5. טיוטת החוזה שלא נחתמה ועקרונות ההתנהלות בפועל
5.1 בחודש פברואר 2015 שלח מר שוחט לחתימת הנתבעים טיוטת חוזה. (נספח 17 לתצהיר ת/2). הטיוטה הוכנה על ידי עו"ד ישראלי. מר אור אישר בעדותו כי שוחח עם עורך הדין שהכין את הטיוטה. לפי הרשום בטיוטה הצדדים גמרו אומר להקים בחלקים שווים שותפות או חברה שתירשם בארה"ב (ותכלול את השם NOGA USA ), שתפקידה לשווק את האריחים המעוצבים בארה"ב ורווחיה יחולקו בשווה בין הצדדים. ס' 5 קבע כי העקרונות שיחולו על התאגיד שיקום יהיו על בסיס ההסכמה המפורטת ל"תקופת הביניים", אבל רק חוזה חתום יחייב את התאגיד. עד להקמת החברה (להלן "תקופת הביניים ") , כל צד יתרום את חלקו להצלחת שיתוף הפעולה –החברה התובעת תשלח את הסחורה לארה"ב וסטונמאר תשווק אותה בארה"ב. מהתמורה שתתקבל יוחזר לחברה התובעת מחצית ממחיר הסחורה שנשלחה מויטנאם , וכן יוחזרו הוצאות המשלוח לארה"ב, ולנתבעת יוחזרו מחצית ממחיר הסחורה שנשלחה מויטנאם והוצאות השחרור מהמכס וההובלה עד לקונים בארה"ב.
בשל חשיבות המונח של "מחצית ממחיר הסחורה שנשלחה מויטנאם" ,אציג את הנוסח המקורי שבטיוטה – " Half of the price of the Merchandise at the time it is shipped out of the factory in Vietnam "
הסכום שיוותר מהתמורה יחולק באופן שווה בין הצדדים. סחורה שלא תמכר תהיה שייכת לחברה התובעת. הטיוטה לא נחתמה.
5.2 בחודש פברואר 2015 בקר מר שוחט בארה"ב אצל מר קטן, ומר קטן מסר בידו הערות לטיוטה (נספח ו' לנ/3). בין היתר צוין בדף ההערות כי יש להבהיר את הסעיפים המתייחסים ל"תקופת הביניים", אך לא פורט מה דורש הבהרה. מר שוחט מסר כי בביקור זה סבר בעקבות התנהלות מר קטן כי במרץ 2015 תפתח החברה המשותפת. לא נפתחה חברה משותפת ולא נחתם החוזה.
5.3 בפועל הצדדים התנהלו בפועל ללא חתימה על חוזה מאוקטובר 2014 עד אוקטובר 2015 , מהלך תקופת הפעילות, עד שהפסיק שיתוף הפעולה ביניהם. במהלך תקופת הפעילות הצדדים שתפו פעולה ומוצרי התובעת נמכרו על ידי הנתבעת בארה"ב. התובעת שלחה באוקטובר 2014 שתי מכולות ממחסניה בארץ לנתבעת. במאי –יולי 2015 שלחה החברה התובעת 4 מכולות נוספות מויטנאם לנתבעת כשהנתבעת שלמה את ערך מחציתן. התובעת שלחה שתי מכולות נוספות מויטנאם לארה"ב באוקטובר 2015 שבסופו של דבר לא שוחררו לטובת הנתבעת, כפי שיפורט בהמשך. הצדדים בקרו האחד את רעהו במהלך התקופה, שוחחו בנושא ההתחשבנות ביניהם, וברור שהתנהלה ביניהם מסכת יחסים מסוימת, לפי עקרונות מסוימים, הגם שלא ברורים עד תומם.
5.4 אומנם טיוטת החוזה לא נחתמה, אך הצדדים התכוונו להחיל על עצמם את עקרון השיתוף בעלויות ספציפיות וברווחים. בטיוטת החוזה, בחלק שהתייחס לעקרונות בתקופת הביניים, עד להקמת התאגיד המשותף, פורט כדלקמן–
א. כל צד יתרום את חלקו להצלחת שיתוף הפעולה.
ב. החברה התובעת תשלח את הסחורה לארה"ב וסטונמאר תשווק אותה בארה"ב.
ג. מהתמורה שתתקבל יוחזר לחברה התובעת מחצית ממחיר הסחורה שנשלחה מהמפעל בויטנאם והוצאות המשלוח לארה"ב .
ד. לנתבעת יוחזרו מחצית ממחיר הסחורה שנשלחה מהמפעל בויטנאם והוצאות השחרור מהמכס וההובלה עד לקונים בארה"ב.
ה. הסכום שיוותר מהתמורה יחולק באופן שווה בין הצדדים.
ו. סחורה שלא תימכר תהיה שייכת לחברה התובעת.