12. לטענת התובעת, הרשת העמידה לרשות כלל הסניפים סחורה בטיב מעולה ובמחיר תחרותי, בכפוף לכוחות השוק, מצב השוק, תנודתיות העונות וקריטריונים אובייקטיבים. על פי הנטען, הרשת, אף פעולה להוצאת תכניתה לפועל והחלה בהקמת מרכז לוגיסטי במטרה לרכז כוח קניה לסניפיה ולגבש יכולת רכישה ישירות מהחקלאי לצרכן. לטענת התובעת, ברור כי יכולת רשתית שכזו תלויה בכמות הסניפים וביצוע רכישות על ידם.
13. לטענת התובעת, הרשת שיגרה את כל הסחורה ישירות לסניפיה, ובמספר רב של פעמים הרשת לא חייבה את הזכיינים בתקורות והוצאותיה בעניין זה. על פי הנטען, הרשת הקימה מטה תפעולי הכולל משרד ראשי, מערך קבלת הזמנות, מערך שירות לקוחות, מערך פרסום ושיווק, ליווי אישי של נציגיה לזכיינים החדשים, משלב חתימת ההסכם, ולאחר הפתיחה. הרשת השקיעה סכומי כסף בלתי מבוטלים בפרסום וקידום הרשת באמצעות משרד יחסי ציבור ואלירז שדה, מבעלי הרשת, השקיע זמן רב בתקשורת לקידום המותג.
14. על פי הנטען, הרשת היטיבה עם זכייניה, זיכתה בזיכוי כספי מלא, כל שזכיין שהתלונן על אספקה שלא לשביעות רצונו ואף במקרים בהם לא הצליח למכור חלק מהסחורה שנרכשה על ידו. לטענת התובעת, מאמצי הרשת נשאו פרי, דבר שעולה גם מהפדיון החודשי של הסניפים. על פי הנטען, סניף רמת גן נחל הצלחה כבירה והפדיון החודשי עמד על סך 280,000 ₪. סניף אשדוד נחל אף הוא הצלחה ורשם מחזורים ממוצעים של 175,000 ₪ דבר שהוביל לפתיחת סניף נוסף בעיר ביום 20.12.15. על פי הנטען, המעשים והמחדלים של זכייני אשקלון הובילו לאי הצלחת הסניף, הזכיינים הזניחו את הסניף ובחרו למקם את הסניף במיקום לא נכון.
15. על פי הנטען, בקיץ 2016 חברו כל הנתבעים וביצעו ניתוק חד צדדי מהרשת, ומחודש ספטמבר 2016 חדלו לשלם את תמורה ההזמנות שביצעו. זכייני ר"ג אף הפסיקו לשלם את דמי הניהול ואת דמי המחזור עבור חודש זה וביטלו המחאות עתידיות שהוחזקו בידי הרשת. ביום 14.9.16 ב"כ הנתבעים הודיע בשם הנתבעים על ביטול ההסכמים באופן חד צדדי, וציין שהנתבעים מבטלים המחאות, אין בכוונתם לשלם עבור סחורה שהוזמנה ושבכוונתם לנתק את המצלמות, הקופות, ולהסיר את סימניה המסחריים של הרשת. (נספח 7 לכתב התביעה המתוקן). לטענת התובעת, שלושה שבועות טרם מכתב הביטול הצטלמו הנתבעים לסרטון תדמית של הרשת ובו שוחחו בחופשיות ומרצונם החופשי על הרשת ויתרונותיה ועל כך שהם שבעי רצון מהפעילות בה.