פסק דין
בתובענה שלפני מבוקש להצהיר כדלהלן:
א. כי המבקשת היא בעלת מחצית המניות במשיבה 1, אשר הפעילה בית מרקחת בתל אביב בשם: "בית מרקחת הכיכר" (להלן: "החברה") ויש לרשום על שם המבקשת 50 מניות מתוך 100 מניות שהנפיקה החברה (להלן: "המניות").
ב. כי משיב 2 (להלן: "יצחק"), אינו דירקטור בחברה וכי הדירקטור ומנהל החברה אמורים להיבחר באסיפת בעלי המניות של החברה.
ג. כי יצחק אינו מוסמך לקבל החלטות בחברה, בכלל ובפרט בעניין הגשת תביעות נגד בעלי המניות בחברה, כדוגמת המבקשת.
ד. כי הליך התביעה שהוגש בבית משפט השלום בת"א 48198-11-15 בית מרקחת הכיכר בע"מ נ' חב' שיר הבריאות בע"מ ואח' (להלן: "התביעה בשלום"), בטל, מאחר והוגש בהיעדר החלטת החברה, בהעדר הליכים תקינים בחברה, על ידי מי שאינו מוסמך לפעול בשם החברה, ובהתאם גם לא הוסמך משיב 4 (להלן: "עו"ד דבורין") לייצג את החברה ואינו מחזיק ייפוי כח מתאים, ולכן יש לבטלו.
ה. כי עו"ד דבורין אינו מייצג את החברה, אינו בא כוחה לא בכלל ובפרט לא בתביעה בשלום, וכי יפוי כח שנחתם ביום 24.9.2017 וכל יפוי כח אחר, בטל מאחר ונחתם על ידי מי שאינו מוסמך לחייב את החברה לפעול בהגשת תביעות או למנות מיופה כח לצורכי הליך תביעה.
ו. כי עסקה שנעשתה לטענת יצחק, בינו לבין משיב 5 (להלן: "אריה") , לפיה נמכרו בשנית או הועברו המניות שכבר נמכרו למבקשת הינה בטלה ואין לה תוקף.
רקע
התביעה בבית משפט השלום הוגשה ביום 22.11.2015 נגד המבקשת ובה תבעה החברה לחייב את המבקשת לשלם לה סך של 1,701,961 ₪.
בכתב ההגנה שהגישה המבקשת בתביעה בשלום, טענה כי ביום 28.11.2008 נכרת בינה לבין יצחק הסכם מכר, לפיו רכשה המבקשת 50% מהון המניות המונפק של החברה שהיו בבעלות יצחק, תמורת 110,000 ₪, להלן: "הסכם הרכישה").
התובענה כאן נועדה לברר את טענות המבקשת ביחס לכריתת הסכם הרכישה והיחסים בין הצדדים, נוכח טענתו של יצחק, כאילו בשנת 2014 מכר את חלקו במניות החברה לאריה. לשלמות התמונה יצוין, כי אין חולק שבמחצית מהון המניות המונפק של החברה מחזיק משיב 3, אזרח צרפתי אשר ככל הנראה אינו פעיל בחברה.
טענות המבקשת:
א. ביום 2.11.2008 נכרת בין המבקשת לבין יצחק הסכם הרכישה, בו נקבע כי תוקפו יחול מיום 1.11.2007. דהיינו החל מהמועד האמור, חדל יצחק להיות בעל מניות ומנהל בחברה ומחצית מהון המניות המונפק של החברה עבר לידי המבקשת.
ב. אמנם בפנקס רשם החברות רשום עדיין, שיצחק הוא בעל המניות, אולם הרישום בפנקס רשם החברות, הוא הצהרתי ולא מהותי, ועל כן, אין ברישום האמור, כדי לשלול את בעלותה של המבקשת במניות.
ג. בכתב התביעה שהוגש במסגרת התביעה בשלום, לא נזכר הסכם הרכישה. רק בתשובה לכתב ההגנה, העלו המשיבים טענות שונות חסרות בסיס באשר לתוקפו של הסכם הרכישה.
ד. בדיעבד התברר למבקשת שלמרות שבשנת 2007 מכר יצחק למבקשת את המניות, במסגרת התביעה בשלום, טען יצחק, כי בשנת 2014 התקשר עם אריה, בהסכם לכאורה לפיו מכר לו את המניות. טענה זו, אין אלא לדחות, לפי שבמועד הנטען יצחק לא היה בעל מניות בחברה, וממילא לא יכול היה למכור את המניות. עוד יש להוסיף, כי הסכם המכירה הנטען נערך בעל פה ומבלי שאריה שילם תמורה כלשהי בעד המניות.