.10); ר' גם עניין צדקא).
7. המבחן המקובל כיום בפסיקה לשם בחינת קיומם של יחסי עובד - מעסיק הוא "המבחן המעורב", אשר היסוד המרכזי בו הוא "מבחן ההשתלבות", בו נבדקת מידת השתלבותו של "העובד" במפעלו של "המעסיק" (בג"צ 5168/93 מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ (4) 646 (1996); ע"ע (ארצי) 43175-11-11 אשר ויצמן ד. יער חקירות בע"מ – חורש, [פורסם בנבו], 25.6.18). בנוסף נעזרים בתי הדין במבחני משנה נוספים, כגון שאלת קיומו של קשר אישי, מבחן הפיקוח, הכח לשכור ולפטר עובדים, מקום ביצוע העבודה, מי מספק את כלי העבודה, הסכמת הצדדים לגבי אופן ההעסקה, צורת תשלום השכר ואופן ניכוי מס הכנסה ותשלומים לביטוח לאומי.
יישומו של מבחן ההשתלבות נעשה בבחינת הפן החיובי והפן השלילי.