4. הרוכשת טענה בבית המשפט קמא כי רכשה את ציוד אולם התצוגה בהתאם לסעיף 34א לחוק המכר, וכי לא קמה לאריגים זכות עיכבון. זאת ועוד, אף אם קמה זכות עיכבון נטען כי אריגים ויתרה על זכות זו, עת לא התנגדה למכירת הציוד למבקשת, לא ציינה קיומה של בטוחה בדמות זכות עיכבון, ולא פנתה לנאמנים בטענה לזכות זו עד לאחר שבית המשפט קמא חתם על פסיקתא המאשרת את מכירת מכלול הפעילות והציוד של השוכרת לרוכשת. הנאמנים והכונס הרשמי (להלן: "הכנ"ר") תמכו בעמדת הרוכשת. אריגים מנגד, טענה לזכות עיכבון בציוד מכוח סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק התרופות"), ולהיותה נושה מובטחת מכוח סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). עוד טענה אריגים כי ציוד אולם התצוגה כלל לא נמכר לרוכשת.
פסיקת בית המשפט קמא
5. ביום 5.9.2018 קבע בית המשפט קמא כי לאריגים לא עומדת זכות עיכבון והורה על העברת כל ציוד אולם התצוגה לידי החברה הרוכשת. בנוסף, נקבע כי גם לו הייתה קמה לאריגים זכות עיכבון ביחס לציוד, הרי שזו בהתנהלותה ויתרה על הזכות, וזאת משני טעמים: ראשית, בתביעת החוב שהוגשה על ידי אריגים אין התייחסות לזכות העיכבון ולא נטען להיותה נושה מובטחת; שנית, אריגים לא פנתה לנאמנים או לשוכרת בטענה כי עומדת לה זכות עיכבון, והטענה הושמעה לראשונה כשלושה שבועות לאחר שבית המשפט אישר את מכירת מכלול הפעילות והציוד לרוכשת.
בקשת רשות הערעור
6. כהערה מבואית, יש לציין כי אריגים הגישה את השגותיה על החלטתו של בית המשפט קמא גם בדרך של בקשת רשות ערעור וגם בדרך של ערעור בזכות. לאחר שהגישו הצדדים את תגובותיהם בנושא, ניתנה ביום 11.4.2019 החלטתה של כב' הרשמת שרית עבדיאן לפיה הדרך הנכונה להשיג על החלטת בית המשפט קמא היא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור. לפיכך, בקשה זו נידונה לפניי בדרך זו.
7. אריגים פנתה, אם כן, בבקשה לבטל את החלטת בית המשפט קמא, ולקבוע כי עומדת לה זכות עיכבון ביחס לציוד מכוחו של סעיף 19 לחוק התרופות. לטענתה, די בעצם הפרת החוזה, ובכך שבידי הנפגע נכס שהגיע לידיו אגב ההתקשרות שהופרה, כדי שהנפגע יהיה רשאי לעכב את אותו נכס.
8. זאת ועוד, אריגים טוענת כי שגה בית המשפט קמא בהחלטתו בכך שלא נתן דעתו להוראת סעיף 5 לתוספת ההסכם בין הצדדים מיום 17.9.2017. הסעיף קובע, לטענת אריגים, כי ככל ותבקש השוכרת לעזוב את אולם התצוגה לפני יום 31.12.2018, יהיה עליה להעביר את תכולת אולם התצוגה לידי אריגים. משום שהשוכרת אכן עזבה לפני התאריך הנקוב, טוענת אריגים כי על הציוד לעבור לחזקתה ולבעלותה. בנוסף, נטען כי בהסכם הוראות רבות נוספות המתייחסות לציוד אולם התצוגה.