החלטה (בקשות 14 ו-15)
לפניי בקשתו של נאמן בהקפאת הליכים של דודי בראשי תשתיות בע"מ (להלן: "החברה") למתן הוראות הנוגעת לכספים שהתקבלו בידיו ובקשתו של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "הבנק") למימוש שעבודים ולמינוי כונס נכסים לשם גביית חובות לקוחות החברה. ביום 16.12.18 התקיים דיון בשתי הבקשות במאוחד.
רקע ובקשת הנאמן
1. ביום 4.11.18 הוגשה מטעם החברה בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים. ביום 6.11.18 התקיים דיון ובאותו יום נעתרתי לבקשה ועו"ד י. בר הלל (להלן: "הנאמן") מונה כנאמן.
2. החברה עוסקת בעבודות תשתית, בניה ופיתוח ומתמחה בעבודות חפירה, חציבה, דיפון, ריצוף, גינון, הנחת קווי ביוב וניקוז מים וכד'. החברה הועסקה במספר אתרים כקבלן משנה בעת הגשת הבקשה להקפאת הליכים.
3. ביום 4.12.18 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות (בקשה מס' 15) בגדרה ביקש כי בית המשפט יורה כי הכספים שיתקבלו במהלך ההקפאה כתוצאה מעבודות המתבצעות במהלכה וכי כספים הנובעים או הקשורים בעבודות המבוצעות במהלך ההקפאה, לרבות החזרי בלו על סולר, ישמשו את הנאמן לצורך תשלום משכורות עובדים ולצורך תשלום הוצאות שוטפות.
4. בבקשה צוין כי ביום 30.11.18 נכנס לקופת הנאמן סך של כ-367,000 ₪ המהווה החזר חלקי
של בלו על סולר וכי התקבלה מפרעה בסך של 171,390 ₪ (סכום הכולל מע"מ), בשיק שזמן פרעונו 15.2.19 מחברת בי.או.טי. בניה וניהול בע"מ (להלן: "בי.או.טי.") על חשבון עבודות המבוצעות בחודש נובמבר. נטען על ידי הנאמן כי קיים חשש כבד מאד וכי אם עובדי החברה לא יקבלו את שכרם, הם לא יתייצבו לעבודה והחברה לא תוכל להמשיך בביצוע העבודות בפרויקטים השונים. תוצאת האמור תהיה כי הקבלנים הראשיים (אברות תעשיות בע"מ (להלן: "אברות") ובי.או.טי. מקבוצת מגנזי) עלולים שלא לשלם את הכספים המגיעים לחברה עבור ביצוע העבודות בפרויקטים בנתניה ובקרית גת, שחלקן החלו לפני תקופת ההקפאה והחברה תהיה חשופה לתביעות בגין נזקים ועיכובים כתוצאה מהפסקת ביצוע העבודות. נטען כי ההכנסות שיגיעו כתוצאה מהמשך ביצוע הפרוייקטים בנתניה ובקרית גת ישרתו את האינטרסים של כלל הנושים, לרבות הנושים המובטחים, שכן הדבר יקדם אפשרות של גיבוש הסדר נושים.
5. לטענת הבנק, אין לאפשר לנאמן לנצל כספים שנוצרו עובר למתן צו ההקפאה, אף אם נגבו לאחר נתינתו, לרבות החזרי הבלו, שכן מדובר בחובות המשועבדים לבנק, הזכאי לממשם באמצעות מינוי כונס נכסים, עד שיכוסה מלוא חוב החברה כלפיו. עוד נטען, כי בהתאם לסעיף 350ג(ב) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") ועל הנאמן לדאוג להגנה הולמת לנושה המובטח, על מנת שבית המשפט יימנע מלהתיר לו לממש את הבטוחה.