28. הנזקים הנטענים על ידי הזכיינים:
א. נזקי זכיינים 1-3 , בתביעה שכנגד -550,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.9.16 עד ליום התשלום בפועל.
ב. נזקי זכיינים 4-5 , בתביעה שכנגד -362,149 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.9.16 עד ליום התשלום בפועל.
ג. נזקי זכיינים 6-8 , בתביעה שכנגד- 643,900 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 14.9.16 עד ליום התשלום בפועל.
יש להעיר בעניין זה, כי בסיכומיהם תוקנו הסכומים בהתאם לחוות הדעת של מר מור.
דיון והכרעה
29. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בעדויות הצדדים, בתצהירים ובסיכומים, מצאתי לדחות את התביעה העיקרית שבין רשת החקלאי לנתבעים (זכיינים). כמו כן, מצאתי לקבל בחלקה את התביעה שכנגד, קרי, תביעת הזכיינים כנגד רשת החקלאי, והכל מהסיבות שתפורטנה להלן.
30. מהראיות והעדויות שהובאו לפניי עולה, שסלע המחלוקת בשתי התובענות מתייחס לשלושת הסכמי הזיכיון שנכרתו בין הרשת לנתבעים. הרשת טוענת כי ההסכמים בוטלו שלא כדין, והנתבעים טוענים כי הרשת הפרה את הסכמי הזיכיון בהפרה יסודית, שמקנה להם את זכות הביטול.
31. סעיף 25 (א)לחוק החוזים (כפי שתוקן בתיקון 2 אשר פורסם ביום 26.01.11) קובע כדלקמן:
25. (א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו.
פרשנותו של חוזה לפי אומד דעת הצדדים. היחס בין לשון החוזה לנסיבות העניין, נדונה בשורת פסקי דין וגם שאלת של השלכת תיקון מספר 2 לחוק החוזים על נושא זה ועל הפסיקה שקדמה לתיקון. סקירה של ההלכות בעניין זה והגישות השונות בעקבות תיקון מספר 2 לחוק החוזים ניתן למצוא בדעת המיעוט של כב' הש' סולברג בע"א 3894/11 דלק- חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום (להלן: "פס"ד בן שלום").
בע"א 8080/16 עמודי שחף בע"מ ואח' נ. אנטונינה לברינצ'וק בסעיף 12 לפסק הדין נקבע מפי כב' הש' מזוז:
"... מבלי צורך להיזקק לפולמוס שהתעורר בפסיקה ובספרות סביב הלכת אפרופים (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום בע"מ, פ''ד מט(2) 265 (1991), להלן: ענין אפרופים), אשר הוביל לתיקון סעיף 25 לחוק החוזים (במגמה להעצים את משקל לשון החוזה בפרשנותו - ה"ח הכנסת תש"ע 198; ס"ח תשע"א 202), הודגשו והוטמעו בפסיקה שני כללים פרשניים: האחד, כי לשון החוזה היא "כלי הקיבול" של אומד דעת הצדדים, התוחם את גבולות הפרשנות ואינו מאפשר לייחס לחוזה פרשנות שאינה מתיישבת עם לשונו (דנ"א 2045/05 ארגון מגדלי ירקות-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נגד מדינת ישראל [פורסם בנבו] (11.5.2006), להלן: ענין מגדלי ירקות); ע"א 8836/07 בלמורל השקעות בע"מ נ' כהן [פורסם בנבו] (23.2.2010), להלן ענין בלמורל). השני, כי קיימת חזקה שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב, היא המשמעות האינטואיטיבית הקמה עם קריאת לשון החוזה על רקע הקשרו הכללי (רע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ, [פורסם בנבו] בפסקה 15 (26.2.2012); עניין מגדלי ירקות; עניין בלמורל). לשון אחר - במקרים שבהם לשון החוזה היא ברורה על פניה, קיימת חזקה שהיא משקפת את אומד דעת הצדדים (גרשון גונטובניק "מחשבות אודות פרשנות, פרשנות חוזים וגבולותיה", המשפט יח 105, 129 (תשע"ד)."
הכלל הוא שחוזה מתפרש על פי תכליתו, קרי, המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית שהצדדים בקשו במשותף להגשים. בראש ובראשונה מתחקים אחר אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף, ואם זה אינו ברור או אינו קיים, אזיי יתפרש החוזה לפי תכליתו האובייקטיבית:
"כידוע, חוזה מתפרש על פי תכליתו, ותכלית זו היא בראש ובראשונה, התכלית הסובייקטיבית המבטאת את אומד דעתם של הצדדים לחוזה, לאמור: "המטרות, היעדים, האינטרסים, והתכנית שהצדדים בקשו במשותף להגשים" ... אולם לעתים נתקלים אנו בקשיים לאתר את אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, ואז נוהגים לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה, ולנסות ללמוד באמצעותה על ה"המטרות והאינטרסים שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים", וממנה מנסים להקיש למקרה המסוים העומד לדיון" (ע"א 5483/02 שיכון עובדים בע"מ ואח' נ' עיריית חולון ( פורסם בנבו, 19.1.2004) (בפסקה 8)).
בע"א 9803/01 תחנת שירות ר"ג בע"מ ואח' נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו, 16.2.2004), נקבע כי: "... ובהעדר נתונים כדי לעמוד על אומד דעתם הסובייקטיבי של הצדדים, נוהגים לפנות לתכלית האובייקטיבית של החוזה, ולנסות לאתר את "המטרות והאינטרסים שחוזה מהסוג או מהטיפוס של החוזה שנכרת נועד להגשים". במסגרת זו נבדקת, בין היתר, תכליתו העסקית-כלכלית של החוזה...". פסקה 7). ( פשר (ת"א) 43694-03-18 עו"ד נדב לב, נאמן נ' יוסף להב ואח'
ברע"א 3961/10 המוסד לביטוח לאומי נ. סהר חברה לתביעות בע"מ ואח' נקבע ברוב דעות כי החזקה כי לשון החוזה משקפת את אומד דעת הצדדים היא חזקה ניתנת לסתירה וכך נקבע בסעיף 26 לפסק דין (מפי כב' המשנה לנשיאה ריבלין):
"... חוזה יפורש תוך בחינה מקבילה ומשותפת של לשון החוזה ושל נסיבות העניין, בכפוף לחזקה פרשנית – ניתנת לסתירה – שלפיה פרשנות החוזה היא זו התואמת את פשט הלשון, דהיינו: את המשמעות הפשוטה, הרגילה והטבעית של הכתוב. ...".
בעניין "קאלש" מרדכי חברה לבנין" נקבע: "לפנינו הסכם מסחרי אשר כלי חשוב בפרשנותו הוא התכלית המסחרית וההיגיון העסקי. בחינתם של אלה יוצאת מן ההנחה שהתנהגותם של הצדדים למשא ומתן שהבשיל להסכם הינה התנהגות רציונלית. משמע, נקודת המוצא היא שכל צד לעסקה מסחרית מעוניין למקסם את רווחתו וכי הוא לא ייטול חלק בעסקה אם הוא צופה שרווחתו תקטן......."
בעניין הגיונו המשפטי והכלכלי של ההסכם נקבע בפסיקה :
לעניין פרשנות הסכם, יפים הדברים המובאים ע"י כבוד השופט אנגלרד בע"א 233/98 שושנה כץ נ' קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים ( 22.11.00), (בעמ' 500) :
"בבוא בית המשפט לפרש הסכם עליו להתחקות אחר תכליתו, תוכנו והגיונו המשפטי והכלכלי. בית המשפט יביא בחשבון את אופיו ומהותו של ההסכם שנקשר בין הצדדים ומטרות הצדדים לו, הן מן ההיבט הכלכלי והן מהיבטים מקצועיים, חברתיים ואחרים. על סמך אמות המידה שפורטו לעיל אבחן את הסכם שבפני"
המלומדת ג' שלו בספרה דיני חוזים גורסת: "כאשר המילים [של החוזה] כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הצדדים, יש להתחקות אחר מטרת החוזה. במקום לשון החוזה תבוא אז רוח החוזה, הווה אומר: תכליתו, מטרתו העסקית, תוכנו והגיונו המשפטי והכלכלי" (ג' שלו דיני חוזים (מהדורה שניה, תשנ"ה) 303. כן ראה עניין אפרופים לעיל, בע' 306 - 308).
"יש לזכור כי כלל מקובל הוא שכאשר לשון החוזה ניתנת לשני פירושים סבירים, וכפות המאזניים מעוינות, יועדף הפירוש הפחות נוח למנסח, היינו המערערת (ראה למשל ע"א 631/83 "המגן" חברה לבטוח בע"מ נ' "מדינת הילדים" בע"מ [4], בעמ' 572). לפיכך אין להתעלם מכך שחברת האשראי היא המכינה את הטפסים הדרושים לכריתת חוזים ולביצוען של פעולות שונות כעניין שבשגרה, ובקיאה בניסוח חוזים כדוגמת זה שלפנינו. מסמכים אלו מורכבים למדי, הן מבחינה טכנית והן מבחינה משפטית, עובדה היוצרת מצב עובדתי שבו הלקוח עומד לעתים קרובות בעמדה של חולשה, ואף תלות, לפני חברת האשראי.
לאור ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום (1991) בע"מ (להלן – הילכת אפרופים [5]), המגמה הפרשנית הנאותה היא להתיר מוסרותיהן של המילים הכתובות ולהגיע לחקר הכוונה האמיתית, היינו תכליתו, מטרתו העסקית, תוכנו והגיונו המשפטי והכלכלי של החוזה (ע"א 1395/91 וינוגרד נ' ידיד [6], בעמ' 799; ע"א 270/86 רגובי נ' תנובה מרכז שיתופי לשווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ [7], בעמ' 632 וכן הילכת אפרופים [5]). לפיכך עולה כי הפרשנות הראויה לחוזה הנדון היא כזו המטילה את הנטל לאישור משלוח המכתב על המערערת, ומשלא עמדה בו דין הערעור להידחות. לא כל שכן שתניה זו הוכנסה לחוזה על-ידי המערערת עצמה".( ראו ע"א 1126/01 כ.א.ל כרטיסי אשראי לישראל נ' א.י. פרסום חוצות בע"מ (8.6.2003)).
מן הכלל אל הפרט,
32. מכתבי הטענות עולה כי המחלוקת הינה לפרשנות הסכמי הזיכיון בשתי סוגיות מרכזיות. א. האם היה על הרשת למכור לזכיינים ישירות מהחקלאים ב. מהי הפרשנות הראויה ל"מחיר תחרותי" כמשמעו בהסכם, והאם הרשת עמדה בהתחייבויותיה בעניין זה.
33. לצורך הנוחות מצאתי לצטט הסעיף הרלוונטי מההסכם (סעיף 4.1 א', המתייחס להתחייבויות הרשת).
" לספק לזכיין את המוצרים, באיכות וטיב טובים, במחירים תחרותיים, וזאת כפי הנדרש לצורך הפעלה רווחית של החנות, אספקת המוצרים תהא על ידי החברה לחנותו של הזכיין". (ההדגשה אינה במקור).
מצאתי לצטט סעיפים נוספים מההסכם אשר לטעמי קשורים בטבורם להתחייבויותיה של הרשת.
בסעיף 4.1 (ד) נקבע : "לייעץ לזכיין, לפי בקשתו, בנושאי ניהול והפעלה, מקצועיים וכלליים שונים, לרבות הרצת העסק והכשרת עובדים בטרם פתיחתו, ולהעמיד לרשותו אמצעים שונים לניהול העסק. כמו כן, תסייע החברה לזכיין בתפעול השוטף של העסק ובלבד שלא יהיה בכל סיוע כאמור כדי להטיל אחריות כלשהי על החברה". (ההדגשה אינה במקור).
בסעיף 3.2 (ו) נקבע : " הזכיין ועובדיו יטלו חלק בהשתלמויות מקצועיות ומערכי הדרכה אשר יערכו על ידי החברה מעת לעת, במטרה להכשיר את עובדי הרשת ולהביא לתוצאות עסקיות טובות לכלל הזכיינים ברשת ".
בסעיף 3.6 בהסכם נקבע: " מכירת המוצרים בחנות תהא בתנאים ובמחירים אשר החברה תקבע, הזכיין לא יגבה ולא יקבל מאת לקוחות החנות תשלומים ו/או טובות הנאה אשר אינן מאושרות על ידי החברה". (ההדגשה אינה במקור). (ראו נספחים ב'-ד' בתצהירי התובעת בתביעה הראשית).
34. כאמור, התובעת ייסדה את הרשת בשנת 2015. בין הרשת לזכיינים נכרתו שלושה הסכמי זכיינות: ביום 6.9.15 נתבעת 6 חתמה על הסכם זיכיון עם התובעת בעיר אשדוד, כאשר נתבעים 7-8 ערבים להתחייבויותיה. ביום 3.1.16 נחתם הסכם נוסף עם נתבעים 1-3 -זכייני רמת גן. ביום 14.2.16 נחתם הסכם זיכיון נוסף עם זכייני אשקלון –נתבעים 4-5. ביום 14.9.2016 שלחו הזכיינים מכתב הדורש את ביטול הסכמי הזיכיון.
האם הסחורה נרכשה ישירות מהחקלאים?
35. אלירז העיד, לגבי חזונה של הרשת, שהרציונל העסקי המרכזי היה שיווק התוצרת החקלאית ישירות מהחקלאים לזכיינים, "דילוג" על מתווכים והפחתת פערי התיווך הקיימים בשוק. על פי רציונל זה, החקלאים יזכו לתמורה הולמת לתוצרתם ולזכיינים תימכר סחורה במחיר מוזל ללא התערבות מתווכים/פערי תיווך של סיטונאים וקמעונאיים. ( ראו תוכנית עסקית לזכיין מיום 4.8.2015, נספח 9 בתצהירי הזכיינים).
36. אלירז ציין בס' 3 לתצהירו, כי מטרת הרשת היתה "פרישת חנויות שכונתיות קטנות לממכר פירות, ירקות ומוצרים נלווים גם יחד, והכל במחירים תחרותיים ותוך צמצום פערי השיווק בשוק הפירות והירקות". בחקירתו טען אלירז:
"ש. האם זה נכון שהחזון היה צמצום פערי התיווך שיהיו פחות ידיים שגוזרות קופון בין החקלאי לצרכן הסופי?
ת. כן".
כאשר נשאל כיצד החזון יתבצע הלכה למעשה השיב:" אנחנו עבדנו עם חקלאים, לא ניתן להשיג בכל זמן בכל עונה את כל המוצרים שיש על המדף, לדוגמא תפוחים יש משווק ענק בישראל, קוראים לו "תפוחי בראשית". ... אם אתה רוצה לקנות תפוח מותג "בראשית" קשה מאוד לקנות אותו יותר זול בשוק. כלומר ענבים בסוף העונה וחייבים לקנות אותם, אני מחויב לספק אותם. אם זה יידרש ממני לעשות השלמה בשוק הסיטונאי, עדין קניתי יותר בזול.
ש. אני שואל אותך שוב. השלמות שעשיתם, מה היחס בכמות ההשלמות שעשיתם לבין הסחורה שקניתם ישירות מהחקלאים?
ת. תלוי בעונה, תלוי במוצרים. היו פעמים שהיו לנו כמות שהוצאנו מהמרכז הלוגיסטי יותר. אני לא יכול לומר לגבי אחוזים, כי זה תלוי בתקופות. אם זה לא מחקלאי ישירות אז זה ממשווק גדול. ברגע שבאנו עם קניינות משותפת , צמצמנו או ידיים או מחיר שניתן לנו כוח קנייה זול יותר". (פרוטוקול, עמ' 6, שק 3-5 ,16-26).
"ש. אני מציג לך תעודת משלוח ... ובה מפורטים רשימה של פריטים שעל פניו לא פריטים ייחודיים . תעודת המשלוח סופקה ישירות מארץ חמדה.
ת. רוב המוצרים כאן משווקים את החקלאים. חקלאים לא מסוגלים לפעמים למכור את הסחורה שלהם ישירות , אז הם משווקים דרך משווק...
ש. ... בפועל למעשה בתקופה הזו מאפריל לדעתי כבר לא שיווקתם בשום צורה ישירה מאצלכם לזכיינים. הייתם משתמשים בחברות ארץ חמדה, שיווק המאה, שלמעשה הייתם לוקחים הזמנה והוא למעשה היה מספק ישירות לזכיינים.
ת. אני לא בקיא בתאריכים, אבל כן היו מקרים שרכשנו סחורה ישירות גם ממשווק גדול של חקלאים שהוזיל לנו חד משמעית את המחירים ככח קנייה משותף שקנינו ממנו".
לשאלת בית המשפט, השיב אלירז: " אני מכרתי לזכיינים את הירקות במחיר ששילמתי לחקלאי והיו מקרים שהוספתי לזה את העלות של אותו יהודה שתיארתי לעיל. וגם שעשינו זאת לא הגעתי לעלות הממשית שיהודה עלה לי.
ש. איפה זה כתוב בהסכם שמותר לעשות, דהיינו להעמיס את העלויות האלה על המחיר של הירקות?
ת. מותר לעשות. אני צריך לעבור על ההסכם". (פרוטוקול ע' 7, ש' 8-16, 28-30, ע' 8 , ש' 1-3 ).
ברק אומגה שהעיד מטעם הזכיינים לא הגיש תצהיר מטעמו והוא מנהל הליך מקביל כנגד רשת החקלאי בבית משפט זה. לשאלה אודות קניית הסחורה ישירות מהחקלאים העיד:
ש. הרשת קנתה מחקלאים?
ת. כשאני באתי הציגו לי שיש איזה 70 זכיינים ועשרות חקלאים שרק צובאים על הדלתות לעבוד עם הרשת כי הם יצאו בפרסום.... אני יודע שהם קנו בשוק הסיטונאי ואז נכנסתי לשם כדי להביא תוצרת , ובד בבד אמרתי להם " חברה אם אתם רוצים שנביא חקלאים באמת" כי למעשה לא היו קיימים כמעט חקלאים שם, אולי אז היה חקלאי אבא של שירלי ואולי עוד אחד, אילן חורש אם אני לא טועה, שהוא גם חקלאי וגם משווק. מעבר לזה, למיטב זכרוני, לא היו חקלאים. אמרתי להם "חברה אני צריך לצאת מהשוק הסיטונאי ולהתחיל להביא חקלאים וברגע שלאט לאט יצאתי מהשוק הסיטונאי באמת חקלאים התחילו לעבוד עם רשת החקלאי. כשאני הגעתי כמעט ולא היו חקלאים. (פרוטוקול, עמ' 4, ש' 9-22).
בהמשך העיד: " כשבאתי הם הציגו לי מצג מסוים, אוקי? שם קונים מחקלאים. כשבאתי ראיתי שזה לא בדיוק ככה וזהו, אז לאט לאט, עם הזמן, באמת כשהגעתי לאט לאט עזבנו את השוק הסיטונאי והתחלנו באמת לעבוד עם חקלאים. ש. וכשעזבת כל התוצרת נקנתה מחקלאים? ת. לא הכול, היה חלק מתוצרת שעדין לא, אבל רוב רובה של התוצרת, אם אני לא טועה נקנתה מחקלאים. ש איזה 20 , לא יודע, אולי 20 חקלאים. כשאני באתי לא היה כמעט כלום, ובנקודה שעזבתי אני חושב שהיו בין 15 ל-20 חקלאים. (פרוטוקול, עמ' 8, ש' 27-31, עמ' 9, ש' 1-4).