--- סוף עמוד 12 ---
41. יתרה מכך, נטען כי בנק הפועלים התרשל בפיקוח אחר חשבון הבנק המנוהל של התובעת, אשר נפתח ביום 2.9.2010, בכך שאפשר לחברת ניהול תיקי השקעות לפעול בו כרצונה תוך ביצוע מעשי רשלנות ובחריגה מהרשאה. התובע טוען כי על הבנק חלה חובה לפקח על חברת ניהול התיקים ולהזהיר את התובע לגבי הסיכונים הטמונים בהשקעה. יתרה מכך, נטען כי היה על בנק הפועלים לצפות כי עקב ההטעיה וחוסר הבנתם את המכשיר הפיננסי שלגביו ניתנו המלצות השקעה, עשוי להיגרם ללקוחות הבנק נזק בשל מעשי מרמה שייעשו "בחסותו".
לפי התובע בנק הפועלים התרשל במילוי חובותיו אלו וגרם לנזקים שספג מההשקעה בקרנות. אילו היה בנק הפועלים מזהיר בזמן אמת את התובע או מעדכנו בדבר אי יכולתו לייעץ לו, ומפנה אותו לבחון את הקרנות הזרות באופן עצמאי, לא היה התובע משקיע את מיטב כספו בקרנות פורום.
התובע מוסיף כי אף אם היה ביכולתו להיעזר באנשי מקצוע חיצוניים לבנק ואף אם גמר בדעתו לגבי ההשקעה – אין בכך בכדי להוריד או לפטור את הבנק מחובת ההסבר שחלה עליו על פי חוק.
42. לעניין המידע שעמד לרשותו, טוען התובע כי הוא מצוי בעמדת נחיתות מול הבנק, וכי אין לו די כלים להכיר את האינטרסים שעומדים בפני הבנק שעובדיו מייעצים לו. בנוסף, נטען כי בנק הפועלים התרשל בתיעוד ומעקב אחר ההתקשרויות מול התובע, בניגוד לדין, ובאופן שהסב לתובע נזק ראייתי בתיק דנן. בתוך כך, מציין התובע כי הבנק נמנע מלהעביר לתובע הקלטות של שיחותיו עם נציגי הבנק, בטענה שאלו נמחקו. בנוסף, לא הועברו תכתובות דוא"ל שהתקיימו בין גורמים בבנק לבין התובע ובני משפחתו. התנהלות זו מצדיקה לשיטת התובע את היפוך נטל הראייה במקרה דנן – כך שיעמוד לפתחי הבנק.
טענות התובעים כלפי סופיריור והנתבעים 2-4
43. במסגרת הסכם הניהול מיום 2.9.2010 ניתן לסופיריור ייפוי כוח לנהל בעבור התובעת תיק השקעות. לטענת התובעים, הנתבעים 1-4 ניהלו את תיק ההשקעות של התובעת ברשלנות, בניגוד לדין ותוך הצגת מצגי שווא לתובעת.
התובעים טוענים כי תיק ההשקעות נוהל בניגוד לפרופיל החברה, ובניגוד לרצונה וצרכיה נקנו לחשבונה קרנות מסוכנות וספקולטיביות, אשר לא נבדקו ונבחנו כראוי על ידי הנתבעים. עוד נטען כי הוצגו לתובעת מצגי שווא לגבי ניהול החשבון, לרבות דוחות המעידים על תשואות סולידיות (סעיף 101 לסיכומי התובעים).
44. לשיטת התובעים הנתבעים הפרו את חובתם להתאים את ההשקעה לתובעת, כלקוחתם, שעה שרכשו כאמור קרנות גידור ספקולטיביות ומבלי שהכירו את טיב ההשקעה. התובעים מפנים בהקשר זה להוראות חוק הייעוץ (סעיפים 11 ו-20 לחוק הייעוץ), שלפיהם על בעלי רישיון לניהול תיקים לפעול בזהירות ובמיומנות לטובת הלקוח.