פסק דין
מבוא
1. לפניי בקשה לפירוקה של הראל י.פ.ת.ח. בע"מ (להלן: "החברה") בעילה לפי ס' 257(5) לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג- 1983 (להלן: "הפקודה"), קרי, משיקולי צדק ויושר.
2. החברה היתה עד לחודש אפריל 2018 זכיינית של רשת בתי הקפה "קקאו" והפעילה מטעמה במשך שש שנים שני בתי קפה בטרמינל מקבלי הפנים בנתב"ג.
3. המבקש הינו הבעלים של 49% מהון המניות הנפרע של החברה, ועד לחודש פברואר 2018 כיהן כדירקטור, כמנהל וכבעל זכות חתימה בחשבון הבנק של החברה.
4. בעלת המניות הנוספת, קקאו סנטר ניהול בתי קפה בע"מ (להלן: "קקאו") היא הבעלים של 51% מהון המניות הנפרע של החברה, וכיום היא מנהלת לבדה את החברה לאחר שהרחיקה את המבקש מכל עמדת ניהול.
5. בקשת הפירוק הוגשה על רקע סכסוך מר ונמהר שפרץ בין בעלי השליטה בחברה, המבקש מזה וקקאו מזה.
טענות הצדדים
6. בקצירת האומר, המבקש טען בבקשת הפירוק כי קקאו ומנהליה נישלו אותו ממעמדו בחברה, ביטלו את זכויות החתימה שלו ונטלו את מלוא השליטה בחברה לעצמם. המבקש טען כי הוא חשוף לנזקים כספיים בגין ערבויות כאלה ואחרות שהעמיד בעבר לטובת החברה, ואשר צפויות להיות מחולטות לטובת רשות שדות התעופה. המבקש תיאר בהרחבה כיצד פרץ הסכסוך בינו לבין בעלי מניותיה של קקאו, על רקע מיזם משותף אחר שלו ושלהם, וכיצד האשימו אותו שותפיו ללא כל הצדקה בנטילת כספים שלא כדין מקופת החברה. הסכסוכים הולידו הליכים משפטיים נוספים בין הצדדים. בנוסף ציין המבקש כי החברה הגיעה ממילא לסוף דרכה שכן בחודש אפריל 2018 תסתיים תקופת הזכיון שלה בנתב"ג. על רקע כל אלה טען המבקש כי עומדת לו עילת פירוק לפי סעיף 257(5) לפקודה.
7. מנגד, החברה וקקאו הגישו התנגדות לבקשת הפירוק. לטענתן, אין כל עילה לפירוק החברה. מדובר בחברה סולבנטית ורווחית המחלקת דיבידנד לבעלי מניותיה. לדידן של החברה וקקאו, החברה היא שתחליט לגבי גורלה לרבות בדרך של המשך פעילות, ואם יהיה צורך לפרקה, אזיי הפירוק ייעשה בדרך של פירוק מרצון. עוד טענו קקאו והחברה כי סכסוך בין בעלי שליטה בחברה איננו עילה לפירוק החברה וכי המבקש מעל בכספי החברה. עילת פירוק מן הצדק שמורה למקרים קיצוניים ונדירים, שהמקרה הנוכחי איננו נמנה עליהם, במיוחד כאשר עומדת למבקש הפירוק אלטרנטיבה משפטית אחרת להגנה על זכויותיו הנטענות. בנוסף נטען כי המבקש פועל ממניעים זרים שכן הוא מבקש לסכל את החקירה בנוגע למעילה שביצע בכספי החברה וכן בכוונתו לפתוח בנתב"ג עסק מתחרה משל עצמו ולחבל בסיכוייה של קקאו לזכות במכרז עתידי להפעלת בתי קפה בנתב"ג.
דיון והכרעה
8. הבקשה נקבעה לדיון ליום 21.10.2018.
9. ביום 18.10.2018, שלושה ימים בלבד לפני הדיון בבקשת הפירוק, הגישו החברה וקקאו גם יחד תביעה כספית על סך 8,000,000 ₪ נגד המבקש, בה עתרו גם למתן חשבונות ולמינוי רואה חשבון חוקר (ת.א. 44247-10-18).
10. במהלך הדיון שנערך באולם השלימו בעלי הדין את טיעוניהם ומסרו עדכון בדבר מצבה הנוכחי של החברה, לאחר שבחודש אפריל 2018 הסתיים זכיונה להפעלת בתי קפה בנתב"ג. בנוסף נעשה נסיון במהלך הדיון להביא את הצדדים להסכמה כזו או אחרת שתייתר את בקשת הפירוק, אלא שהנסיון לא צלח.
11. הכנ"ר הודיע על התנגדותו לבקשת הפירוק, בנימוק שסכסוך בין בעלי שליטה איננו עילה לפירוק.
12. לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, לרבות השלמת טיעון בכתב לאחר תום הדיון באולם, באתי לכלל מסקנה כי יש להורות על פירוקה של החברה, מטעמי צדק ויושר, וזאת מן הטעמים שיפורטו להלן.
13. עילת הפירוק הנטענת על ידי המבקש היא לפי ס' 257(5) לפקודה. סעיף זה קובע כי בית המשפט רשאי לפרק חברה אם הוא סבור שמן הצדק והיושר הוא שהחברה תפורק. עילת פירוק זה היא בבחינת "עילת שסתום" המתאימה לשורה ארוכה של מצבים, כגון, הקלעות החברה למבוי סתום כרוני, הרס התשתית שלשמה הוקמה החברה, מניעת קיפוח ועושק של בעלי מניות וגם ניהול של חברה תוך ביצוע מעשי תרמית (רע"א 5596/00 סתוי נ' נאחוסי פ"ד נד(1) 149 (18.11.2002) (להלן: "נאחוסי").
וכפי שנאמר בספרה של ציפורה כהן פירוק חברות (תש"ס – 2000) ע' 117:
"עילה זו של פירוק חברה מטעמי צדק ויושר היא "עילת סל", שיכולה להכיל בתוכה כל מקרה, שלדעת בית המשפט הצדק והיושר דורשים את פירוק החברה. הפסיקה הכירה במספר קטיגוריות של מקרים כנכנסות למסגרת זו, אולם היא קבעה מפורשות, שאין זו רשימה סגורה."
ראה גם ע"א 877/07 סיגל גפן ועד 19 אח' נ' ג'ירוטק השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 2.9.2010):
"ס"ק (5) עוסק בעילת פירוק מטעמי צדק ויושר. מדובר בעילת סל, המקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב ביותר (צ' כהן, 117). הוראה זו מנוסחת באופן היוצר מסגרת ערכית, אשר בידי בית המשפט ליצוק בה תוכן ככל הנדרש ..."
14. אכן, סכסוכי שליטה בחברה הם כשלעצמם אינם מהווים טעם מספיק לפירוקה של חברה לפי סעיף 257(5) לפקודה, שכן הדין מאפשר לבעל מניות הרואה עצמו נפגע להגיש תביעה להסרת קיפוח או לסעדים אחרים לפי דיני החברות. יחד עם זאת, במקרה דנן, מעבר לדבר קיומו של סכסוך בלתי פתיר בין שני בעלי השליטה, הרי שהלכה למעשה החברה הגיעה לסוף דרכה מבחינת עסקית. כל תכליתה של החברה היתה ניהול בתי קפה במתחם נתב"ג. תכלית זו באה לקיצה עם תום תקופת הזכיון של החברה בנתב"ג, בחודש אפריל 2018. התוצאה היא שאין לחברה עוד תוחלת או תכלית עסקית של ממש ומדובר בקליפה ריקה מתוכן.
15. במהלך הדיון באולם טענו באי כוחם של החברה ושל קקאו כי לחברה יש נסיון ומוניטין בתחום ההפעלה של בתי קפה, ולכן החברה תשקול להתמודד במכרזים עתידיים לשם הפעלת בתי קפה. דא עקא, מדובר בטענה חסרת בסיס שנטענה מן הפה ולחוץ, שכן המוניטין של החברה הוא מוניטין שלילי ביותר, ותעיד על כך יותר מכל החלטתה של רשות שדות התעופה מיום 14.3.2018 לפסול את קקאו מהשתתפות במכרז להפעלת בתי קפה בנתב"ג, בעטייה של התנהלות החברה (שהיא כאמור חברת בת של קקאו) בעת שזו הפעילה שני בתי קפה בנתב"ג. בגין החלטה זו הגישה קקאו עתירה מנהלית נגד רשות שדות התעופה (עת"מ 40977-03-18).
בתשובה לעתירה טענה רשות שדות התעופה כי הפסילה נעשתה "בשל נסיון רע וחסר שביעות רצון שנצברו עמה" (ס' 1 לתשובה), וכי הנסיון שנצבר בהפעלת בתי הקפה של קקאו "היה רע ומר. העותרת עצמה מודה בהקשר זה כי רשימת התלונות הרבות שהצטברו בכל תחום אפשרי- החל מביקורות תברואתיות חמורות ביותר, דרך הטעייה בוטה של צרכנים והפקעת מחירים, וכלה בהתנהלות בלתי ראויה ובלתי מקובלת כלפי נציגי רש"ת- הן אכן 'תלונות כבדות משקל המתארות דרך התנהלות שאינה מקובלת על העותרת ואינה מאפיינת אותה ואת בתי הקפה הנושאים את שמה המסחרי.'" (ס' 3 לתשובה).
בסופו של יום, בהסכמתה של קקאו עצמה, העתירה נדחתה ביום 26.3.2018 והיא חוייבה בתשלום הוצאות משפט בסך 20,000 ₪. ודוק: באותה עתירה גוללה קקאו את האשמות שהועלו נגדה על ידי רשות שדות התעופה, על לא אחרת מאשר החברה שבעניננו (יחד עם המבקש), כעולה מן האמור בס' 35 לעתירה.
עינינו הרואות: הטענה כאילו לחברה יש נסיון שראוי לנצלו לטובת השתתפות במכרזים אחרים, דינה להדחות, משום שבחברה דבק מוניטין שלילי. יתר על כן, הרושם המתקבל הוא כי טענה זו הועלתה אך ורק כתירוץ מדוע יש להותיר את החברה כחברה פעילה, חרף העובדה שפעילותה העסקית הסתיימה זה מכבר עוד בחודש אפריל 2018.
16. לכך יש להוסיף כי הרושם המתקבל הוא שקקאו מבקשת למנוע את פירוקה של החברה רק על מנת לבוא חשבון עם המבקש, תוך שהיא רותמת את החברה, שלמבקש יש 49% ממניותיה, כפלטפורמה נוספת להגשת תביעות נגד המבקש. תעיד על כך העובדה שתביעתה של החברה נגד המבקש הוגשה בדיוק שלושה ימים לפני הדיון בבקשת הפירוק. ברי כי הרצון של בעל מניות אחד לבוא חשבון עם בעל מניות אחר, תוך רתימתה של החברה המשותפת כפלטפורמה לשם השגת מטרה זו, איננו מצדיק את מניעת פירוקה של חברה שהיא חסרת כל פעילות אמיתית ואיננו מהווה טעם להותרתה כאישיות משפטית פעילה.
17. גם העובדה שהוגשה לאחרונה תובענה ייצוגית נגד החברה (ת"צ 43847-07-18), אינה מצדיקה המנעות מפירוקה, שכן ניתן לברר את הטענות נגד החברה גם במסגרת הליכי פירוק.
18. זאת ועוד. החברה נעדרת נכסים של ממש, וגם עובדיה פוטרו זה מכבר. לטענתן של החברה וקקאו, אין לה גם חובות של ממש. מדובר איפוא בקליפה ריקה מכל תוכן, ואין כל אינטרס מסחרי או ציבורי במניעת פירוקה, שכן פירוק כזה לא צפוי לפגוע בצדדים שלישיים כלשהם.
יפים לעניננו דברי בית המשפט בה"פ (מחוזי ת"א) 35304-09-13 עוזי בן חיים נ' שלום זיידלר (פורסם בנבו, 16.03.2016):
"עם זאת, במקרה שלפניי, על אף שתיאורטית המבקשים יכולים אולי למכור את מניותיהם לצד ג', אין בכך לשלול את הצורך בפירוק החברה. ראשית, כאמור, לחברה אין עובדים או עסקים שיפגעו, ולכן אין אינטרס מיוחד בנמשך קיומה. בנוסף, היחסים בין הצדדים הגיעו לנקודת שפל; ... לאור כל האמור לעיל, המבוי הסתום עליו נקלעה החברה והסכסוך בין הצדדים מזה, והעובדה שאין לחברה עסקים אחרים או עובדים העלולים להפגע, יש מקום להורות על פירוק החברה מטעמי צדק ויושר, מכוח סעיף 257(5) לפקודת החברות."
ראה גם ענין נאחוסי, שם נקבע כי בגדרי שיקול דעתו רשאי בית המשפט ליתן את הדעת, בין השאר, על "היות העסק שהחברה מנהלת פעיל ורווחי; נזק שייגרם למי מן הצדדים ולצדדים שלישיים; מערכת היחסים בין הצדדים ..." (בפסקה 10).
עוד ראה פר"ק (מחוזי י-ם) 32686-01-11 אבי טופז נ' אשדש ניהול עסקים בע"מ (פורסם בנבו, 03.04.2011):
"בין המקרים הכלולים במסגרת שיקולי "הצדק והיושר" בהם ייעתר בית המשפט לבקשה להורות על פירוק חברה, הם מקרים בהם החברה איננה פעילה עוד ואינה מקיימת את המטרות לשמן נוסדה; ... החברה מהווה אך הסכם שותפות בין בעלי מניותיה, ואינה ישות עסקית עצמאית שפירוקה יביא לסיום לא נחוץ של פעילותה הכלכלית; החברה היא חברת "בועה" החסרה תשתית מסחרית; והמשך ניהולה של החברה נקלע למבוי סתום ... או כאשר מדובר בחברה שהיא למעשה שותפות" (בפסקה 8)
וכן:
"מקרים נוספים בהם יורה בית המשפט על פירוק החברה הם כאשר קיום החברה ידרוש פיקוח שיפוטי בלתי סביר על ענייניה; העדרם של נושים, עובדים או צדדים אחרים אשר עתידים להיפגע מפירוק החברה;" (שם).
19. אכן, לחברה ולקקאו יש טענות קשות נגד המבקש, אלא שטענות אלה יכולות להתברר גם במסגרת פירוק של החברה, על ידי בעל תפקיד נייטראלי, ופירוקה של החברה לא ימנע בירור שכזה. נהפוך הוא, בידי מפרק נתונות מטבע הדברים סמכויות חקירה ודרישה שכיום אינן נתונות לא לחברה וגם לא לקקאו.
20. אשר על כן ומכל הטעמים אשר פורטו לעיל, ניתן צו לפירוקה של החברה.
21. נוכח הסכסוך הקשה בין בעלי המניות, מן הראוי למנות לחברה מפרק נייטראלי שאין לו כל זיקה למי מבעלי המניות. כונס הנכסים הרשמי יודיע לבית המשפט תוך 7 ימים את מי הוא מציע למנות לתפקיד המפרק. עד למסירת הודעה כאמור, כונס הנכסים הרשמי ישמש כמפרק זמני של החברה.
22. קקאו תישא בהוצאות המבקש בסך של 7,500 ₪.
23. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ט, 25 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.
חגי ברנר