פסקי דין

תא (ת"א) 12472-02-16 שמחה ברק נ' משה גיל מלכה - חלק 3

17 אוקטובר 2018
הדפסה

מהתנועות בדפי חשבון הבנק, עולה שהנתבע עירב באותו חשבון את כספי ההשקעה ואת הוצאותיו, ובפועל שימשו כספי ההשקעה של התובע את צרכי הנתבע וחברותיו. בהקשר זה מוסיף התובע וטוען, כי ביום 26.3.2015 ובטרם הפקדת 1,500,000 ₪ מכספי ההשקעה הייתה יתרת החשבון של טריידאופשנז על סך של 16,320 ₪ בלבד. דהיינו, לנתבע לא היו מקורות כספיים למימון ההוצאות שפורטו לעיל. משום כך הפעיל הנתבע לחץ על התובע להגדיל את השקעתו כדי לממן את ההוצאות האמורות. עוד טוען התובע, כי בתצהיר שהגיש הנתבע לתמיכה בבקשה להקפאת הליכים, הצהיר הנתבע כי בקופת טריידאופשינז מצויים 400,000 ₪, שעה שהמשקיעים היו זכאים לקבל 1,089,208 $. בכך יש כדי להעיד שהנתבע "שלח ידו בכספו של התובע".

ה. משהחברות בבעלות הנתבע חדלו מפעילותן עקב כניסת תקנות זירת סוחר ותיקון 42 לתוקף, היה על הנתבע להשיב לתובע את כספי ההשקעה לאלתר. כמו כן, היה על הנתבע לשמור את כספי ההשקעה של התובע בחשבון נפרד, ובכל מקרה אסור היה לו לעשות בכספים אלה שימוש לצרכיו, כפי שהודה בחקירתו.

ו. הנתבע ניצל את מצבו הבריאותי הקשה של התובע ואת חוסר ניסיונו בתחום ההשקעות בניירות ערך ומסחר במט"ח ובתחום הפורקס בפרט, כדי להוציא ממנו כספים בהבטחות שווא למימון הוצאותיו. הנתבע לא גילה לתובע אודות שינויי הרגולציה שכבר פורסמו ואשר שללו מהחברות שבבעלותו אפשרות לפעול לאחר כניסת תיקון 42 לתוקף. "הנתבע גזל את כספו של התובע בשעה שידע כי זמנן של חברותיו קצוב, כי הן מנועות מלהמשיך את פעילותן, וכי למעשה גורלן נגזר לכליה". המחדל בגילוי של פרטים מהותיים אלה, שגילויים מחויב מכוח הדין ונסיבות העניין, מקים עילת תביעה אישית נגד הנתבע מכוח הוראות סעיף 12 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים"), בשל ניהול משא ומתן בחוסר תום לב, הפרת חובה למסור מידע שעשוי להיות משמעותי בהחלטה אם להתקשר בהסכם, כמו גם מחמת מצג רשלני. החובה לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב חלה גם על מנהל הפועל מטעם תאגיד ואף אורגן של תאגיד עשוי להתחייב באחריות אישית בגין הפרת עקרון תום הלב.

ז. מעשי ומחדלי הנתבעים כמפורט לעיל, מהווים פעולות ומחדלים בחוסר תום לב, הטעיה, עושק, התקשרות בלתי חוקית ובלתי מוסרית הסותרת את תקנת הציבור ובטלה מכוח הוראות סעיף 30 לחוק החוזים. משבוטלה ההתקשרות על הנתבעים להשיב לתובע את כספי ההשקעה.

ח. מעשי הנתבעים ומחדליהם מהווים רשלנות כאמור בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], גזל כמשמעותו בסעיף 52 לפקודת הנזיקין, והפרת חובת חקוקה כמשמעותה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין. כך הוא גם לגבי הנתבע אשר הציג בפני התובע התחייבויות ומצגים אשר מכוחם מוטלת עליו אחריות אישית.

עמוד הקודם123
4...13עמוד הבא