19. לעניין יציאתו מהארץ, טוען המשיב כי ביום 08.07.2014 נסע עם משפחתו לתאילנד לרגל חגיגת בר המצווה של בנו. מדובר בנסיעה שתוכננה חודשים רבים קודם לכן. אין המדובר בבריחה מן הארץ כפי שטענו כונסי הנכסים, ומטרת הנסיעה היתה ידועה היטב למנהלי החברה. זאת ועוד, כונסי הנכסים לא הציגו כל ראיה בדבר הברחת כספים כלשהם לחו"ל על ידי המשיב, והרי אילו היה נושא על גופו סכום מזומנים כה נכבד (9 מיליון ש"ח), סביר שניתן היה לאתרו בכל ביקורת גבולות מקרית.
20. עוד טוען המשיב כי בעת פתיחת חשבון הבנק של החברה בבנק הדואר ובעת משיכות הכספים, הוא לא יכול היה לצפות את שארע, קרי, שעו"ד שפלר והצוות שנלווה אליו יתייצבו בפתח משרדי החברה ויציגו מצג כאילו הם מוסמכים להשתלט על כל רכוש החברה ופעילותה, מה ששיתק את פעילות החברה וגרם לשמועות ולהסתערות נושים וספקים על שערי החברה. המשיב גם לא צפה ולא יכול היה לצפות את השתלשלות האירועים כפי שארעה בימים 8.7.2014 ו- 9.7.2014, קרי, שאייל רביד ישהה בחו"ל כך שהחברה לא תקבל ממנו שיק של רשת "ויקטורי" וכי הדבר יגרום לאי כיבוד שיקים של החברה ולהגעתו של עו"ד שפלר למשרדי החברה. על כן לא ניתן לייחס למשיב כוונת מרמה כלפיו נושי החברה ואף לא התנהלות בחוסר תום לב.
21. באשר לפתיחת החשבון בבנק הדואר ואי רישומו בספרי החברה, טוען המשיב כי מעולם לא ניסה להסתיר את פעולותיו בבנק הדואר. אי רישום החשבון ומשיכות הכספים ממנו נבעו רק בשל כך שהמשיב לא הספיק לעדכן את מסמכי החברה בפעולות אלה לפני הנסיעה לתאילנד. כחיזוק לטענתו מציין המשיב כי החשבון נפתח כשבועיים עד שלושה בלבד לפני נסיעתו לתאילנד וגם משיכות הכספים התרחשו ימים ספורים עד שבוע בטרם הנסיעה. החל מיום 10.7.2014, עת נמסרו מפתחות משרדי החברה לידי עו"ד שפלר, ממילא כבר לא היתה למשיב כל אפשרות לעדכן את ספרי הנהלת החשבונות של החברה. המשיב טוען כי לא היה חייב לרשום בזמן אמת בספרי החברה את הפעילות בבנק הדואר, שכן על פי הדין, ניתן לעשות זאת בתוך 30 יום. המשיב מפנה בהקשר זה להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג – 1973. על כן, החלטתו לרשום את הפעולות בבנק הדואר רק לאחר חזרתו ארצה, היתה חוקית ולגיטימית ולא היוותה כל הסתרה או התחמקות.
זאת ועוד, לאחר משיכת המזומנים על ידי המשיב לפני נסיעתו לחו"ל, החשבון בבנק הדואר נותר פתוח ואף נותרה בו יתרת זכות של כ – 80 אלף ₪, וכן שיקים דחויים בסכום כולל של כ – 140 אלף ₪, מה שאיננו מתיישב עם כוונה לרוקן את החברה מכספים.
22. באשר לטענת כונסי הנכסים בדבר אי ידיעתו של מר יוסי אגם, חשב החברה, או של עובדי החברה, אודות פתיחת חשבון בבנק הדואר, טוען המשיב כי המדובר בהרחבת חזית פסולה שאין לה זכר בחוות הדעת של רואה החשבון ונה ובבקשת המבקשים, והיא הועלתה לראשונה בעת חקירתו של רואה החשבון ונה. בנוסף, מדובר בעדות שמועה שכן רואה החשבון ונה התיימר להעיד על אי ידיעתו של צד שלישי. כמו כן, הכל נבע מכך שהמשיב לא הספיק לעדכן את אנשי הכספים בטרם יציאתו לחו"ל.