דיון והכרעה
43. נקדים ונדון בטענותיו של התובע הנוגעות לפגמים שנפלו בהליך השימוע ובאופן פיטוריו ולאחר מכן, נדון בטענתו כי הוטרד מינית וכי הנתבעת לא פעלה כנדרש ממנה לנוכח מעשים אלה.
הליך השימוע
44. רבות נכתב על אודות חשיבות הליך השימוע והרציונל העומד מאחוריו (ע"ע 1027/01 ד"ר יוסי גוטרמן נ' המכללה האקדמית עמק יזרעאל. 07.01.03): לעובד שעומד מול האפשרות לאבד את מקום עבודתו, הזכות לדעת בפירוט מהן הטענות המופנות כלפיו על מנת שיוכל להתגונן בפניהם כראוי. זכות זו, שמגלמת למעשה את הזכות להליך הוגן, היא האבן הראשה בהליך שעל המעסיק לנהל בתום לב ובנפש חפצה.
45. במקרה דנן, מצאנו כי קיים פער שלא ניתן להלום אותו, בין האופן המפורט בו נוסח הזימון לשימוע, לבין האופן בו התקיימה ישיבת השימוע עצמה, ובמה דברים אמורים?
מיד בתחילת הישיבה, דרש התובע, באמצעות רעייתו שייצגה אותו בהליך, לקבל פירוט של כל המעשים שיוחסו לו. מפאת חשיבות העניין, נשוב ונצטט את החלקים הרלוונטיים מתוך מכתב השימוע כלשונו:
" 1. החברה שוקלת להביא לסיום עבודתך, מהטעמים הבאים:
1.1 התפרצויות קשות כלפי עובדים, מנהלים ובעלי החברה, הכוללות, זריקת חפצים, טריקת דלתות, איומים, תוך הפעלת טרור של "ממש".
1.2 היעדרויות חוזרות ונשנות מהעבודה, ללא כל הצדקה וסיבה, תוך שנראה כי הינך פועל בצורה זו על מנת שיפטרו אותך.
1.3 התנהגותך כאמור גורמת לשיבוש חמור של סדרי העבודה, פוגעת ביכולת החברה להתחייב בפני לקוחותיה ומגיעה כדי הפרת משמעת חמורה."
ובהמשך:
"4. ממועד קבלת הזמנה זו ועד קבלת החלטה בעניינך הינך מתבקש לשהות בחופשה בתשלום על חשבון החברה, ללא פגיעה בצבירות ימי החופשה שלך. למען הסר ספק מובהר בזאת, כי הוצאתך לחופשה נעשית על פי עצה שקיבלנו מאת היועץ המשפטי של החברה ולאור התנהגותך החמורה כלפי עובדים והחובה של החברה לשמור על שלומם, בפרט לאור האירועים האחרונים, וזאת מבלי לפגוע בצורה כלשהי בקיום ישיבת השימוע בעניינך בצורה מכובדת וראויה, בלב פתוח ובנפש חפצה. במידה והחברה תחליט שלא לפטרך תשוב לתפקידך ולעבודתך כסדרה"
46. מהאמור לעיל, עולה כי לנתבעת היו טענות קשות וחמורות ביחס להתנהגותו של התובע, והדבר ניכר מהאופן החריף בו נוסחו הדברים: "הפעלת טרור של ממש", "היעדרויות חוזרות ונשנות מהעבודה", "פגיעה ביכולת החברה להתחייב בפני לקוחותיה" ו"הפרת משמעת חמורה". החומרה היתרה שהנתבעת ייחסה במכתב הזימון קיבלה ביטוי מעשי, שכן התובע אף נדרש לשהות בביתו בחופשה כפויה (בתשלום), וזאת כדי "לשמור על שלומם" של יתר העובדים.
47. לאור חומרת הטענות שהופנו כלפיו, היה התובע זכאי לקבל מהנתבעת פירוט של כל אותם מעשים ומחדלים, על מנת שיוכל להתגונן כראוי. פירוט כאמור, צריך היה לכלול דוגמאות קונקרטיות להתנהגות החמורה שיוחסה לו, שהוגדרה כ"טרור של ממש", לרבות תאריכים, פירוט אירועים ספציפיים ותלונות שהוגשו בעניין; כך גם לגבי הטענה על אודות היעדרויותיו הרבות לכאורה, שהובילו לשיבוש העבודה בנתבעת.
הדבר לא נעשה, ודרישתם של התובע ורעייתו לקבל דוגמאות נענתה ע"י היועץ (שהוגדר "הדובר" בתמלול) כך: "... אז שימוע משמעותו להגיד מה המעסיק מרגיש לדעתו, הוא לא חייב לתת הוכחות ביום זה, בשעה זה [כך במקור – א.ש.], ולראות האם יש איזה שהיא דרך שהצדדים יכולים להגיע למצב שיוחאי ימשיך בעבודה. אז לכן, אין חשיבות אם ביום ג', ל-דעתנו [...] אין חשיבות אם ביום שלישי, 12 למאי הוא אמר לו ככה או ככה [...] זה בפורום אחר, בבית משפט" (עמוד 3 לתמלול מול שורה 24 ואילך).
48. כשרעייתו של התובע התעקשה לקבל דוגמאות קונקרטיות, השיב לה היועץ: "אני לא צריך לתת דוגמאות" וכשרעיית התובע השיבה לו כי הוא טוען טענות בלי שום דבר מאחוריהן, השיב לה: " [...] זה לדעתך, הטענות ה- הן אינן מבוססות, אז את יכולה להגיד "חברים הטענות שלכם לא מבוססות". ובהמשך, כשטענה בפניו כי מדובר בהשמצות של ממש, השיב לה כי פה זה לא רוסיה ואפשר לחשוב מה שרוצים, ואם היא חושבת שמדובר בהשמצות, היא יכולה להגיש תביעת לשון הרע (עמ' 4 לתמלול מול שורה 19 ואילך).