--- סוף עמוד 14 ---
43. המבקשים מוסיפים וטוענים כי לא התקיים דיון בוועדת הביקורת ובדירקטוריון החברה לבחינת אלטרנטיבות אחרות לגיוס הון, ובכלל זה לא נידונה אפשרות החברה לקבל הלוואה כנגד רישום שיעבוד על מניות סקופוס שהוחזקו באותה עת ע"י החברה. מר ויילר אף הודה בעדותו שלא הציג לחברה או לקפרי את האפשרות לקבל הלוואה מקפרי. לטענת המבקשים, ההתייחסות בפרוטוקול ישיבת ועדת הביקורת של החברה לאלטרנטיבות אחרות לגיוס הון נוספה לצורך רישומה הפורמלי בפרוטוקול, מבלי שהתנהל דיון מהותי באלטרנטיבות אלו.
44. באשר להפסקת המו"מ שבין אופטיבייס לבין סקופוס מציינים המבקשים כי מר ויילר עדכן את הדירקטוריון רק בדיעבד, ביום 17.4.2008, כי המו"מ הופסק, ולא התנהל כל דיון מהותי בדירקטוריון בענין זה. לגרסת המבקשים, התנהלות זו של מר ויילר ושל יתר נושאי המשרה בחברה מחזקת את טענתם לפיה הקצאת המניות בשנת 2008 הייתה כרוכה בהעדפת טובתו האישית של מר ויילר על פני טובת החברה, שכן הוצאתה אל הפועל של התוכנית למכירת פעילות החברה לסקופוס הייתה מייתרת את הקצאת המניות למר ויילר. בהקשר זה מציינים המבקשים כי בניגוד לנטען ע"י כלל המשיבים, מחומר הראיות עולה כי הייתה זו דווקא אופטיבייס, ולא סקופוס, שהחליטה להפסיק את המו"מ שהתנהל בין שתי החברות האלה. יתר על כן: המבקשים מציינים כי כל עוד התקיים המו"מ שבין אופטיבייס לבין סקופוס - ממילא שלא ניתן היה לבצע הקצאת מניות של החברה למר ויילר מבלי לגלות לכל בעלי המניות של החברה את מלוא התנאים של עסקת מכירת פעילות הוידאו של אופטיבייס לסקופוס. לשיטתם של המבקשים, ברי כי גילוי שכזה היה צפוי להוביל, בהסתברות גבוהה, לעליה במחיר מניית החברה בשוק, ובהתאם לכך - לעליה במחיר המניה בהקצאת המניות למר ויילר.
45. לשון אחרת: לטענת המבקשים, מר ויילר הפסיק על דעת עצמו את המו"מ של אופטיבייס עם סקופוס כדי לאפשר להקצות לו מניות של החברה במחיר שלא ישקף את השווי האמיתי של מניית אופטיבייס אשר היה צריך להיקבע בהתחשב בצפי הנוגע להוצאתה אל הפועל של העסקה שבין החברה לבין סקופוס. תימוכין לכך ניתן למצוא בעובדה שמיד לאחר ביצוע ההקצאה למר ויילר פעלה אופטיבייס לחידוש המו"מ עם סקופוס.
46. המבקשים טוענים כי בכל מקרה היה על המשיבים לגלות לבעלי המניות של החברה על הפסקת המו"מ עם סקופוס, מאחר שמדובר במידע רלוונטי לצורך קבלת ההחלטה הנוגעת להקצאת המניות למר ויילר. בנוסף לכך טוענים המבקשים כי פרוקסי 2008 נוסח באופן שאינו תואם את דרישות סעיף 328 בחוק החברות.